אנחנו לקראת סוף השבוע השני של המערכה הצבאית מול חמאס ברצועת עזה, והלחצים להפסקת אש מתגברים, עם אפשרות כי היא תיכנס לתוקף כבר בסופ"ש, ולו רק הפסקה זמנית שתוגדר הומניטרית.
חמאס הקשיח עמדות והוא חזר לדרישות בעניין ירושלים ושייח' ג'ראח. בשל הפערים, יש סיכויים טובים יותר להפסקה זמנית בלבד, ולא לעצירת הלחימה לגמרי. גורם מדיני אומר לגלובס כי לטווח הארוך ישראל מציבה תנאים שיהוו שינוי דרמטי של המצב, וכי היא לא תהיה מוכנה לקבל יותר התחמשות מחדש וירי מכל סוג שהוא לעברה.
"נדרש פיתרון בינלאומי"
לדברי הגורם, בשיחות עלתה הצעה ישראלית לקבלת אחריות בינלאומית לנעשה ברצועה, הן אזרחית והן ביטחונית, בתהליך הדרגתי. "חמאס איבד את כל הלגיטימציה שלו לשלוט - העולם מכיר בזה, ונדרש פיתרון בינלאומי". מה הסיכויים להצעה? "אם הקהילה הבינלאומית רוצה שייפסק הירי על עזה, זה פיתרון שהיא יכולה לסייע בו" .
בזירה המדינית, יש חדשות טובות וחדשות רעות. החדשות הטובות באות מאירופה: ארבעה שרי חוץ אירופים הגיעו לישראל אתמול (ד') והיום מיוון, צ'כיה, סלובקיה והחשוב מכולם - הייקו מאס מגרמניה. גרמניה והקנצלרית מרקל מעניקים לישראל מטריה מדינית וגיבוי לתקיפות בעזה תוך ציון כי יש להימנע ככל האפשר מפגיעה באוכלוסייה האזרחית.
שר החוץ הגרמני, הייקו מאס, בזירת נפילת רקטה בפתח תקווה / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner
באירופה הבינו את מה שהאמריקאים פחות - שחמאס שבר את הכלים, ושהקריב את הצרכים האזרחיים של הרצועה בשל מטרותיו הצבאיות-פוליטיות. ויש סיבה מדוע אירופה זועמת על חמאס. מדיונות היבשת היו אלה שהמשיכו לתמוך באונר"א ובפרויקטים ברשות הפלסטינית כאשר טראמפ עצר את התקצוב האמריקאי. בשנתיים האחרונות, במסגרת הליך ההסדרה, הוגבר זרם הכספים לפרויקטים של תשתית ברצועה, דרך הרשות הפלסטינית ובאישור ישראל.
באירועים הנוכחיים מקצת מהתשתיות הללו נפגעו קשה, בעיקר בתחום האנרגיה. חמאס השתמש בחלק מהן כמסתור לרקטות ולאירופים הוצגו הוכחות לכך, למשל משגרי רקטות שהוסתרו תחת קולטי שמש בפרויקטים של אנרגיה סולארית.
לבד מכך, חיזוק הקשרים עם כמה ממדינות אירופה, בעיקר במזרח היבשת, מביא תוצאות. וכך, במפגש שרי החוץ של המדינות החברות באיחוד האירופי ב-18.5, 26 מתוך 27 השרים הסכימו על נוסח החלטה משותף הקורא להפסקת אש מיידית ולעצירת הרג אזרחים. אך שר החוץ של הונגריה, פטר סיירטו, "נשכב על הגדר", התנגד והביא להפלת ההחלטה.
"יותר מדינות באיחוד האירופי מזדהות עם ישראל"
ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו, מנהלת התוכנית ליחסי ישראל-אירופה במכון מיתווים, אומרת כי האיחוד האירופי תומך בזכותה של ישראל להגן על עצמה בכלל, ומפני ירי חסר אבחנה על אזרחים בפרט. אבל בסבבי הלחימה הקודמים מול החמאס, כשמספר ההרוגים ברצועת עזה עלה, האיחוד לא רק קרא להפסקת אש, אלא גם גינה את ישראל על הכוח הלא פרופורציונלי שהפעילה.
"סבב הלחימה הנוכחי נראה מעט שונה (נכון לעכשיו). יותר מדינות באיחוד האירופי מזדהות עם ישראל ותומכות בה. פחות שרי חוץ אירופים רוצים לתת מימון חסר אבחנה לשיקום רצועת עזה, כל עוד היא נשארת תחת הנהגת החמאס ואין תהליכי שינוי מקומי ואזורי".
המשמעות היא כי לא תהיה הסדרה חדשה ושיקום הרצועה, בלי שינוי של ממש במצב - עמדה זהה ותומכת בעמדה הישראלית.
החדשות הרעות: אמריקה מתרחקת מאיתנו. אף שהנשיא ג'ו ביידן מדבר על זכותה של ישראל להגן על עצמה, והסיוע הביטחוני מאושר, הולכים וגוברים הלחצים בתוך המפלגה הדמוקרטית לשינוי המדיניות. אלה לא רק ברני סנדרס, אילהאן עומאר ושות' - גם ידידי ישראל מובהקים מעלים אמירות שצריכות להוות אזעקת אמת בירושלים. האחרון שבהם, סטני הויר, מנהיג הרוב בבית הנבחרים שתקף את איפא"ק על ביקורתו כלפי עומאר והגדיר אותה איסלמופוביה.
הלחץ הפנים-מפלגתי הזה על ביידן מופנה אל נתניהו וישראל להגעה להפסקת אש. גורם מדיני בירושלים אומר לגלובס כי גם אם בסבב הזה הממשל האמריקאי ובעיקר שר ההגנה אוסטין מצדד בישראל, הרי שההמשך עשוי להיות בעייתי יותר - עד כדי חזרה למדיניות אובמה בשלהי כהונתו, כמו למשל הסרת הווטו על החלטות אנטי-ישראליות במועצת הביטחון.
מדיניותו הנוטה לרפובליקנים של נתניהו והקשר ההדוק עם ממשל טראמפ לא מסייעים כאן, גם אם הביאו לישראל הישגים רבים בעת כהונת טראמפ. הגורם המדיני אומר כי המשימה האסטרטגית הראשונה במעלה של הממשלה החדשה בתקווה שתקום היא טיפול שורש ביחסים עם וושינגטון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.