הקרחון הגדול בעולם, ששטחו נאמד בכ-42020 קמ"ר, התנתק ממדף הקרח באנטרקטיקה. הקרחון, ששמו A-76, גדול פי 80 ממנהטן, פי שלוש יותר גדול מדלהי ומעט גדול יותר מהאי מיורקה בספרד, התנתק מהצד המערבי של מדף הקרח, כך לפי סוכנות החלל האירופית (ESA).
זהו קרחון השייך למדף הקרח רון-פילכנר, מדף הקרח השני בגודלו ביבשת. הקרחון A-76 הוא הקרחון הגדול ביותר שצף בימים אלו באזור אנטרקטיקה. מדענים אינם מייחסים את ההתנתקות של הקרחון המדובר לשינויי אקלים, וגורסים כי מדובר במעגל הטבעי של מחזור חיי הקרח באזור. כלומר, הפשרתו לא תוביל לעליית מפלס הים, מכיוון שהוא היה חלק ממדף קרח צף - כמו שקוביית קרח נמסה לא מעלה את גובה המשקה בכוס שתייה.
קרחונים מסוגו של A-76 שונים מקרחונים או מדפי קרח הנמצאים ביבשה, המעלים את מפלס הים העולמי כשהם מתנתקים לאוקיינוס ומפשירים. אך הפשרת מדפי הקרח החופיים עלולה לאפשר לקרחונים על היבשה לגלוש לים במהירות רבה יותר ולגרום לעליית פני הים. בשנים האחרונות, כמה ממדפי הקרח לאורך חצי האי אנטארקטיקה עברו הפשרה מהירה, תופעה שלדעת המדענים עשויה להיות קשורה לשינויי אקלים.
אילו כמות הקרח היבשתי באנטרקטיקה תופשר כולה, מפלס הים העולמי יעלה ביותר מ-60 מטרים, פי 10 מתוצאות המסת הקרח בגרינלנד. בשנים האחרונות, בשל תוצאות משבר האקלים הנגרם בשל התחממות כדור הארץ, התנתקו לא מעט קרחונים מיבשת אנטרקטיקה, המתחממת בקצב גבוה ביחס ליתר העולם. כך למשל, התנתק בחודש פברואר קרחון בשטח של כ-1300 קמ"ר ממדף הקרח ביבשת.
השלכות ההתחממות הגלובלית מורגשות היטב במדפי הקרח
אנטרקטיקה מאבדת קרח בקצב גבוה בשל תוצאות המשבר האקלימי. "הקרחונים באנטרקטיקה בסכנה עקב עליית מי הים שנגרמת כתוצאה מהתחממות הים. המים מתפשטים ועולים, ובכך מערערים את היציבות של הקרחונים שבסיסם מתערער, ולכן קצב ההתמוטטות שלהם עלול לגבור ולהוביל להקטנת כמות הקרחונים ועלייה נוספת של מפלס פני הים", אומר פרופ' דניאל רוזנפלד, מומחה במדעי האטמוספירה ובהנדסת אקלים באוניברסיטה העברית. "התחממות האוקיינוסים היא תוצאה של ההתחממות הגלובלית".
מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Nature העלה כי השלכות ההתחממות הגלובלית מורגשות היטב במדפי הקרח; קרחונים נמסים מהר יותר ומאבדים 31% יותר שלג וקרח בשנה לעומת המצב שהיה לפני 15 שנה. מהמחקר עולה כי שיעור הפשרת הקרחונים באלסקה הוא "בין הגבוהים בכדור הארץ". הפשרת הקרחונים באלסקה אחראית על 25% מאיבוד הקרחונים בעולם. עוד לפי המחקר, כמעט כל הקרחונים בעולם - גם אלו שנחשבו עד לאחרונה ליציבים - מצויים במגמה של הפשרה.
האם ייתכן שעוד בזמן חיינו יגיע הקרח באנטרקטיקה לנקודת מפנה? לפי מחקר נוסף שפורסם בנייצ'ר, אילו גזי חממה ימשיכו להיפלט לאטמוספירה ולחמם את כדור הארץ בשיעור גבוה, שכבת הקרח באנטרקטיקה עלולה להגיע לנקודת מפנה קריטית בתוך עשורים בודדים - עד שנת 2060, כאשר ילדים הנמצאים כעת בגיל בית ספר יגדלו משפחה משלהם.
מה צריך לעשות כדי לבלום את התהליך באנטרקטיקה, והאם זה בכלל אפשרי? לפי רוזנפלד, "כדי לבלום את המצב באנטרקטיקה צריך לבלום את פליטת גזי החממה, ולהפחית את השימוש בדלקים מאובנים. בשלב הזה, גם אם נפסיק את הפליטות, מערכת כדור הארץ עדיין לא הגיעה לשיווי משקל עם פליטת גזי החממה, והיא תגיע לשיווי משקל כנראה רק לאחר שהטמפרטורה תעלה בכ-2 מעלות. זה אומר שאת חלק מהתחממות הים כבר אי אפשר למנוע, וחלק מהדברים יחמירו לפחות בהתחלה, גם אם נעשה את המקסימום ונפסיק את הפליטות במטה קסם. אבל אם לא נעשה את הדברים האלו, המצב יחמיר לא רק בעתיד הקרוב אלא גם עוד יותר בעתיד הרחוק".
האם הפשרת הקרחונים נוגעת לישראל? לפי רוזנפלד, גם לישראלים יש סיבה טובה לדאוג מהשלכות ההתחממות הגלובלית, בצד השני של העולם. "אנחנו על המפה העולמית, ולכן זה צריך לעניין אותנו", הוא אומר. "האקלים של העולם כולו מושפע ממה שקורה איפשהו בעולם. אם יותר קרחונים מתמוטטים לתוך הים, מי הים עולים. זה תהליך שמייצר לולאת משוב, ומי הים יעלו לא רק באזור אנטרקטיקה אלא גם כאן. זה יכרסם ברצועת החוף ויכול להוביל להפלה של המצוקים החופיים, וכל מה שעומד עליהם. למשל, המלונות בנתניה. זה תהליך שכבר מתרחש מבלי שאנחנו מודעים לסיבה לכך, ויכול להיות שהוא משפיע על המצוק החופי שמצבו רעוע גם כיום".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
