גאוותנו הלאומית, הסטארט-אפ ניישן נוסעת ב"פול גז" אבל הדלק עלול להיגמר

משבר הקורונה פגע פגיעה הקשה בכל כלכלות העולם, וגם במשק הישראלי - אבל לזכותה של כלכלת ישראל עמדה נקודת חוזק יוצאת דופן: ענף ההייטק האיתן. נראה כי ענף ההייטק עזר לישראל לעבור את המשבר בשלום, יחסית, לפחות מבחינה מקרו-כלכלית.

בבנק ישראל סיפרו כי התוצר של מגזר ההייטק צמח ב-2020 בשיעור נאה של 5.8% וכי החדשנות הישראלית הכניסה למעלה מ-10 מיליארד דולר בשנה האחרונה. חברות ישראליות צמחו למעמד יוניקורן וחברות רבות הנפיקו בשווים של מיליארדים. וכך זכה ההיי-טק לכינוי "המנוע הכלכלי" של מדינת ישראל.

שפל של עשור

לצד החדשות המדהימות, עומדת העובדה כי בשנה החולפת הוקמו בישראל 750 סטארט-אפים חדשים בלבד - דבר המעיד על כך ששוק הטכנולוגיה הישראלי חווה צמצום משמעותי, והגיע לשפל של עשור בכמות הסטארט-אפים בישראל. לאחר הקדמה זו, עולה השאלה איך תימשך הצמיחה לאור הקיטון במספר הסטארט-אפים שנפתחים משנה לשנה?

בחודש שעבר הודיעה רשות החדשנות כי היא קיבלה תקציב ראשוני של 532 מיליון שקל לחמישה חודשים. תקציב זה מגיע לאחר חודשים ארוכים של המתנה ודחיות חוזרות ונשנות מצד הממשלה, בעקבות משבר התקציב המתגלגל. הכסף, שזקוקים לו סטארט-אפים רבים בתחילת דרכם, נדחה ונדחה וחברות סטארט-אפ רבות בתחילת דרכן נאלצו להפסיק את פעילותן. אין ספק כי אישור תקציב זה יועיל לשינוי המגמה, אך זה לא מספיק.

רבים מניחים, ובצדק, שמדובר בתחום עשיר במשאבים, ושואלים מדוע על המדינה לתמוך בתחום שבו משלמים עבור מתכנת עשרות אלפי שקלים בחודש. אך מה שנעלם מהעין הציבורית זו העובדה שלהקים סטארט-אפ בישראל זה סיכון כלכלי-אישי עצום ומעמסה כלכלית לא פשוטה לא רק עבור המייסדים, אלא גם משפחותיהם וחבריהם שדרכם מגייסים ברוב המקרים את ההון הראשוני לחברה שנקרא Pre-Seed. אם למשפחת היזם אין יכולת לתת מאות אלפי שקלים עבור החזון של בנם, סביר מאוד להניח שהיזם יגיע מהר מאוד לתלות באנג'לים ולסיוע ממשלתי כמו אותו תקציב של רשות החדשנות שלא תמיד יכול לתת את המענה הנכון או המספק.

לאור העובדה שענף ההייטק הינו הענף הכלכלי העיקרי שמניע את כלכלתה של מדינת ישראל, זה הזמן שמדינת ישראל ומוסדותיה ישימו אותו בראש סדר העדיפות הלאומי ויפעילו תוכניות שיתמכו ויתמרצו חברות בשלב pre-seed, שמהן יצמח בבוא היום היוניקורן הבא שמעסיק מאות ולפעמים אלפי עובדים שמצדיקים את הכינוי "מנוע כלכלי".

המאמץ הזה צריך לבוא לידי ביטוי דרך חיזוק של כלים קיימים כמו הגדלת תקציבי מדען, תמיכה בחממות ובקרנות המתמחות בשלבים מוקדמים בחברות pre-seed ו-seed ולצד זה, שינוי רגולטורי המעודד השקעה דרך גופים העוסקים בהשקעות המונים שכבר הזרימו מאות מיליוני שקלים בשנה החולפת לסטארט-אפים בתחילת הדרך.

ענף ההייטק הוא ללא ספק המנוע הכלכלי של מדינת ישראל, על אחת כמה וכמה בשנת הקורונה, אך המדינה חייבת לזכור שגם מנוע, מפואר ככל שיהיה, זקוק לדלק כדי להישאר על המסלול.

הכותבת היא סמנכ"לית השיווק בקבוצת פיפלביז השקעות המונים