הבנקים ניצלו את תקופת המגפה: יותר סניפים נסגרו, וההכנסות מעמלות קפצו

משרד הבריאות אמנם הפחית השבוע משמעותית את המגבלות שהוטלו בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, אך ההשפעות על המערכת הפיננסית ממשיכות להצטבר. מהסקירה השנתית של בנק ישראל אודות פעילות המערכת הבנקאית בשנת 2020, עולה כי הבנקים הגדילו בשנה החולפת ב-1.8% את ההכנסות מעמלות, אך חשוב לציין כי משקל העמלות ביחס לסך הנכסים המשיך בשנה החולפת במגמת ההצטמצמות, וירד ל-0.65% לעומת 0.76%, הרבה הודות להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים.

כאשר בוחנים את שורת העמלות בדוחות של הבנקים, רואים שהפועלים  ודיסקונט הציגו קיטון בהכנסות מעמלות, ב-2.6% ו-4.9% בהתאמה, ושלושת הבנקים האחרים - לאומי, מזרחי טפחות והבינלאומי - רשמו גידול.

 אינפוגרפיקה בנקים

עם זאת, כשבוחנים את סוגי העמלות השונים רואים שינוי בחלוקה בין המוצרים הפיננסיים, וראוי לציין שאמנם נרשם גידול בהכנסות מעמלות, אך העמלות האלה הגיעו מפעולות אקטיביות שבוצעו עבור הציבור על מנת להתמודד עם משבר הקורונה. על פי סקירת בנק ישראל, לקוחות הבנקים הגדילו את היקף פעילותם בניירות ערך ובמכשירים נגזרים, עסקי מימון והפרשי המרה לצורך גידור חשיפתם לסיכונים המתפתחים על רקע התנודתיות בשווקים מפרוץ המשבר, וברבעון הראשון של 2020 במיוחד. היקף הפעילות בניירות ערך ובמכשירים נגזרים צמח במהלך שנת 2020 בשיעור של כ-18.1%, היקף הפעילות בעסקי מימון צמחו ב-5.2% ו בהפרשי המרה ב-4% (בהשוואה ל-3.3%-, 3.4% ו-0 בהתאמה בתקופה המקבילה אשתקד), כך שאפשר להבין מהיכן חלה העלייה בהכנסות מעמלות באפיקים אלו.

נתונים אלה עולים בקנה אחד עם נתוני הבורסה לניירות ערך, שדיווחו על עלייה של כ-38% במחזורי המסחר במניות בבורסת ת"א בשנת 2020, בהשוואה לעלייה של כ-2.6% במהלך שנת 2019.

לעומת זאת, בשנת 2020 חלה ירידה בהכנסות מעמלות ניהול חשבון ועמלות טיפול באשראי בשיעור של 5.8% ו-1% בהתאמה (לעומת צמצום של 3.2% וגידול של 3% בהתאמה בתקופה המקבילה אשתקד). התפתחויות אלו מוסברות בין היתר, על רקע ההגבלות על פעילות המשק שהטילה הממשלה לאורך המשבר, שהובילו לצמצום בהיקף הפעולות שבוצעו בערוצים אלה.

מיליארד שקל פחות בהוצאות שכר 

מערכת הבנקאות הישראלית התייעלה בשנים האחרונות באופן משמעותי, התייעלות שכללה בין היתר צמצום כוח אדם, שטחי נדל"ן והוצאות נוספות. במהלך שנת 2020 נסגרו (נטו) עוד 30 סניפים ברחבי הארץ שמהווים 3% ממצבת הסניפים, רובם בערים מרכזיות (במחוזות תל אביב והמרכז). מדובר במספר גדול יותר מאשר מספר הסניפים שנסגרו בשנים 2018 ו-2019 ביחד.

סגירת הסניפים התרחשה לצד המשך מגמת עלייה בשימוש הלקוחות בערוצי הבנקאות הישירים, שעמדה בשנת 2020 על 73% מהפועלות שנעשו באמצעות אתרי אינטרנט, אפליקציות סלולריות, עמדות אוטומטיות לשירות עצמי ומוקדי שירות טלפוני, לא כולל מענה טלפוני של הפקיד בסניף.

בנוסף, בשנת 2020 נרשמה ירידה בהוצאות השכר וההוצאות הנלוות בשיעור של כ-5.8%, על רקע הירידה בתשלום מענקים בתקופת משבר הקורונה. במהלך המשבר הנחה הפיקוח על הבנקים את ראשי הבנקים לבחון מחדש את מדיניות חלוקת הדיבידנדים והרכישה העצמית של מניות, ואלו פרסמו בתגובה הודעות שלפיהן אין בכוונתם לנוכח משבר הקורונה לחלק בשנת 2020 דיבידנדים.

תרומה נוספת לירידה בהוצאות השכר נבעה מהמשך צמצום במספר המשרות ביחס לשנה הקודמת, כ-1,000 משרות שהופחתו בשנה שעברה. סך המשכורות וההוצאות הנלוות ששולמו בחמשת הבנקים הגדולים עמד בשנת 2020 על 15.1 מיליארד שקל לעומת 16.1 מיליארד בשנה שלפני כן, כאשר לאומי מוביל עם הפחתה של 13.5% בהוצאות שכר והוצאות נלוות, ומזרחי טפחות הוא היחיד שלא רשם קיטון בהוצאות אלה. יש לציין כי חלק מהבנקים יצאו לתכניות פרישה מרצון אשר הגדילו את הוצאות השכר השנה, ואת ההשפעה שלהן על ההוצאות צפויים הבנקים להציג בשנים הבאות.

מהסקירה של בנק ישראל אפשר לראות עוד כי מערכת הבנקאות הישראלית המשיכה במגמת ההתייעלות המאפיינת אותה בשנים האחרונות, ואף הצליחה השנה לצמצם את ההוצאות התפעול ב-5.2% ביחס לשנה שלפני כן, הרבה בזכות הפחתת ההוצאות שרשמו הפועלים ומזרחי טפחות עקב ההסתבכות שלהם בחקירות בארצות הברית.