זיקה פוליטית לתפקידים ברשויות המקומיות? יש חיה כזו

בשנת 2016 בחן מבקר המדינה מינויים שנערכו ב-6 רשויות מקומיות ומצא כי בכל הרשויות הללו היו ליקויים בהליכי מינוי העובדים. בסה"כ, אותרו לא פחות מ-36 מכרזים לקויים למינוי עובדים; ליקויים כגון הימנעות מפרסום דרגת המשרה, שינוי תנאי סף, פערים בהרכב ועדת המכרז ועוד. כל אחד מליקויים אלו העלה חשד כי התפקיד נתפר למידותיו של אחד המועמדים. ממצאים אלו מצטרפים ל"סטיגמה" שנושא השלטון המקומי על גבו מזה שנים רבות, בדבר היותו מבוסס על קשרים ולא על כישורים.

כיצד מתמודדים עם התופעה הזו? באמצעות יצירת הליך קבלת עובדים תקין. אי אפשר לתת לאנשים בעלי זיקה למועמדים - בעלי קשרים אישיים, פוליטיים או עסקיים - להשתתף בתהליך קבלת העובדים. זה כלל פשוט אבל חשוב. רק כך נצליח למנוע מינוי של אנשים רק בשל היותם קשורים לראש הרשות או לחברי המועצה.

מבקר המדינה הדגיש כי על הרשויות המקומיות לקבל מועמדים על סמך כישוריהם המקצועיים בלבד וכי בוועדה הבוחנת אותם לא ישתתפו חברים בעלי זיקה למועמדים. הוא גם הבהיר שעל הליך המינוי להיות שוויוני, שקוף ולהתנהל לפי החוק.

עדיין יש פרצות 

בהתאם להמלצות המבקר, משרד הפנים הציע תקנות חדשות שיסדירו את המכרזים, ואלה אושרו לאחרונה בוועדת הפנים של הכנסת. התקנות החדשות משפרות את המצב הנוכחי בצורה משמעותית, על ידי שינוי הרכב ועדות המינויים, הגברת שקיפות באשר לזיקות פוליטיות, אישיות וכלכליות ונקיטת סנקציות כנגד נבחרי ציבור ומועמדים שפעלו בניגוד לחוק. לדוגמה, בניגוד לעבר, כעת המועמדים נדרשים לפרט על קירבה משפחתית לעובד הרשות, אפשרות לניגוד עניינים בשל עיסוקיו האחרים וכדומה. כמו כן, נוספו חובות לפרסום נרחב של המכרז וקיום מבחני מיון במכון חיצוני.

אך אל תמחאו כפיים, נותרו פרצות רבות בתקנות החדשות. הליקוי המרכזי הוא העובדה כי המונח "זיקה פוליטית" אינו מוגדר באופן חד משמעי בחוק. ללא הגדרה ברורה, לא יהיה ניתן למנוע את תופעת המינויים הפוליטיים, ובמקום למנוע את התופעה מראש, נמשיך להסתכל אחורה ולחפש מי מהעובדים הקיימים מונה בשל זיקתו הפוליטית.

לכן, הצגתי בדיון הצעה להגדרה בתקנות מהי זיקה פוליטית, ע"פ הנוסח הפשוט הזה:

"זיקה הנכללת לרבות השתתפות ברשימה מפלגתית לכנסת או לרשות מקומית, מועצת סניף מפלגה, ועידת מפלגה או מוסד אחר, גם אם לא נבחרת".

כמו כן, הצעתי לעגן חובות גילוי נרחבות בחוק ובכך למנוע ניגודי עניינים במינויים. על המועמדים יהיה להצהיר על כל זיקה אפשרית, בין אם היא אישית, פוליטית או עסקית, הנוגעת גם למתן או קבלת טובות הנאה מנבחרי הציבור.

חשוב לציין כי חובה זו היא חובת גילוי בלבד ואין בה בכדי לפסול מראש את מועמדותו של אדם עקב זיקתו הפוליטית. במידה וימצא כי למועמד ישנם הכישורים המתאימים לביצוע התפקיד, הוועדה תוכל לאשר את מועמדותו למרות זיקתו. זו דרך פעולה מקובלת שהמדינה כבר אימצה בנוגע למינויים בחברות ממשלתיות.

לעמדתנו בארגון לובי 99, חובת גילוי הזיקה אינה צריכה להיות מוגבלת אך ורק למועמדים, אלא לחול גם על נבחרי הציבור עצמם ביושבם בוועדות המכרזים. מטעם תפקידם, חובתם להליך של גילוי נאות לזיקה כלשהי למי מהמועמדים בבואם לשרת את האינטרס הציבורי. מינויים על בסיס זיקה נוגדים את תפקידם של נציגי הציבור. חובת הגילוי תמנע מנבחרי ציבור לקבל החלטות לא ענייניות ולמנות את המועמדים הראויים והמתאימים.

הכותבת עוסקת בתחומי שלטון מקומי בארגון לובי 99