בגיל 35, כשהוא עורך דין מוסמך וכבר הספיק להיות מנכ"ל IMS ישראל, שעוסקת בעולמות הפארמה, החליט עודד סלומי לעשות שינוי בקריירה. הוא עבר עם משפחתו לארה"ב ושם התנסה בהקמה של כמה מיזמים בתחום התשלומים. העסקים שהקים אמנם לא הוכתרו כהצלחה גדולה, אבל ההתנסות הזו סללה עבורו דרך חדשה, ששיאה במינויו בנובמבר האחרון למנהל מחלקת מערכות תשלומים וסליקה וחבר הנהלה בבנק ישראל וחבר הנהלה. תפקיד שלא היה כמותו עד היום.

"הייתי עורך דין בתחום המיזוגים והרכישות ואחר כך מנכ"ל של חברה, ורציתי להקים חברה משלי", הוא נזכר בפרק זה של חייו, מאמצע שנות ה-2000. "אשתי אמרה לי: 'למה שלא תלך לתחום התשלומים?' בארה"ב שוק התשלומים היה אז דינמי מאוד. התחלתי כמתווך בין סולקים לבתי עסק.

:

"הייתי מנכ"ל לשעבר ובוגר הרווארד, ועברתי מדלת לדלת בין עסקים, מחנות נעליים, למסעדה, לחנות פרחים, והצעתי שירותי סליקה. אמרתי: 'נעים מאוד, קוראים לי עודד, מי הסולק שלכם והאם אתם מרוצים?'. רק כשאתה פוגש את בעל העסק, אתה מבין עד כמה תחום התשלומים נמצא בליבת העשייה שלו, כי תמיד יש מה לשפר".

"גם למדתי על עצמי שאני לא איש עסקים כל כך טוב", הוא צוחק. בשלב הבא התמודד במכרז של עיריית ניו יורק לסליקת תשלומים אלקטרוניים במוניות, וזכה יחד עוד חברות. "אבל אז הגיע המשבר הכלכלי של 2008. כל המשקיעים ברחו. דבר אחד חיובי יצא מהסיפור הזה - השותף שלי דאז ואני לימדנו את ויזה, מאסטרקארד ואמריקן אקספרס על תשלום 'קונטקטלס' (תשלום ללא מגע, טכנולוגיה שרק באחרונה נכנסה לישראל, ר"ו, ה"ו)", הוא אומר שוב בחיוך.

בין החוויה ההיא בארה"ב לבין המינוי בבנק ישראל, ניהל סלומי עסקאות אסטרטגיות במודו (Modu) של דב מורן ואחר כך היה מנכ"ל ויזה בישראל. הוא הקים את המטה של החברה בארץ וניהל את כלל הפעילות שלה, וכיהן כחבר הנהלה אזורית של ויזה עם אחריות לפעילות במגוון מדינות באירופה. בתפקיד זה הוא גם הקים וניהל את מרכז החדשנות העולמי של ויזה בישראל.

איך עושים את המעבר מלהיות מפוקח למפקח?
"לא הייתי מפוקח בארץ, כי הייתי חלק מויזה העולמית המפוקחת באנגליה. עדיין מדובר במעבר מהמגזר הפרטי לציבורי", הוא אומר בראיון ראשון ובלעדי לגלובס בכובעו החדש בבנק ישראל. "יש הרבה דברים שרואים מכאן ולא רואים משם. אחד הדברים שהפתיעו אותי היו הדמיון בין הראייה האסטרטגית של החברות הבינלאומיות בתחום התשלומים לבין בנק ישראל. בשני המקרים חושבים על השוק כגוף שנכון לכוון אותו, להבין לאן הוא הולך ולוודא שתהיה המשכיות עסקית לאורך זמן לצד תחרות, בעוד עסק רגיל צריך להביא רווח בכל רבעון".

מדוע בבנק ישראל החליטו על צורך בתפקיד חדש של מנהל מחלקת תשלומים וסליקה? סלומי מדבר על הפער שבו הבחין הנגיד אמיר ירון כשנכנס לתפקיד ב-2018, בין מדינת הסטארט-אפ הישראלית, במיוחד בתחום הפינטק, לבין השימוש בטכנולוגיות האלה בתוך ישראל, שלא היה מספיק מפותח.

המטרה שעומדת לפתחו היא להגדיל את החדשנות והטכנולוגיה במערכת התשלומים הישראלית, כך שתביא יותר ערך גם לצרכן וגם לעסקים, "גם אם הם לא בנקים", הוא אומר. "אחד האתגרים הגדולים שלנו הוא לעמוד בקצב המהיר שהדברים מתרחשים. כמעט מדי שבוע יש השקה של אמצעי תשלום או הצעת ערך חדשה בתחום התשלומים.

"הפלטפורמה של התשלום יכולה להיות גם בסיס לחיסכון בהשקעות ועוד הרבה יותר מזה. במדינות אחרות אפשר דרך ארנקים דיגיטליים להזמין גם מסז', לקנות בסופר או לפתוח צ'ט עם חברים".

"שמחים שאפל פיי נכנסו לישראל"

סלומי נכנס לתפקיד בתקופה סוערת מאוד, שבה נוחת על הישראלים מבול של ארנקים דיגיטליים, שהם למעשה האפשרות לשלם בבית העסק באמצעות טלפון סלולרי. שיאו של המבול הזה התרחש החודש, עם כניסתה של אפל פיי לישראל. גוגל פיי צפויה להגיע לכאן ברבעון השלישי של השנה.

התהליכים קורים דווקא עכשיו בגלל הבשלת הטכנולוגיה שמאפשרת סוג זה של תשלומים, טכנולוגיית EMV, שבעולם המערבי כבר מזמן מוטמעת, ובישראל היא נכנסה רק לאחרונה. עד יולי 2021 כל בתי העסק כבר יהיו חייבים להתחבר ל-EMV, למעט תחנות דלק. נכון למארס 2021, 60% מכלל המסופים בארץ כבר מחוברים לטכנולוגיה.

מדוע ישראל התעכבה כל כך באימוץ ה-EMV?
"לקחת כל מסוף ולהעביר אותו לטכנולוגיה חדשה זו הסבה יקרה, ארוכה וסיזיפית. כשהיו הונאות בפס המגנטי החליטו בעולם לעבור ל-EMV, אבל בארץ כמעט ולא היו הונאות בגלל התוכנה של שב"א א (שירותי בנק אוטומטיים; המערכת שמאפשרת את קיומן של העסקאות בכרטיס אשראי, ר"ו, ה"ו) . אבל אז ה-EMV הפך לפלטפורמה לחדשנות דרכה אפשר להביא הצעות ערך שאי אפשר להביא עם פס מגנטי. כך יצא שהיינו יותר חכמים, אבל הצעות הערך לא היו מגיעות לפה אם לא היינו עוברים ל-EMV".

סלומי אמנם לא מפקח ישירות על גופים ספציפיים, זאת עושים הפיקוח על הבנקים, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, רשות ני"ע ורגולטורים נוספים, אך הוא צריך לוודא שהאקו-סיסטם השלם של התשלומים יעבוד באופן חלק ותקין ומתפקידו להעיר לגופים אם יש בעיה במערך.

ומכיוון שזה המנדט שלו, לא תשמעו את סלומי מדבר למשל על הבעייתיות שטמונה בכך שאפל פיי, כחלק ממדיניות אפל, מתנהלת כ"גן סגור": רק משתמשי אייפון יכולים להשתמש באפליקציה, ורק בה, והיא חסומה בפני משתמשי אנדרואיד. זה כבר עניין לבחינה של רשות התחרות, הוא אומר.

"אנחנו מאוד שמחים שאפל פיי נכנסו לשוק הישראלי. מצא חן בעינינו הוא שאפל חתמה על הסכמים כמעט עם כל המנפיקים בארץ, והם מציעים חוויית צרכן טובה, אנחנו עוקבים אחרי כל מה שקורה בתחום. אם יש צורך בצעד שיוודא גישה הוגנת ויעילה או יקדם את היציבות של מערכת התשלומים, בסמכות שלנו להתערב".

גם האיתנות הפיננסית של הפינטקים מעסיקה את בנק ישראל: "נניח שיש פינטק שעוד לא החל לפעול. אני צריך לבדוק לא רק את ההשפעה האפשרית שלו על היציבות ועל היעילות של המערכת, אלא גם לוודא שהוא לא מסכן את הצרכנים".

אז אתם מוטרדים מהיציבות של הפינטקים?
"בוויזה ראינו כל שנה בנק, שניים או שלושה שהיו נופלים ברחבי העולם. אבל החשש הזה יכול לעצור שחקנים חדשים. התפקיד שלנו הוא לוודא שהם יוכלו להיכנס, ואנחנו נוקטים הרבה פעולות בכיוון שלהם. יש עוד רגולטורים מלבדנו שמפקחים על הפינטקים".

לאזן בין פרטיות להצעות ערך לצרכן

המודל של רבים מהארנקים הדיגיטליים בעולם, למשל גוגל, מבוסס על צבירת מידע על משתמשים גם דרך הארנק, ושימוש בו כדי להציג להם פרסומות באופן מותאם אישי. באופן מעשי, התרחיש שבו כולנו נסתובב בעתיד באיקאה או בקניון ונקבל מיד הצעה לרכישה של ריהוט כלשהו או הלוואה בארנק הדיגיטלי, עשוי להגיע לכאן ממש בקרוב.

בכל הנוגע לביט, הארנק הדיגיטלי של בנק הפועלים, הוא הוגבל בידי בנק ישראל לצבירת מידע על משתמשים למשך שנה, כשפרק הזמן הזה הסוגיה תיבחן. "אנחנו צריכים לאזן בין הגנה על הפרטיות לרצון לתת ערך לטובת הצרכן, וגם לוודא שהמגרש הוגן", אומר סלומי. "וכן, העולם של שימוש בנתונים הוא ביסוד העתיד.

"הנושא השלישי שצריך להסתכל עליו הוא ההשפעה על התחרות, כי הגוף שיש לו גישה לנתונים הוא זה עם היתרון. אנחנו בקשר עם הרגולטורים האחרים, כמו הפיקוח על הבנקים, רשות התחרות ומשרד המשפטים שדואג להגנת הפרטיות. לא תמיד אנחנו מסכימים".

ידוע ממחקרים בעולם שהמעבר לארנקים אלקטרוניים הפחית אצל אנשים את "כאב התשלום" (Pain of pay) והתוצאה היא שאנשים מבזבזים יותר. אתם לא חוששים מכך שהשימוש במידע על צרכנים יחד עם הנטייה להוציא יותר, עלול להוביל אנשים להיקלע לסיטואציות כלכליות שיזיקו להם?
"זו שאלה פילוסופית אם אנחנו צריכים להיות פטרנליסטים או לא בגישה הרגולטורית שלנו; זה איזון שצריך לחשוב עליו בבפיקוח על הבנקים ובמשרד האוצר.

"הפתרון העקרוני הנכון שמשותף לכל הרגולטורים הוא גילוי נאות, לאו דווקא בתוכן אלא גם בפורמט, כדי לוודא שהצרכן מבין ומאשר את מה שקורה. המודל של ה-opt in, שבו צרכנים לא תמיד מבינים למה הם עושים opt in, הוא במבחן רגולטורי.

"אני גם חושב שמי שהכי מוטרד מחוסר פירעון של ההלוואות הוא נותן ההלוואה ולא נוטל ההלוואה, ובגלל זה יש מעט מדי אשראי במשק, ואשראי חוץ בנקאי בפרט. גופים נותני אשראי כנראה שלא יתנו הלוואה שהצרכן לא יוכל לעמוד בה, אלא רק הלוואות לצרכים ספציפיים יותר, שאולי בעבר לא היו מוכנים לתת".

כיצד אתם רואים את העובדה שביט כאפליקציית תשלום חולשת לפי הערכות על רוב מוחץ מסך התשלומים מאדם לאדם בישראל, ובאחרונה הפכה לארנק דיגיטלי עם כרטיס אשראי משלה, ביט קארד? זו זירה מעודדת תחרות?
"פרסמנו נייר בנושא בו ציינו שכל הסוגייה של ארנקים דיגיטליים תהיה במבחן. העמדה תקפה עד סוף השנה. אנחנו בשיח גם מול רגולטורים אחרים שבוחנים מה נכון, כאשר כנגד עינינו יש רצון לאפשר תחרות אבל שתהיה תחרות הוגנת".

מה דעתך על כניסת הקמעונאים לארנקים הדיגיטליים? שיתוף הפעולה בין שופרסל לדיסקונט עם מיזם פייבוקס, למשל, ורמי לוי שגם הוא השיק ארנק דיגיטלי?
"קמעונאים רוצים לשפר את הקשר עם הצרכן ושהוא ייצר נאמנות כלפיהם, וזה עובד. כשקמעונאים מייצרים אפליקציות שאפשר לשלם באמצעותן, רואים שהלקוחות נאמנים וזה נפוץ בהרבה תחומים כמו תחבורה, דלק, סופרמרקטים".

כסף שמיועד לציבור ולא לבנקים

עוד זירה רותחת בישראל ובעולם היא זו של המטבעות הדיגיטליים. השבוע פרסם בנק ישראל קול קורא לקראת השקה אפשרית של השקל הדיגיטלי, שבו הוא פנה לציבור, לגופים הפיננסיים וגם לאנשי הייטק במטרה לבחון את הכדאיות של הכיוון הדיגיטלי למטבע הלאומי. ב"שקל דיגיטלי" הכוונה היא למטבע שמנפיק הבנק המרכזי, מה שמכונה CBDC כלומר, central bank digital currency. אך מכאן ועד להנפקה ממש, דרך עוד ארוכה.

אם זה יקרה, השיטה שאפיין את ההנפקה היא Two Tier: הבנק המרכזי מנפיק את הכסף ויש גוף נוסף, אחד או יותר, שמחזיק את הכסף בנאמנות ומנגיש אותו לציבור, בנקים או גופים אחרים, לרבות כספומטים חוץ בנקאיים או רשתות קמעונאיות המאפשרות משיכת מזומנים.

כבר היום יש כסף דיגיטלי בארנקים, באפליקציות וכן הלאה. אז למה צריך שקל דיגיטלי?
"יתכן שמה שקיים היום מספיק, אבל חשוב לנו לוודא שאנו לא מפספסים משהו בדרך. אפשר לראות מטבעות דיגיטליים ללא גיבוי של בנק מרכזי, כמו ביטקוין, שהולכים ומתפתחים, וחשוב לנו לענות על הצרכים של המשק באמצעות המטבע של המדינה. אם זה יקרה, זה יהיה אחד מהדברים הגדולים שעשינו בהיסטוריה של הבנק המרכזי".

מה אפשר ללמוד ממדינות שכבר החלו בפיילוטים של מטבעות דיגיטליים?
"בסין משתמשים ב-e-Yuan בכמה ערים, ומסתבר שלא קל לשכנע את האזרחים להשתמש בו. הסינים נותנים כסף בחינם וזה עדיין קשה. יש בקאריביים מטבע דיגיטלי וישנן מדינות מערביות שמתקדמות יותר בתהליך כמו שוודיה וקנדה, אבל באף מדינה אין עדיין מטבע שהוא בסביבת ייצור וכולם יכולים להשתמש בו. בחודשים האחרונים גם ארצות הברית מאוד התקדמה בנושא, כשהפד עובד עם חוקרים מ-MIT. יש במדינות שבהן להרבה אזרחים אין חשבון בנק ובתקופת הקורונה לממשלות לא היה איך להעביר לאזרחים מענקים. זה קרה אפילו במדינות מפותחות, כמו ארצות הברית. וזה אחד מהזרזים לבחינה של מטבע דיגיטלי. בישראל זה לא השיקול המנחה, כי כאן אנחנו יודעים להעביר כסף באמצעות העברות בנקאיות לכל האזרחים".

ראינו בתקופה האחרונה שני חיזוקים גדולים לחברות פינטק ישראליות - חדוה בר שהצטרפה ל-etoro וקרנית פלוג שהצטרפה לאמן-טק. כיצד אתה רואה מעבר מסוג זה של רגולטורים לשעבר?
"אני חושב שבאופן עקרוני זה טוב. חברות פינטק מביאות המון בשורות חדשות, קצב וחשיבה יצירתית יותר. מצד שני, לא פשוט למי שמגיע לעולם הפינטק להתבונן עם ראייה רגלטורית שנשענת על העבר. ככל שיהיו יותר אנשים שידעו לחבר בין שני העולמות הסיכוי של הפינטקים לצמוח גובר. גם מעבר מפינטק לבנקים זו התפתחות מבורכת שמאיצה את הקצבים של הגופים הפיננסיים.

"זה גם עניין של תרבות ארגונית, דברים שברורים בעולמות ההייטק, זרים לבנקאות המסורתית, ולהיפך. החיבור הוא הכרחי, כי בסוף כשמזיזים כסף הצרכן מצפה ליציבות ברמה אחרת. הסובלנות לטעויות בעולמות הפיננסים הרבה יותר נמוכה, ובצדק, כי מדובר בכסף שאנשים הרוויחו בעמל רב".

בנק ישראל בוחן הפסקת השימוש בצ'קים מנייר

בבנק ישראל בוחנים מהלך להכחדת השימוש בצ'קים מנייר והחלפתם בצ'קים דיגיטליים בלבד. היעקרון של הצ'ק יישמר, אבל הנייר ייעלם. זהו מהלך שעשוי להתרחש בתוך כמה שנים. "אנחנו רוצים לאפשר לאנשים להמשיך לרשום צ'קים", אומר סלומי. "הבנו שיש משהו בצ'ק שהוא טוב מאוד לכלכלה, כי הוא נותן אשראי חינם. יש בעלי עסק שנותנים צ'קים דחויים, ורוב מוחץ מהצ'קים האלה אינם חוזרים. אנחנו לא רוצים לשלול את האפשרות הזו. אנחנו בוחנים לקדם צ׳ק דיגיטלי ככלי חדשני נוסף, כחלק מקידום של מכלול עולם התשלומים.

"בחינת הנושא כוללת מידע ומשוב שאנו מקבלים מהשוק ומהבנקים, וייתכן שנקבע אפיוני חובה ואפיונים אופציונליים אבל עם סטנדרטיזציה שתאפשר interoperability (הכרה הדדית) בין נותני שירותי תשלום".

תעודת זהות - עודד סלומי

 מנהל מחלקת מערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל ● בן 53, נשוי ואב לשלושה מרמת השרון ● שימש בעבר כמנכ"ל ויזה בישראל ודירקטור פיתוח עסקי במודו ● קיבל תואר ראשון בהצטיינות במדעי החברה מאוניברסיטת הרווארד ובעל תואר במשפטים מאוניברסיטת פנסילבניה ●  קים מיזם חברתי להתפתחות אישית בשם ״בקדמת הבמה״ - שנתן במה בבית ציוני אמריקה לאנשים רגילים לספר סיפור אישי בלתי-רגיל. סלומי הוא במאי הצגות בעברו