שומר החומות נגד שומר הקופה: עלות המבצע בעזה לא תסתכם בעלויות הלחימה

עלויות הלחימה של צה"ל ברצועת עזה נאמדות כבר במיליארדי שקלים ועדיין - ייתכן שזה רק כסף קטן בעלות הכוללת של מבצע "שומר החומות", שחשף חולשות מטרידות בתחומים כמו ביטחון הפנים והמיגון של יישובי הספר. משום כך, למרות שהם מתכננים לבדוק כל חשבונית שיגיש להם הצבא - אפשר להניח שבכירי האוצר היו שמחים לשלם לצה"ל כל סכום שידרוש, אילו בכך הייתה מסתכמת עלות המבצע.

שאלת המחיר עדיין מוקדמת. הפסקת האש עדיין לא כאן והניסיון מסבבי לחימה קודמים ברצועת עזה מראה שגם הפסקת אש איננה מבשרת בהכרח על סיום הלחימה.

יום לאחר שהאש תחדל יתכנסו צוותי עבודה משותפים לאוצר ולאגף התקציבים של משרד הביטחון, ויבחנו בדקדקנות כל הוצאה וכל חשבונית שיציג הצבא. במהלך צוק איתן העביר צה"ל לאוצר מחירון מפורט של עלויות הלחימה השונות - כך שהוויכוח לא יהיה על המחיר אלא על מה האוצר מוכן לשפות את הצבא ועל מה לא. בצוק איתן למשל, האוצר סירב להגדיל את תקציב אגף השיקום למרות מספרם הרב של הפצועים בלחימה - החלטה שבדיעבד מודים בכירי האוצר שהייתה שגויה.

המבצע הצבאי היקר ביותר של צה"ל בשנים האחרונות היה מלחמת לבנון השנייה, שהתנהלה בקיץ 2006 ועלתה לקופת המדינה כ-8.2 מיליארד שקל. מבצע צוק איתן שהתנהל בקיץ 2014 עלה בסופו של דבר קצת יותר מ-7 מיליארד שקל, למרות שנמשך זמן רב יותר (50 ימי לחימה לעומת 34 ימים בלבנון השנייה). את הסכום הזה קבע הקבינט כפשרה בין מערכת הביטחון (שדרשה 9 מיליארד) לבין האוצר בהובלת החשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו (שהייתה מוכנה לשלם רק 6.5 מיליארד). בסבב הקרוב ימצאו אנשי משרד הביטחון מולם בתפקיד החשב הכללי את יהלי רוטנברג, בן טיפוחיה של עבאדי בויאנג'ו.

נכון להיום העלות של שומר החומות נמוכה בהרבה מזו של צוק איתן. המספרים שנזרקים היום בממשלה נעים בין 1 ל-2 מיליארד שקלים. צה"ל מתגאה אמנם בכך שהספיק ב-50 שעות את מה שעשה ב-50 ימי לחימה בצוק איתן, מה שמרמז על כך שכמות הפצצות ושאר החימושים שהוטלו הפעם עולה על זו שהוטלה בצוק איתן. אבל הרכיב היקר ביותר בעלויות הלחימה צוק איתן לא היה החימוש של חיל האוויר אלא המערכה הקרקעית, שנפתחה תשעה ימים אחרי תחילת המבצע. הפעם צה"ל לא הפעיל כוחות קרקעיים בשטח רצועת עזה. השימוש בחיל האוויר היה אולי אינטנסיבי יותר, אבל מדובר בחיל פעיל מאד גם בימי "השגרה" של מה שמכונה המערכה שבין המלחמות.

חיסכון תקציבי נוסף יושג הפעם בעקבות ביטול התרגיל הצה"לי הענק שתוכנן להיערך בחודש מאי ובוטל ברגע האחרון בגלל ההכנות למבצע. מה יהיה המקור התקציבי לכספים? המדינה מתנהלת אמנם ללא תקציב אך לאוצר יש מקור אפשרי בדמות קופסאות הקורונה, שבהן צפוי לפי תחזיות האוצר עודף של 4.5 עד 5 מיליארד שקל.

אלא שעלות הלחימה בעזה היא רק סעיף אחד בחשבון שיונח על שולחנו של רוטנברג בתום המבצע. כבר היום אפשר להעריך שהאוצר ייאלץ להתמודד עם שתי חזיתות נוספות. הראשונה היא בעיית המיגון שנחשפה בעיצומה של הלחימה. עלות מיגון האוכלוסייה באשקלון לבדה מוערכת ב-1.4 מיליארד שקל ובאוצר משוכנעים שכל מהלך למיגון העיר הדרומית יסתיים בהכנסת יישובים רבים נוספים לחבילת המיגון התקציבית. סעיף נוסף שבו צפוי גידול משמעותי הוא תקציב המשרד לביטחון פנים, שיתרגם את המהומות בערים המעורבות לשורת דרישות תקציבית כמו מימון הקמת פלוגות מג"ב נוספות. גופים נוספים כמו שב"כ יבקשו גם הם תוספת. ביחס לכל אלה נראה שהקרב מול צה"ל יהיה החלק הקל במערכה שמצפה לאוצר בתום הקרבות של שומר החומות.