הקורונה פגעה בביקוש לאשראי הצרכני, אך החששות ממחנק התבדו

ההאטה בפעילות הכלכלית במשק בשנת משבר הקורונה פגעה בביקושים והביאה לקיטון ניכר באשראי שהבנקים מעמידים לציבור, אך החשש ממחנק אשראי לא התמשש בסופו של דבר. על פי סקירת מערכת הבנקאות של המפקח על הבנקים שפורסמה היום, היקף האשראי הצרכני שאינו למשכנתאות ירד ב-7%, שהם 11 מיליארד שקל - מה שמהווה שיעור ירידה חד יותר מזה שנרשם ב-2019 (4%-).

חלק מהסיבות אפשר לתלות בכך שהוצאות הצרכנים ירדו בחדות בתקופת הקורונה בשל הסגרים וחוסר היכולת לקיים אירועים או לצאת לחו"ל - שלא פעם נוהגים לקחת עבורם אשראי. מעבר לכך, הירידה בצריכה הפרטית (9.5%-) הייתה משמעותית יותר מהירידה בתוצר (2.6%-) והובילה לעלייה בשיעור החיסכון שעלה לשיא, כפי שבא לידי ביטוי בצמצום ניצול מסגרות חשבון העו"ש וכרטיסי האשראי הבנקאיים, שקטנו במהלך השנה ב-25% וב-7.8% בהתאמה.

בעוד עשרות אלפי שכירים בישראל איבדו את עבודתם או שהוצאו לחל"ת, ועצמאים ובעלי עסקים קטנים רבים אחרים איבדו את מקורות ההכנסה שלהם עלה חשש מקשיים תזרימיים - מה שעלול היה ליצור לחצי ביקוש על ספקי האשראי. בניגוד למחשבה שבעת משבר בנק ישראל יתכווץ בצעדיו בשל אי הוודאות, בניסיון למנוע מחנק אשראי במשק בנק ישראל סיפק כבר בהתחלה של המשבר הקלות לבנקים במטרה שיגולגלו לציבור. בין היתר ניתנו הקלות בגין הלוואות לדיור, שנועדו למתן את הלחצים הפוטנציאליים לעלייה בריביות בשל אי הוודאות הכלכלית. בין היתר נקבע שבנק יוכל להעמיד הלוואות לכל מטרה במשכון דירה בשיעור מימון של עד 70% (לעומת 50% טרום ההקלה), מימון שנוח לבנק כשיש נכס ממול להלוואה.

בנוסף, הבנק יכל לתת הלוואה לדיור גם לעובדים שיצאו לחל"ת, תוך התחשבות ברמות השכר שהיו טרם היציאה לחל"ת. לפי הסקירה של המפקח, הצעד הזה הביא לגידול של 2.3 מיליארד שקל ביתרת האשראי לכל מטרה. גם מתווה דחיית התשלומים, במסגרתו נדחו תשלומים בהיקף של 2.2 מיליארד שקל, סייע למשקי הבית במהלך תקופת הקורונה והיווה מקור חלופי לאשראי עבור משקי הבית, וזו סיבה נוספת לירידה באשראי הצרכני.

פחות הלוואות פתוחות במערכת

יתרת האשראי הצרכני במשק (כלומר, כמה הלוואות פתוחות יש כיום במערכת) הצטמצמה במהלך השנה בכ-37% (כ-197 מיליארד שקל בשנת 2020), בהשוואה לצמיחה ממוצעת של 2.9% בשנים 2018-2019. לפי הסקירה, עיקר הצמצום מקורו באשראי שמועמד על ידי מערכת הבנקאות ועל ידי חברות כרטיסי האשראי שלא באחריות או בערבות הבנקים, שהצטמצם במהלך השנה בשיעור של כ-1.5% לעומת שיעור גידול ממוצע של 12.8% בשנתיים האחרונות.

התפתחויות אלה קרו במקביל לגידול בשיעור של כ-13.6% ביתרת האשראי של הגופים החוץ-בנקאיים לסך של כ-3 מיליארד שקל במהלך השנה, והביאו לעלייה במשקלם של הגופים החוץ-בנקאיים בשוק האשראי הצרכני (2%) ולקיטון במשקל האשראי הבנקאי (74%).

באופן טבעי, הירידה בביקוש לאשראי הצרכני הביאה עמה ירידה של 0.5% בשיעור הריבית הממוצעת שעמדה במהלך שנת משבר הקורונה על כ-5.14%. עם זאת, גם הבנקים נהנו מירידה בעליות הגיוס כך שמרווחי האשראי נותרו יציבים.

חצי מיליון חשבונות מוגבלים בתקופת הקורונה

הפיקוח על הבנקים הוא זה שמנהל ומתפעל ברמה יומית את מתן המענה ללקוחות מוגבלים המערכת הבנקאית. במטרה לסייע ללקוחות ולצמצם את מספר הלקוחות הפוטנציאליים שתוטל הגבלה על חשבונותיהם בגין החזרות שיקים, נעשה שימוש בסמכותו של להשהות הגבלות על חשבונות בנק בשל שיקים שחזרו.

בכל מקרה, הנתונים מלמדים שהציבור הפחית את השימוש בצ'קים לאורך משבר הקורונה, ירידה שבין 35%-25% בהיקף הסליקה. הירידה נובעת ככל הנראה מזהירות רבה יותר של מקבלי התשלומים בעסקאות ובדיקות קפדניות יותר. בהתאם לכך, מספר הלקוחות שהוטלה עליהם מגבלה בשל צ'קים ללא כיסוי ירד באופן מתמיד מתחילת המשבר ועד כה. בניגוד לחשש שסיום תקופת ההנחה שהעניק משרד המשפטים תביא לעלייה במספר ההגבלות הבנקאיות, למעשה זה לא קרה. נכון לסוף 2020 יש יותר מ-263 אלף לקוחות שעליהם הוטלה הגבלה, מתוכם 14,603 הגבלות בנקאיות שנובעות מצ'קים ללא כיסוי.

עם זאת, על כ-250 אלף לקוחות הוטלה הגבלה מיוחדת (מטעם גופים חוץ-בנקאיים כמו הרשות לאכיפה וגבייה, כונס הנכסים ובית הדין הרבני), שהביאו להגבלתם של חצי מיליון חשבונות בתקופת משבר הקורונה. מדובר בגידול מתון אך עקבי החל מחודש יוני 2020 לאחר שהסתיימה ההשהייה באכיפה של ההוצאה לפועל עליה הוחלא בתחילת המשבר.