נולדנו במרחק 30 ק"מ אחת מהשנייה. אחת עם תג "מתנחלת", בקדומים שבשומרון והשנייה עם תג "מוסלמית", בטייבה. אחת - עם אזרחות ישראלית הכוללת את כל הזכויות והפריבילגיות, והשנייה עם ה"תואר" שמלווה אותה עד היום: "אזרחית ללא מעמד". אחת בקיאה בתנ"ך, ספגה אבנים ובקת"בים לאורך כל שנות הילדות בשל היותה יהודייה, והשנייה בקיאה בקוראן, עדיין סופגת התעללות של מערכות קרות שלא מכירות בקיומה, בשל היותה "ערביה ללא מעמד". שתינו גדלנו בסביבה עוינת ורוויית שנאה, ושתינו למזלנו, קיבלנו בבית חינוך של אהבת חינם, שהוכיח את עצמו כחומר הגלם הטוב ביותר לתקווה לשלום.
בנובמבר 2019, רגע לפני פרוץ הקורונה ושני רגעים לפני שבערה הארץ, הפגיש בינינו הגורל בוועידה הראשונה של הפורום הכלכלי הערבי וגלובס שנערכה בנצרת.
כנשים, כאימהות, התגים "מתנחלת לשעבר" ו"מוסלמית" לא התקיימו לרגע. מהרגע הראשון שבו הכרנו ראינו רק את מה שמחבר בינינו: הרצון לגדל את ילדינו בשלום, בביטחון ובחירות כלכלית, לבנות בית טוב שיוציא מתוכו אנשים טובים, על אף ולמרות מציאות מורכבת ומאתגרת. הלבבות שלנו התחברו והאהבה הפכה את כל הסממנים החיצוניים לשקופים.
אחרי שנים שכל אחת מאיתנו פעלה חברתית במעגלים שלה, איחדנו כוחות כדי לסייע לקדם את המטרות החברתיות המשותפות ויצרנו שותפות דרך של הידברות, כדי ליצור בבועה שלנו, מציאות אחרת, טובה יותר.
אחרי עשרות מפגשים והיכרות מעמיקה, גילינו ששתינו חולקות את התפיסה לפיה הפתרון לשלום נמצא בידינו, הנשים. מרגרט תאצ'ר אמרה: "אם אתה רוצה שמשהו ייאמר, תשאל גבר. אם אתה רוצה שמשהו ייעשה, תשאל אישה".
התבונה, החמלה והדאגה האמיתית לעתיד ילדינו, הם התחליף האולטימטיבי למנהיגות גברית, טריטוריאלית ומונחית אגו. אט אט מתמנות מנהיגות לתפקידי ראשות ממשלה בעולם והגיע הזמן שגם פה, בארץ הזו, הנשים ייקחו את ההגה לידיים, רגע לפני שהעגלה מתדרדרת לתהום. יקחו את ההגה לידיים - ויטפלו בבעיות הכלכליות חברתיות, לפני הכל.
כאימהות קרייריסטיות שמגדלות ילדים במדינה עם יוקר מחיה גבוה, האתגרים היומיומיים מפחידים לא פחות מסירנה עולה ויורדת. בניגוד למצב חירום נקודתי, הם לא נעלמים אחרי איזה "בום", אבל הם לא פחות מחרדה קיומית שמלווה אותנו יום יום, כמו מיליוני ישראלים אחרים. אתגרים כלכליים שפשוט נמצאים במקום אחר בפירמידת הצרכים של מאסלו.
ההיסטוריון הבריטי AJP טיילור אמר פעם: "לא משנה מהן הסיבות הפוליטיות שניתנו למלחמה, הסיבה הנסתרת היא תמיד כלכלה". אז נכון, כשהבית בוער אי אפשר לדון על גוון האריחים, אבל רק אם נשכיל להבין שהנושא הכלכלי-חברתי מהווה תפקיד חשוב באירועים האלה, נדע לאחות את הקרע ונדאג שההיסטוריה לא תחזור על עצמה. אין לנו שום דבר נגד גברים, בדיוק להיפך. אבל בארץ הזו יש מקום לכולם - חוץ מאשר למנהיגות עם אגו.
קרן גולדנברג היא מנהלת תחום מחזיקי עניין בגלובס; אסמהאן ג׳בלי היא מחנכת, מנהלת עמותה תומכת במשפחות נזקקות ופעילה חברתית פוליטית
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.