בגזרת הרשתות החברתיות למלחמה יש מנצח אחד (והרבה מאוד מפסידים)

הרשתות החברתיות תופסות חלק מרכזי בשיח שעוסק במצב הלחימה הנוכחי. לצד דיווחים של עיתונאים ופרסומים אקטואליים חשובים, משתמשים רבים מנצלים את הזירות השונות לפרסום דעותיהם ולהביע את רגשותיהם על החדשות ועל מה שקורה. חלק מהמשתמשים בוחרים לשתף שיח אלים ולהבליט את החלקים הרעים שיש בעם. אבל עד כמה השינוי של השיח הוא דרמטי לעומת תקופת שגרה, ואיזה רשתות הפכו בעת הלחימה לדומיננטיות יותר?

מבדיקת גלובס המבוססת על ניתוח של חברת באזילה, העוסקת בניטור וניתוח שיח ברשתות החברתיות, עולה כי מצב הלחימה מייצר שיח שלילי ברשתות - שמשמעותו לפי מומחים מוגדר כ"מצב רוח לאומי שלילי יותר".

עוד עולה מהניתוח של באזילה שהרשת שזוכה לזינוק משמעותי בשיח שמתקיים אצלה היא טוויטר, בעוד שאצל רשתות כפייסבוק ואינסטגרם נרשמה ירידה.

שיטת הבדיקה של באזילה מתבססת על שיח ציבורי וגלוי בלבד (בהתאם לחוקי הפרטיות בישראל). השיחות נדגמות מרשתות חברתיות דוגמת פייסבוק, טוויטר, יוטיוב ואינסטגרם, מאתרי חדשות, מפורומים ומבלוגים. רשת חברתית משמעותית לבדיקה ולא נמצאת היא טיקטוק, שחלק משמעותי מהשיח האלים והקיצוני נמצא שם. כאמור, באזילה לא מנטרת את המידע בזירה הזו כרגע.

החברה ניתחה שתי תקופות מקבילות - תקופת שגרה (בין 20-28.4) ותקופת מבצע שומר החומות (11-18.5). בחברה לא עשו שום הגבלה על חיפושי השיח, רק בחנו את כלל השיח בעברית. חשוב לציין - שבוע השגרה שנבחר היה עמוס בהתרחשויות פוליטיות וגם בו יש בולטות בטוויטר, אבל כאמור בזמן הלחימה שיעור השיח בטוויטר עלה בהיקף נוסף.

לחימה מייצרת עוד פעילות ברשתות

על פי נתוני באזילה, היקף השיח הכללי גבוה יותר בתקופת הלחימה מאשר בתקופת שגרה. לעומת זאת, ביום השישי בטווח הבדיקה בשתי התקופות, היקף השיח היה משמעותי יותר בתקופת השגרה. הסיבה: בחברה מצביעים על כך שביום הזה היו הוויכוחים בוועדה המסדרת בכנסת והפוליטיקה לקחה מעט מהפוקוס.

  

הרשת ש"נהנתה" ממצב הלחימה היא טוויטר - אם בתקופת שגרה השיח בטוויטר היווה 39% מהיקף השיח הכולל, הרי שבתקופת המבצע היקף השיח בה עלה ל-50%. הסיבה לכך היא שטוויטר מאופיינת בדרך כלל כזירה של כתבי חדשות וחובבי החדשות, ולכן תקופת זמן לחימה נותנת לזירה שכזו דגש גבוה יותר.

מי שהפכו לפחות רלוונטיות בתקופת הלחימה הן פייסבוק ואינסטגרם. שתיהן מחזיקות בתקופת שגרה 43% מהיקף השיח, בעוד שבתקופת הלחימה הנוכחית ירדו ל-31%. הירידה בין התקופות נובעת מהעלייה בשימוש בטוויטר ובעלייה בהיקף השיח שנובע מכתבות חדשותיות. החלוקה בין אינסטגרם לפייסבוק נותרה יציבה ודומה בשתי התקופות.

כשהתותחים יורים השיח החיובי נעלם

כדי לאפיין את השיח, צריך להבין עד הפילוח בתוכן עצמו - כמה מתוכו הוא תוכן חיובי וכמה שלילי. שיח חיובי מוגדר כשיח שרובו כולל רגשות חיובים כלפי הנושא המדובר (גם אם הנושא הוא חלל או פוליטיקה), מנגד - שיח שלילי הוא כזה שבו מובעת ביקורת או מובעות תחושות שליליות כלפי המצב או הנושא.

שיח מוגדר כחיובי או שלילי על פי רוב השיח שמתנהל בדיון מסוים. מבחינת הנתונים - בתקופת המבצע הסנטימנט בשיח הפך לשלילי יותר באופן משמעותי בהשוואה לזמן שגרה. בעוד שבשגרה היחס בין השיח הוא 53%-47% (לכיוון החיובי), בתקופת לחימה היחס מתהפך ועומד על 34%-66% (לכיוון השלילי).

חלק ניכר מהשיח השלילי נובע מדיווחים על פגיעות ישירות, על דיווחים של פגיעות בחיילים והמהומות בתוך ישראל בין ערבים ליהודים. לעומת זאת, השיח החיובי מגיע מדיווחים על חיילים שפועלים בעת לחימה, כמו לוחמי כיפת ברזל, טייסים ועוד.

בבאזילה נותנים כדוגמה לשיח חיובי בשעת מלחמה, למשל את התגובה לעיריית חדרה שקראה לזוגות להתחתן בעיר אם חתונתם תבוטל: "איזו מחווה של רצון טוב. איזו פתיחות לב של העיר לזוגות ביום שמחתם!" ועוד. דוגמה לשיח שלילי בשעת מלחמה הוצגה בפעילות של המשטרה במהומות: "בקורונה כמעט כל בוקר היה נציג של המשטרה בבוקר בטלוויזיה ואחר כך בערב. הבוקר אין שום נציג של המשטרה בטלוויזיה".

השינוי נובע מהעובדה שנושאי השיח השתנו באחת. שיח השגרה שלפני אסון מירון עסק יותר בחיים - על ההתאוששות מהקורונה והרצון לחזור לשגרה. על פי באזילה, התכנים הסתכמו ברכילות, מתכונים, בילויים ודברים שבדרך כלל מעסיקים את הגולש הישראלי. לכל אלו כמובן נוספה הפוליטיקה והמו"מ להקמת ממשלה.

אם לוקחים דוגמאות ספציפיות לפוסטים בין ימי לחימה לשגרה, הרי שבתקופת שגרה הפוסטים הבולטים ביותר היו רכילותיים (בת הזוג החדשה של אלה לי, ההיריון של עדי בוזגלו ועוד), ובנוסף מסיבת העיתונאים של ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-20 באפריל שעסקה בפלונטר הפוליטי ובניסיונות להרכבת ממשלה.

ובתקופת הלחימה? שני הפוסטים הבולטים ביותר מבחינת כמות הלייקים היו אלו שעסקו במותם של הילד עידו אביגיל ז"ל והחייל עומר טביב ז"ל. פוסט נוסף שבלט מראה את חיילי צה"ל משחקים עם ילדים מהמגזר הערבי, לצד פוסטים נוספים שזכו להרבה שיתופים כמו פוסטים תומכים בחיילים והפוסט של הנכד של בעל חנות הפרחים ברמת גן שנפגעה בשבת מטיל.

הציבור מחפש הסחת דעת תקשורתית

מרב בורנשטיין גבאי, סמנכ"לית אסטרטגיה וחדשנות בבאזילה, אומרת כי "עם תחילת מבצע ‘שומר החומות’ השיח השתנה. השיח היה שנוי במחלוקת עוד קודם למבצע, אך השיח היומיומי על המתרחש סביבנו היה חיובי ועקב כך רובו של השיח, ועמו מצב הרוח הלאומי, היה חיובי ברובו ואופטימי".

 מרב בורנשטיין גבאי / צילום: מירי דיווידוביץ

בורנשטיין גבאי מתארת את הסיבות לשינוי השיח. "השיח היומיומי מתמעט והנטייה היא לעסוק יותר באקטואליה, וזו פחות חיובית. חששות לקרובים שלנו שנמצאים באזורי סיכון, לעצמנו, לחיילים ואפילו למעמדה הבינלאומי של ישראל, עולים בשיח ויוצרים רוב של שיח שלילי, כלומר מצב רוח לאומי שלילי יותר מאשר בעיתות רגיעה. אם כי חשוב לציין, שעדיין כשליש מהשיח הוא חיובי דבר שמעיד על כך שאנשים מסוגלים למצוא חיוב בשגרת היום יום".

בורנשטיין גבאי מציבה שאלה גם לעיתונאים. "התקשורת צריכה לשאול את עצמה מה חלקה במצב הרוח הלאומי הזה. לשידורים הבלתי פוסקים של המבצע יש חלק בשליליות של מצב הרוח הזה. התושבים, ובעיקר הצעירים מחפשים משהו מסיח דעת שיכול לעודד. בתחילת הקורונה היו אלו תוכניות דוגמת ‘חתונה ממבט ראשון’ שסיפקו מפלט מהעיסוק במגפה, ועכשיו אין לקהל משהו שיספק את המפלט הזה".