הבורסה לניירות ערך בתל אביב מדווחת היום על התוצאות הכספיות לרבעון הראשון של השנה. מהדוחות עולה שהכנסות הרבעון הסתכמו ב-78.4 מיליון שקל, זאת לעומת 81.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הרבעוני עמד על 9.7 מיליון שקל לעומת כ-10.2 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה, קיטון בשיעור של כ-6%.
הקיטון ברווח נבע מקיטון בהכנסות משירותים, בעיקר בהכנסות ממסחר וסליקה ומגידול בהוצאות שקוזזו בחלקם ממעבר להכנסות מימון. זאת למרות שהבורסה רשמה את הרבעון הטוב ביותר מבחינת הנפקות חדשות מזה 28 שנים, מאז 1993.
בבורסה מציינים כי עיקר הקיטון בהכנסות נבע מירידה במחזורי המסחר במניות, באג"ח תאגידיות ובסליקת קרנות נאמנות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, שהיו גבוהים יחסית, בעיקר בשל התפרצות נגיף הקורונה והתנודתיות שבאה בעקבותיה בשווקים הפיננסיים.
הירידה בהכנסות הנובעת מקיטון במחזורי המסחר, קוזזה חלקית מהעלייה בהכנסות. עליה של 10% נרשמה בדמי רישום ואגרות לסכום של 16.4 מיליון שקל, שנבעה מריבוי תשקיפים. גידול של 9% נרשם בהכנסות הפצת מידע ושירותי קישוריות שהסתכמו ב-15.1 מיליון שקל.
ההוצאות דווקא גדלו
ההוצאות ברבעון הראשון של השנה עמדו על 65.7 מיליון שקל, לעומת עלויות בסך 63.6 מיליון שקל אשתקד, גידול של כ-3%. הגידול נובע בעיקר מהוצאות בגין הטבות לעובדים כתוצאה מעדכוני שכר, וכן מגידול בהוצאות פחת בגין פרויקטים שהופעלו בין התקופות.
הכנסות מימון (נטו) הסתכמו בכ-0.1 מיליון שקל ברבעון הזה, בעוד שבתקופה המקבילה אשתקד נרשמו הוצאות מימון (נטו) של 4.4 מיליון שקל. המעבר להכנסות מימון נובע מתשואה חיובית בשיעור של כ-0.02% על השקעות החברה באיגרות חוב של ממשלת ישראל המנוהלות בתיקי ניירות ערך סחירים, לעומת תשואה שלילית בשיעור של כ-2.1% ברבעון המקביל אשתקד, לאור השלכות נגיף הקורונה על המסחר בבורסה וירידה במחירי ניירות הערך.
ה-EBITDA המתואם בשלושת החודשים הראשונים של השנה הסתכם ב-24.6 מיליון שקל, ירידה של 15% לעומת אשתקד (28.9 מיליון שקל). הרווח המתואם ירד בכ-7% והסתכם ב-9.9 מיליון שקל, לעומת 10.6 מיליון שקל אשתקד. הקיטון בנתונים הללו נובע מירידה בהכנסות משירותים, בעיקר ממסחר וסליקה, ומגידול בעלויות, בעיקר עלויות הטבות לעובדים. הקיטון ברווח המתואם נובע גם מהוצאות פחת, שקוזזו ברובן ממעבר להכנסות מימון.
גיוסים של 3 מיליארד שקל
הנקודה החיובית ברבעון הראשון של השנה, כאמור, היא מספר ההנפקות הרב. בבורסה מציינים שהצלחת מבצע החיסונים, לצד יציאת המשק מהמשבר וירידה בשיעור האבטלה, השתקפה היטב בבורסה.
נתוני הרבעון מצביעים על גידול במספר ההנפקות של חברות חדשות, בדגש על מגזר ההיי טק, במחזורי מסחר גבוהים ובעליות שערים בולטות במדדים המובילים. קצב גידול ההנפקות התגבר במהלך הרבעון הראשון עם 33 הנפקות ראשוניות (IPO), שגייסו כ-3.1 מיליארד שקל. מרבית המנפיקות היו ממגזר ההיי טק.
סך ההנפקות הראשוניות היה גדול מכל ההנפקות שהיו ב-2020, וזהו הרבעון הגבוה ביותר במספר ההנפקות מאז שנת 1993. מאז סוף הרבעון הראשון ועד היום הצטרפו לבורסה תשע חברות חדשות ובסך הכל מתחילת השנה הצטרפו לבורסה 73 חברות חדשות. נכון למועד הדיווח, יש 490 חברות שמניותיהן רשומות למסחר בבורסה.
בנוסף, יצוין כי בחודש אפריל האחרון התקשרה הבורסה עם איחוד האמירויות להשכרת קומה בבניין הבורסה ברחוב אחוזת בית בתל אביב, שישמש כשגרירות, וצפוי להתחיל לפעול בשבועות הקרובים.
איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך: "העלייה ברמת הוודאות הכלכלית וחזרתו ההדרגתית המבורכת של המשק לשגרה ברבעון הראשון בעקבות מבצע החיסונים, הביאו לגידול במספר ההנפקות של חברות חדשות בדגש על מגזר ההיי טק, במחזורי מסחר גבוהים ובעליות שערים בולטות במדדים המובילים. אנו שמחים מאוד על כך שהבורסה משקפת היום בצורה נכונה וטובה יותר מבעבר את הכלכלה הישראלית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
