למה רמת החייל היא כבר לא בירת ההייטק ואיזה סוד התגלה בתשקיף של מאנדיי?

שבוע טוב,

אפשר למצוא לא מעט הקבלות מטרידות בין תקופת הגאות הנוכחית לבין ימי בועת הדוט.קום: הערכות שווי נדיבות (בשוק הציבורי והפרטי), עניין שיא של משקיעים פרטיים חדשים בשוק ההון וכמות פסיכית של הנפקות חדשות, אלו רק חלק מהן. כמובן שיש גם הבדלים בין התקופות.

בכל מקרה הקבלה נוספת יכולה להיות הגיוס של קרנות גדולות על ידי פירמות הון סיכון ישראליות. אי שם בשנת 2000 גויסו שתי קרנות ענק בהייטק הישראלי - פיטנגו (אז פולריס) גייסה את הקרן השלישית שלה בהיקף של 500 מיליון דולר, שהייתה במשך שנים הגדולה בישראל; ו-JVP גייסה את הקרן הרביעית שלה בהיקף 427 מיליון דולר.

מאז התפוצצות הבועה ההיא, פירמות הון סיכון ישראליות הלכו על קרנות קטנות יותר של 200-300 מיליון דולר בתקווה למקסם את ההחזרים באופן ממוקד, לפחות עד לשנה האחרונה. אשתקד קרן מדעי החיים aMoon של מריוס נכט וד"ר יאיר שינדל סגרה קרן שנייה בהיקף של 750 מיליון דולר, שהפכה לקרן הבודדת הגדולה ביותר שגויסה בישראל.

במקביל JVP מגייסת 450 מיליון דולר לקרן ענק משלה להשקעות צמיחה. השבוע הצטרפה לרשימה הזאת קרן מקומית נוספת, 83North, שהודיעה על גיוס 550 מיליון דולר לקרן ענק חדשה משלה.

לקרנות הענק יש לא מעט היגיון בתנאי השוק הנוכחיים, בהם סיבובי ההשקעה גדלים וסטארט-אפים מגייסים יותר כסף בשלב יותר מוקדם. קרנות ענק דרושות גם כדי להתמודד בהצלחה על השקעות מול הכסף הגדול שמגיע מגופי השקעה סופר אגרסיביים דוגמת אינסייט פרטנרס, שלפי הערכות השקיעה בישראל מעל מיליארד דולר.

83North חייבים לציין היא פירמה חצי ישראלית וחצי אירופית, עם משרד בלונדון, ובהשוואה בינלאומית הקרן שלה לא נחשבת לגדולה מאוד. עם זאת לאורך השנים קרנות גדולות זכו למוניטין בעייתי בישראל, בעיקר בעקבות הקרן השלישית של פיטנגו.

הקרן השלישית של פיטנגו הייתה במשך שנים קרן מושמצת במיוחד לאור שורה ארוכה של חברות פורטפוליו שלה שנסגרו בימי התפוצצות הבועה ואחריה. דוגמה מפורסמת היא קיארו, שפיתחה נתבי-על לליבת המערכות של ספקי שירותי תקשורת והייתה שיאנית הגיוסים בהייטק הישראלי דאז עם השקעות של 224 מיליון דולר.

פיטנגו מחקה בסגירה ההיא השקעה של 10 מיליון דולר. אולם לאורך השנים הקרן השלישית רשמה גם לא מעט אקזיטים מאוחרים כמו זה של חברת הסייבר פורסקאוט, שנמכרה אשתקד ב-1.9 מיליארד דולר, ולפי פיטנגו הפכה בסופו של דבר לקרן רווחית.

אז האם חזרת הקרנות הגדולות הוא סימן טוב או רע?

סיכום השבוע עם שמונה דברים מעניינים שכתבנו עליהם.

לקבלת סיכום השבוע בהייטק במייל: הירשמו כאן

1. המלווים של העולם החדש

סקר שפרסם בנק אוף אמריקה בדצמבר האחרון העריך כי תעשיית "קנה עכשיו, שלם אחר כך" - Buy now pay later - צפויה לצמוח בארה"ב פי 10-15 עד 2025.

התעשייה מורכבת מחברות פינטק שמספקות אשראי צרכני אלטרנטיבי בנקודת המכירה, הפיזית או האינטרנטית, ללקוחות שמיצו את המסגרת הרגילה ועדיין רוצים לקנות. על רקע המומנטום הזה הפכה השבוע סאנביט, חברה אמריקאית שהקימו ארבעה יזמים ישראלים, לחד-קרן.

הייחוד של סאנביט הוא בכך שהיא מספקת אשראי עבור רכישות בסיסיות במיוחד ופחות סקסיות, כדוגמת תיקונים במוסך או טיפולי שיניים.

2. סטארט-אפ ישראלי אחד מול גוגל ואילון מאסק

התחום של עיבוד שפה טבעית (NLP) הוא אחד החמים והמעניינים בעולם הטכנולוגיה כיום. בתחום הזה פועלות כל ענקיות הטכנולוגיה, כמו גוגל ופייסבוק, וגם מי שנחשבת לשם הכי סקסי OpenAI, שאלון מאסק הוא אחד ממשקיעיה ושקיבלה מיליארד דולר ממיקרוספט כהשקעה.

הנציגות הישראלית המכובדת בקטגוריה היא הסטארט-אפ AI21 Labs, שמייסדיו המנוסים הם פרופ' יואב שוהם, אורי גושן ופרופ' אמנון שעשוע. AI21 Labs שיחרר כבר בשנה שעברה מוצר מרשים מאד בשם Wordtune, תוסף לדפדפן לשכתוב טקסטים, ובחברה מבטיחים שזאת רק ההתחלה. "יש לי הרבה כבוד והערכה למתחרים שלנו אבל אין לנו רגשי נחיתות", אומר שוהם.

3. הקרב על הקוואנטים

האם ישראל (וגם בריטניה ושווייץ) יורשו להשתתף באופן מלא בתוכנית הדגל למחקר ופיתוח של האיחוד האירופי? השאלה הזו עומדת בבסיס קרב פנים-אירופי שמתנהל בשבועות האחרונים בבריסל.

ישראל נהנתה עד כה מגישה בלתי מוגבלת לרוב חלקי תוכנית "הורייזון" של האיחוד, אך הנציבות האירופית הגישה באחרונה הצעה שכוללת אפשרות למנוע מישראל לקחת חלק באספקטים מסוימים בתוכנית כמו מחשוב קוונטי. שוויה הכולל של התוכנית האירופית עומד על 95.5 מיליארד אירו לשבע שנים והתקציב שיוקצה לנושא של מחשוב קוואנטי יעמוד לבדו על מיליארדי אירו.

4. רמת החייל אינה עונה

המלחמה האכזרית על עובדים מוכשרים בשוק ההייטק מחייבת את החברות להתקרב ככל האפשר לאזורי המגורים של הטאלנטים ולהישאר צמודות לתחבורה ציבורית טובה, כי המילניאלס לא מחזיקים רכב פרטי. התוצאה היא ירידה באטרקטיביות של רמת החייל הלא נגיש עבור סטארט-אפים וחברות הייטק.

המתחם רשם את הירידה החדה ביותר בדמי השכירות המבוקשים במחצית השנייה של 2020, שנפלו ל-72.5 שקל למטר. לעומת זאת במלכת ההייטק החדשה, אזור יגאל אלון וציר מנחם בגין, השכירות עומדת על 111 שקל למ"ר.

5. סייבר לרכב והעברות כספים

מיהם ששת הסטארט-אפים שגייסו השבוע יחד 242 מיליון דולר?

6. המצטרפים החדשים

שלושה סטארט-אפים ישראלים נוספים עושים את דרכם לוול סטריט - מאנדיי, ווקמי וסלברייט. השניים הראשונים בדרך המסורתית והשלישי בספאק.

7. מווירטואלי לריאלי

במקביל להנפקות הישראליות החדשות המתוכננות, התיאבון של המשקיעים בוול סטריט למניות חברות צמיחה טכנולוגיות נרגע, כשהם חוזרים לתחומים יותר מסורתיים.

8. באותיות הקטנות

חוץ מהנתונים הכספיים, חברת מאנדיי חשפה בתשקיף שהגישה לקראת ההנפקה כי נפלה קורבן למתקפת סייבר שחשפה את קוד המקור שלה.