בלגן בחטיבה הערבית ב"כאן": כתבה ששודרה חשודה בניגוד עניינים חריף

המלחמות בחטיבת המדיה בערבית של תאגיד השידור "כאן" לא נרגעות, וזאת למרות שסמנכ"ל החטיבה בערבית יאסר עטילה פרש מתפקידו בסוף השבוע האחרון. לגלובס נודע כי שני ממלאי-המקום שנכנסו לתפקידו - פיראס חאמד, שמנהל את חטיבת החדשות, ורובא ורור, שמנהלת את התוכן הלא חדשותי - הוציאו אתמול (ב') מייל לעובדי החטיבה, בו הם מבקרים כתבה ששודרה לאחרונה עליה אחראי הסמנכ"ל הפורש, שלקתה לטעמם בחשש לניגוד עניינים ובקידום אישי של עטילה.

השניים התייחסו לכתבה ששודרה שסיכמה את הישגי המדיה בערבית "מכאן" ב-4 השנים החולפות מאז הקמת התאגיד. הפתיח שהוביל לכתבה התייחס ישירות להישגי "מכאן" אך גם לסמנכ"ל הפורש עצמו: "העיתונאי יאסר עטילה", אמר הקריין, "החל את דרכו לפני 27 שנים ככתב לענייני הגדה המערבית, לאחר מכן ניהל את קול ישראל בערבית ואחר-כך את הטלוויזיה בערבית ברשות השידור, ונבחר לפני 4 שנים להקים ולנהל את 'מכאן' בתאגיד השידור הישראלי. לרגל התפטרותו מתפקידו, הכין לנו את הכתבה הבאה". חמש דקות שלמות שקוריינו בקולו של עטילה הוקדשו למניית הישגי החטיבה בערבית, ובדקה האחרונה נראה עטילה עצמו מודיע על התפטרותו.

פיראס וורור הגדירו במייל שנשלח לעובדים את הכתבה ששודרה כ"לוקה בחוסר עניין ציבורי, במיוחד בימים אלה בהם ישראל נמצאת תחת אש, ומהומות קשות מתפרצות מדי יום כמעט בכל היישובים בארץ. כמו כן, יש בה חשש לניגוד עניינים הקשור לקידום אישי".

השניים הבהירו כי "ממונים ועיתונאים לא ינצלו את מעמדם כעובדי תאגיד וכנושאי תפקיד מטעם התאגיד, ולא יעמידו עצמם ו/או את כפיפיהם במצב שבו קיים ניגוד עניינים בין חובותיהם המקצועיים והעיתונאיים לבין כל אינטרס אחר, לרבות קידום אישי".

לדבריהם, "אנו רואים זאת בחומרה רבה, ועבורנו זה מהווה פגיעה באינטרסים של התאגיד והציבור הרחב. תאגיד השידור הישראלי הוא גוף שמשרת אך ורק את הציבור. חשוב שנמשיך ונבצע את עבודתנו העיתונאית בנאמנות, במקצועיות ובאחריות".

סוגיית הכתבה הועברה גם לוועדת האתיקה של תאגיד השידור, וגם היא מצאה טעם לפגם בשידורה: "ועדת האתיקה הפנימית של התאגיד סבורה כי ההתנהלות המתוארת מנוגדת לסעיף 18 בקוד האתי של התאגיד. לפי סעיף זה, לא יעשה עובד שימוש לרעה במעמדו, בתפקידו ובכוחו לפרסם מידע לציבור. בנוסף, התנהלותו הציבה אותו במצב של ניגוד עניינים בשל האינטרס האישי שלו בשידור".

אלא שאת התנהלותו של עטילה קשה למדוד בחלל הריק. כפי שנחשף לראשונה בגלובס, השנתיים האחרונות לכהונתו לוו במלחמות כיפופי ידיים עם מנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ, שסבר כי החטיבה איננה מתנהלת באופן מקצועי, וכי יש להכפיף לפחות את חטיבת החדשות בערבית לחטיבת החדשות הכללית של התאגיד. קובלנץ נשען בין היתר על דוח שהכינה עבורו העיתונאית שמרית מאיר, שציינה שורת ליקויים שיש לתקן, בעיקר בכל הקשור לחטיבת החדשות. עטילה מצידו טען כי קובלנץ מתנכל לו בשל עמדות עצמאיות שהביע ומפאת סירובו להיות "יס מן". בעטיין של הטענות הועמד עטילה לשימוע, אך צלח אותו, נשאר בתפקידו ,ולפני מספר שבועות הודיע על פרישתו.

כפי שנחשף לראשונה בגלובס, גם במועצת התאגיד מתנהל בימים אלה דיון בגורלה של החטיבה בערבית. על-פי מקורבים, המועצה שכרה חברת ייעוץ שהמליצה בין היתר להכפיף את חטיבת החדשות בערבית לחטיבת החדשות הכללית, את התוכן בערבית שאינו חדשותי לחטיבת הטלוויזיה ואת שידורי הרדיו לשידורי הרדיו הכלליים.

כלל לא ברור האם ההמלצות יאומצו במלואן, אולם נראה כי ההחלטה על הכפפת החדשות צפויה להתבצע בחודשים הקרובים. כפועל יוצא מזה לא הוצא מכרז לבחירת סמנכ"ל חטיבת מדיה בערבית חדש, אלא מונו ממלאי-מקום שאמורים להחליפו זמנית עד שיוחלט מה יעלה בגורלה של החטיבה.

יאסר עטילה מסר בתגובה: "בשידורה של הכתבה לא זו בלבד שלא נפל כל פגם או רבב, בוודאי שלא מתחום האתיקה, אלא מדובר בכתבה לגיטימית ביותר ומתבקשת.  מדובר בכתבה שמעלה על נס ההישגים חסרי התקדים של המדיה בערבית, ואין בה דבר וחצי דבר אישי. ואם בכך עסקינן, ברי כי רגע פרישתו של מי שניהל המדיה באותה תקופה הוא הזדמנות מתאימה מאין כמוה לשידורה של תוכנית מסוג זה.

"קיים חשש לא בלתי מבוסס כי הטענות נגד הכתבה הועלו, לא כל שכן בעיתוי שהם הועלו (יומיים לפני הדיון בוועדת האתיקה), משיקולים פרסונליים, תוך עבירה מצידו על הקוד האתי של התאגיד בדבר הצורך בשמירה על הזכות לחופש הביטוי ולמימוש זכות הציבור לדעת, והיעדר ניצול לרעה את עבודתו, בפועל או למראית-עין, ועירוב שיקולים אישיים. והוא הדין לגבי השימוש לרעה בעובדים כאלה ואחרים תוך ניצול מעמדם המוחלש. הפוסל במומו פוסל. לח"מ לא ידוע על כל תלונה שהוגשה בנושא לוועדה האתיקה. מעולם לא נתבקשה התייחסותו לכך, וממילא התלונה נעדרת בסיס".

מתאגיד השידור "כאן" נמסר: "כאן לא ניתן יד להפקרות על המסך. משאבי הציבור הם קודש-הקודשים, והשימוש בהם נועד אך ורק לשרת את הציבור. אנו רואים בחומרה כל שימוש אישי שנעשה בחומרי ובמשאבי התאגיד השייכים לציבור בלבד".