חלום הממ"ד לכל אזרח: האם באמת אפשר למגן את כל הארץ?

למעלה מ-4,000 רקטות ופצצות מרגמה נורו לעבר שטח ישראל במבצע שומר החומות. המיגון בבתים, במקומות העבודה ובמוסדות החינוך הפך לשיחת היום. הנה שלוש הערות על המצב ביום שאחרי המבצע.

● רוצים להוסיף ממ"ד? תתחילו לעבוד על הוצאת היתר

1. תמ"א 38: לא הגשימה את מטרתה ואין לה חלופה

תוכנית המתאר הארצית לחיזוק בתים מפני רעידות אדמה, תמ"א 38, היא יותר צעד מינהלי מאשר תוכנית, וזה מאפשר יישום מהיר של פרויקטים, שכוללים בין היתר גם ממ"דים. אבל האם זה הפתרון הנכון למיגון המדינה מפני טילים? על כך מתנהל ויכוח ענייני, שגם לא מעט אינטרסים מלווים אותו.

בשבוע שעבר פרסמה התאחדות הקבלנים בוני הארץ נתונים שמהם עלה כי בתל אביב, בירושלים, בחיפה, בחולון, ברמת גן, בבני ברק ובגבעתיים - למעלה מ-70% מהדירות אינן ממוגנות. במקומות אחרים המצב מעט טוב יותר, ואולם רחוק מאוד מלהשביע רצון, ואת זה חשו היטב לא רק תושבי עוטף עזה, אלא גם מרכז הארץ.

בפרסום הנתונים כיוונה ההתאחדות לכך שתמ"א 38 עומדת לסיים את חייה באוקטובר בשנה הבאה (2022).

"בביטול תמ"א 38 מינהל התכנון פשוט צפצף על חיי אדם. הציבור מבין שלומר ‘יהיה בסדר’ זו לא תוכנית עבודה. תמ"א 38 מצילה ממוות וכל עוד לא תהיה לה חלופה טובה יותר, חיי האדם קודמים לכול. יתר התירוצים שבהם אוחזים מי שמעוניינים בביטולה הם רק תירוצים", אמר נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו.

ואילו במינהל התכנון הגיבו באומרם כי "בימים האחרונים אנו עדים לניצול ציני של המצב הביטחוני בישראל של גורמים אינטרסנטיים להאריך את תמ"א 38 בגלל שיקולים כלכליים שמשרתים אותם בלבד. לא טובת אזרחי ישראל עומדת לנגד עיני אותם גורמים, שיודעים היטב שתמ"א 38 נכשלה משום שיושמה ברובה במרכז הארץ, במקומות שלקבלנים השתלם כלכלית. ה’הצלחה’ שעליה מדברים הקבלנים היא חיזוק של אחוז אחד מכלל המבנים שצריכים חיזוק בישראל ב-15 שנה! כדי לספק מיגון לכל הארץ צריך למצוא פתרון אחר שייתן מיגון מיטבי לכלל תושבי ישראל".

  

במינהל התכנון הודיעו בעבר שהתוכנית שתחליף את תמ"א 38 תהיה תלויה בתוכניות עירונית מקומיות, ותיתן עדיפות ברורה לפרויקטים של הריסה ובנייה מחדש. בפועל, התוכנית החלופית לא אושרה ולא ברור מתי תאושר. בצד העיריות, רק ערים מעטות נמצאות בדרך להגשמת היעד הזה ולפרסום תוכנית משלהן.

בכל מקרה, גם החלופה שעליה מדברים במינהל התכנון לא תהיה רלוונטית לרוב היישובים במדינת ישראל. תמ"א 38, כמו כל חלופה שתגיע במקומה, מונעת על ידי היתכנות כלכלית. ואם אין היתכנות - אין פרויקט.

למרות הכול, אם מסתכלים על תמ"א 38 כעל תוכנית לחיזוק מבנים ותו לא - היא אולי לא הרשימה בביצועים שלה, אבל היא התגלתה כיעילה בהרבה מאשר פינוי-בינוי, מבחינה זו, שבין 2010 ל-2020 ניתנו היתרי בנייה ל-81 אלף דירות במסגרת תמ"א 38, ורק ל-18 אלף דירות במסגרת פינוי בינוי.

אז מה עושים במצב שבו תוכנית לא טובה בהיבט התכנוני, מספקת את הפתרון המהיר ביותר בהיבט הביטחוני? השאלה נשארת בשלב זה פתוחה.

  

2. מחוץ לאזורי הכדאיות: לדאוג לערים הגדולות בדרום

גם אם נניח שתמ"א 38 תוארך או שתהיה לה חלופה שתסייע בהדרגה למגן את הבניינים לפחות בערים הגדולות, ברור שמחוץ לאזורי הביקוש היא אינה יעילה, וכוחות השוק לא יועילו כאן.

בעוטף עזה, עד שבעה ק"מ מהגבול, כבר הושלם ב-2017 מיגון יחידות הדיור במימון הממשלה. במסגרת זו מוגנו יחידות דיור ב-42 יישובים בארבע מועצות אזוריות: חוף אשקלון, שער הנגב, שדות נגב ואשכול, וכן בעיר שדרות. בפרויקט נבנו כ-11 אלף ממ"דים בעלות כוללת של כ-1.1 מיליארד שקל.

מעבר למיגון בתי המגורים בעוטף עזה, בפיקוד העורף מקדמים מיגון של מוסדות נוספים כמו מרפאות, מועדוני נוער, בתי כנסת וחדרי אוכל. המטרה היא לאפשר שם שגרת חירום בגלל זמני התגובה הקצרים ומשום שהאזור מותקף גם בימי שגרה.

 בניין הרוס בשדרות, מאי 2021 / צילום: Reuters, Ariel Schalit

אבל בסבב הלחימה הנוכחי ראינו שהיישובים שמעבר לקו שבעת הקילומטרים מהגבול חטפו גם הם הפגזות לאורך ימים ארוכים, וגם זמן התגובה בהם קצר ביותר, אך הם לא מוגנו במימון המדינה.

בשנת 2018 הועלתה בכנסת הצעת חוק פרטית שביקשה להגדיל את המיגון משבעה ק"מ עד לקו של 30 ק"מ מגדר המערכת. בהיעדר כנסת מתפקדת, ההצעה לא התקדמה. ח"כ מוסי רז (מרצ), שהגיש את ההצעה יחד עם ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), מיכל בירן, איציק שמולי ונחמן שי (העבודה), אמר בשבוע שעבר ל"גלובס": "כרגע אין דרך להתקדם עם הצעת החוק, אבל די ברור שאשקלון היא הכי משמעותית למיגון. לכל המושבים באזור יחד אין מספר תושבים שמתקרב אליה, וברור שגם חמאס מעדיף ערים גדולות. הנשק שלהם לא מדויק, ויש להם סיכוי גדול לפגוע בבניין, באזור שבו על כל דונם גרים מאות אנשים".

כשאתם מציעים למגן עד 30 ק"מ, זה כולל גם אשדוד, שגדולה עוד יותר. כמה זה יעלה?
"זו הצעת חוק פרטית ולכן לא עשינו הערכת מחיר. יכול להיות שאפשר יהיה להתפשר על חלק מהיישובים או לעבוד בהדרגה, או לתת הלוואת מקום, אפשר למצוא מודלים. ברור שמבחינה כלכלית זה שווה, כי תראי איזה בלגן יש עכשיו באשקלון, זה יוכל לחסוך הרבה כסף. יכול להיות שלחברות ביטוח יהיה שווה להשקיע חלק מהכסף מהפרמיות במיגון. אני מקווה שהכנסת הזו תחיה מעוד הרבה סיבות, והצעת החוק הזו אחת מהן".

בהודעה שפרסם משרד ראש הממשלה בשבוע שעבר נאמר כי רה"מ הנחה את אנשי משרדו לגבש ולקדם תוכנית סיוע כדי לצמצם את פערי המיגון באשקלון ובעוטף עזה - לא דובר על סכומים ולא על תאריכים. במשרד ראש הממשלה הוסיפו כי "בימים אלה מקודמת על ידי משרדי רה"מ, האוצר והשיכון, יחד עם רשות מקרקעי ישראל, תוכנית התחדשות עירונית שבמסגרתה יינתן מענה לבעיות המיגון בשכונות הוותיקות בעיר אשקלון".

באשקלון צריך להשקיע לא רק במיגון דירות ובתים, אלא גם במיגון של מוסדות ציבור. אם המדינה תתגייס למתן היתרים במהירות, ואם כמובן יימצא התקציב (אומדנים מהשבוע דיברו על עלות של 1.4 מיליארד שקל), ההערכה היא שאפשר שאפשר להשלים את מיגון בתי המגורים בשנתיים-שלוש.

בינתיים, למי שרוצה למגן את ביתו בעצמו, אין כמעט סיוע מהמדינה. קרן ההלוואות של משרד השיכון מעניקה מענקים בהיקף של 9,100 שקל ברכישה של דירה או בית בבנייה חדשה, או 10,400 שקל לבנייה עצמית או צמודת קרקע. לא רק שמדובר בסכום זעום שאינו מתקרב לעלות של הוספת מרחב מוגן (ראו מסגרת), הוא גם ניתן רק במספר מצומצם של יישובים, הסמוכים ביותר לגבול הצפון - כך שאין בכך שום סיוע ליישובים באזור עזה המרוחקים מעט מהגבול.

  

3. מקלטים ציבוריים: מוזנחים ולא מתאימים לייעודם

12.6 אלף מקלטים ציבוריים יש במדינת ישראל, ועוד עשרות אלפי מקלטים פרטיים שהוקמו בקומת הקרקע או המרתף של הבתים המשותפים ואמורים לשרת את דירות כל הבתים. רוב המקלטים משני הסוגים הוקמו בשלושת העשורים הראשונים להקמת המדינה, וחלקם הגדול לא מתאימים לייעודם כיום.

שני מבקרי המדינה האחרונים - יוסף שפירא ומתניהו אנגלמן - הוטרדו מאוד מהיערכות העורף להגנה מפני איום טילים ורקטות, וב-2015 ו-2020 ערכו שני דוחות ביקורת אודות האמצעים השונים, כולל המקלטים. הם לא דנו בשאלה עד כמה הקונספציות של המקלטים הישנים המשותפים עדיין טובות לימינו, ואולם במקומות שבהם ההתרעה קצרה, ברור שאין לאנשים אפשרות להספיק להגיע למקלט.

בשלב ראשון בדקו את מצב יישובי הספר. על פי הדוח של המבקר הנוכחי, שפורסם באוגוסט שנה שעברה, לכ-50 אלף תושבי יישובים הנמצאים במרחק של עד 9 ק"מ מהגבולות עם סוריה ולבנון - אין מיגון תקני. לעומתם, ביישובים הנמצאים במרחק של עד 7 ק"מ מהגבול עם עזה המצה טוב בהרבה, כתוצאה ממימוש החלטות הממשלה שהתקבלו בשנים 2008-2012, אשר קבעו כי יש למגן את כל בתי המגורים ביישובים הללו.

ואולם כיום ברור שהטווח של שבעה ק"מ מיושן ואינו אפקטיבי ל-2021. לכן דוח מבקר המדינה בדק את המצב ברדיוס עד 40 ק"מ מגבול עזה, וכאן כבר נמצאו כ-232 אלף תושבים ללא מיגון תקני. המבקר אנגלמן העריך בדוח האחרון שלו כי ל-2.6 מיליון תושבים, כ-28% מתושבי המדינה, אין כל מיגון תקני בסביבת בתיהם.

המצב הולך ומחמיר עם השנים, שכן המקלטים אינם מתוחזקים: בביקורת מ-2015 עלה כי כ-16% מהמקלטים הציבוריים לא היו כשירים כלל, ו-33% מהמקלטים היו ברמת כשירות נמוכה. בביקורת משנה שעברה עלה כי שיעור המקלטים הלא-כשירים מתוך כלל המקלטים הציבוריים עלה לכ-20% בעוד ששיעור המקלטים שרמת כשירותם נמוכה דווקא ירד לכ-25%, כתוצאה מפעולות תחזוקה.

גם מצב המקלטים הפרטיים אינו מזהיר: בביקורת הקודמת נקבע כי רבים מהמקלטים הפרטיים המשותפים צרים מלהכיל את כל דיירי הבניין, ברובם אין שירותים ומים זורמים, ורבים מהם מוזנחים בעיקר בשל בעיות כלכליות של הדיירים וסכסוכי שכנים. מכאן כי בעת הצורך לא יוכלו מקלטים אלה לשמש את הדיירים לצורכי מיגון. גם בביקורת האחרונה עלתה מציאות דומה.

 נפילת רקטה באשדוד, מאי 2021 / צילום: Associated Press, Maya Alleruzzo

שאלה אחרת היא עד כמה יכולים תושבים לשהות במקלטים הללו יותר מאשר דקות ספורות. גם כאן הוברר כי רוב המקלטים אינם בנויים באמת לשהות ארוכה של אנשים.

באגודה לתרבות הדיור יודעים לספר שמיד אחרי החג הגיעו אליהם יותר פניות בעניין מקלטים. "מתקשרים אלינו ועדי בתים שרוצים לשפץ מקלטים, או לשאול מה אפשר לעשות עם ציוד שיש במחסנים ושייך לדיירים, או שיש בעיה שהדלתות של המקלט לא תקניות, או שדרכי הגישה לא טובות", אומר אינג’ תמיר לוי, המהנדס הראשי במחוז מרכז של האגודה לתרבות הדיור. "אנחנו יודעים שברוב המקלטים יש ציוד של דיירים - בזמן שגרה זה בסדר, אבל ציוד אפשר לפנות תוך שלוש-ארבע שעות מקסימום. בשעת חירום צריך גם להוציא ציוד שלא יודעים של מיהו.

"הרבה אנשים חושבים שהמקלט בבניין שייך לעירייה, אבל זה רכוש פרטי והם צריכים לתחזק אותו. אם ועד הבית נעל את המקלט ולקח את המפתח, אפשר להזמין את הפיקוח העירוני, אבל התחזוקה היא באחריות הוועד. צריך יותר מודעות, אולי לגייס בני נוער וילדים לסדר ולנקות את המקלט. בבניינים של שלוש קומות אפשר להספיק לרדת, וחבל לא לסדר את המקלט", הוא מסכם.