המהפכה החלה: המגזר העסקי מעורב בשינוי החברתי, וזה עושה לו טוב - גם לשורה התחתונה

במהלך הסופ"ש-חג הארוך, בין ריצה לממ"ד וארוחת החג התניעו מעל 100 חברות עסקיות בישראל מהלכים תקשורתיים מהירים, הרימו דגל ורצון אקטיבי לשנות תחת הסלוגן "חיים יחד, מתפרנסים יחד. נעצור את האלימות". מדובר בקמפיין שעלה ביוזמת בנק הפועלים, תנובה, HOT, שופרסל, גיתם, מכבי, פוקס, קבוצת תשעשרה ועוד חברות מובילות במשק הישראלי. 'חלאס, די!' היא הקריאה שיצאה מנשיאות המגזר העסקי והפורום הכלכלי החברתי בקמפיין נרחב, בחתימת החברות המובילות בתעשייה, ההייטק והפיננסים. המסר: 'את השבר שנוצר אפשר לתקן- וזו המשימה שלנו'.

האם זו סערה נקודתית או שקורה פה משהו נוסף? מבט אל המפה העולמית מלמד שאנו בעצם חלק ממהפכה גדולה. מהפכה שהחלה בשנים האחרונות והתעצמה משמעותית עם הקורונה ומשבר המנהיגות העולמי, וגם עם כניסת המילניאלס ודור ה-Z למעגל העבודה והצריכה.

דוח 2021 Edelman Trust Barometer, שהוא ה"אורים והתומים" העולמי לבחינת אמון הציבור ותפיסותיו, מראה זאת בבירור: 61% מהציבור מביעים אמון במגזר העסקי, 57% בעמותות וארגונים חברתיים, רק 53% נותנים אמון בתפקוד הממשל/המדינה ו-51% במדיה. ניתן לראות כי העסקים עוקפים את הממשלה - ובגדול וזהו נתון מעניין. הם שהביאו את התרופה למגפה - ובהם הציבור מאמין שיחלצו אותנו גם מהמשברים הבאים.

עוד עולה שעובדים נותנים במקום העבודה שלהם רמת אמון גבוהה, ורואים במנכ"ל.ית שלהם דמות עם אחריות לשינוי בחברה ובסביבה. וכמו כן, הציבור תופס שהפייק-ניוז שולט - האמון בתקשורת והמדיה החברתית מתרסק, והוא מצפה למידע איכותי ואמין מהעסקים ומהמעסיקים שלנו. מדובר במגמה של שינוי תפיסתי ביחס לעשורים קודמים.

אך אל לחברות להסתכל רק על התדמית ואמון הציבור, עליהן לשאת עיניים גם אל מי שמשפיע ישירות על שורת הרווח שלהן, וגם פה יש שינוי: הלקוחות בוחנים ורוצים ערך ומידע. המילאניאלס ודור ה-Z מחפשים חברות הוגנות ושקופות יותר.

מהצד של המותגים - בעידן טכנולוגי וגלובלי בו קשה יותר להגיע לבידול, הצעת ערך עסקית שלצידה ערך חברתי או סביבתי, יכולה לזכות בנקודות שניתן לפרוט אותן בקופה.

ממנהלים למנהיגים. מי שהתחיל את קמפיין 'חיים ביחד' היה מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר, שכתב פוסט בעמוד הפייסבוק האישי שלו בו הוא קורא לעצור את התדרדרות וזכה לשיתופים רבים. כפי המוצג בדוח - העובדים והציבור מצפים מהמנכ״לים שלהם להפוך ממנהלים מקצועיים למנהיגים וכך עשה קוטלר.

העובדים מחפשים משמעות. זה כבר ברור שתגמול כספי לבד לא מייצר מוטיבציה ונאמנות למקום העבודה. מחקר של הרווארד ו-EY מצא שחיבור עובדים עם Purpose מייצר אימפקט עסקי מדיד, ומחקר של דלויט מצא שמעורבות חברה בנושאים קהילתיים מעלה את הסבירות שהעובדים יישארו בה לאורך זמן ביותר מ-38%. חברות כמו סודה סטרים ואינטל הן דוגמא מעולה להפעלת מעורבות עובדים משמעותית ויצירתית לאורך זמן.

דווקא מתוך המשבר הנוכחי נוצרה הזדמנות אמיתית בחברה הישראלית. חברות שרוצות להוביל, לצד קדום העסקים והחדשנות בביזנס, חשוב שייצרו מהלכים של מעורבות בחברה ובקהילה בה הן פועלות. איך עושים את זה נכון? כל חברה עסקית צריכה לבחור את הזירה שלה לפעולה והשפעה, והבחירה צריכה להיות מחוברת לליבה העסקית שלה. אם זה בחיזוק הפריפריה, העצמת נשים, או טיפול באתגרי הסביבה - אל תהססו, תתמקדו, בחרו שותפים חברתיים נכונים, צרו שותפויות, וחברו במקומות הנכונים את הלקוחות והעובדים לפעילות. וכמובן, בעקביות צרו תקשורת חכמה שמייצרת מעורבות.

יש שיגידו שהמהלך של אותן חברות היה תרגיל תדמיתי של עשרות לוגואים מנצנצים ותו לו. יש מצב שהם צודקים. חברות שהצטרפו רק לרגע, ובפעם הבאה שנראה אותן מעורבות, זה יהיה בצביעת גן ביום מעשים טובים, טועות ומפספסות בענק.

החברות והמנהיגים צריכים לנצל את ההזדמנות שנקראה לפתחם ולחשב מסלול מחדש: לבנות ערך עסקי פשוט עם מדיניות של שקיפות, תקשורת רציפה וחיבור לחברה לאורך זמן. זה ישפיע על השורה התחתונה, על החיבור של הלקוחות והעובדים שלכם, על הקהילה בה אתם פועלים, ועל אמון הציבור שרק ילך ויגדל לאורך זמן- . מדובר ברווח ענק לכולם.

ואת המהפכה הזו כבר אי אפשר לעצור.

הכותבת היא מומחית בתקשורת, שיווק ובחיבור בין עסקים לקהילה. לשעבר סמנכ"ל שיווק, פיתוח עסקי וסושיאל בידיעות אחרונות. כיום בעלת חברת Sango לשיווק עם מעורבות וחברה בסופרסונס

***גילוי מלא: בנק הפועלים הוא לקוח של בן יוסף