כששוק ההנפקות בת"א פורח, מי צריך את הבורסה באוסטרליה?

הבורסה האוסטרלית, ASX, הייתה יעד פופולרי לחברות טכנולוגיה צעירות מישראל בשנים הקודמות. חלק מהחברות מוזגו לשלדים בורסאיים, וחלקן, בתקופה מאוחרת יותר, כשטעמם של המשקיעים השתנה, יצאו ישירות להנפקה (IPO).

עם זאת, בשנתיים האחרונות נעלמה הבורסה האוסטרלית כמעט כליל מהמפה של מנפיקות ישראליות, בין היתר בשל ביצועים מאכזבים של חלק ניכר מהחברות, שהתקשו לספק את החלומות שמכרו למשקיעים האוסטרלים; פרוץ מגפת הקורונה וכנראה שגם  עליית קרנה של הבורסה המקומית בת"א, הקולטת בשנה האחרונה בזרועות פתוחות יותר ויותר הנפקות של חברות טכנולוגיה צעירות.

עדיין מוקדם לבשר אמנם על שינוי במגמה, אך נכון להיום לפחות שתי חברות טכנולוגיה ישראליות נמצאות בדרך לבורסה האוסטרלית: גפן טכנולוגיות שכבר הגישה תשקיף וצפויה להנפיק בעוד מספר שבועות, וספץ, הנמצאת בשלב של גיוס טרום הנפקה ומקווה להנפיק במהלך הרבעון השלישי או הרביעי.

נזכיר כי החברה הישראלית הראשונה שהצטרפה לבורסה האוסטרלית הייתה אודיופיקסלס, העוסקת בתחום הסאונד, כשהתמזגה לשלד בורסאי לפני כעשור. מאז עלתה המניה ביותר מ-1,000%.

בשנים 2015-2016 החלו להגיע חברות נוספות ל"מושבה הישראלית" בסידני, שמונה כיום כ-20 חברות, ונציגי הבורסה האוסטרלית הגיעו לישראל לא אחת על מנת להיפגש עם נציגי החברות המקומיות ולהציע להן להצטרף למסחר, על בסיס יתרונות דוגמת מגוון משקיעים פרטיים ומוסדיים חובבי טכנולוגיה וקירבה לשווקי הפעילות באסיה.

ב-2018, במסגרת כנס שנערך בארץ בשיתוף נציגי הבורסה האוסטרלית, חשף מנהל תחום ההנפקות והרישום למסחר בבורסה, מקס קאנינגהם, כי ישנם מגעים להוספת הבורסה להסדר הרישום הכפול של רשות ני"ע, ובכך להקל למעשה על חברות שמעוניינות להיסחר בשתי הבורסות במקביל. עם זאת, מאז טרם נחתם הסכם כזה, והוא עדיין נמצא בתהליך בדיקה. אולם הבורסה האוסטרלית החליטה בסוף 2020 להכיר בבורסה של ת"א באופן שחברות שנסחרות בה ועונות על קריטריונים של ASX, יוכלו להיסחר באוסטרליה בהתאם לכללים החלים עליהן בת"א - למעשה, מעין רישום כפול מקדים. 

מקרב החברות שהונפקו באוסטרליה בשנים האחרונות, לצד כאלו שנכון להיום מניבות תשואה חיובית מכובדת על מחיר ההנפקה, ישנן גם כאלה שמדשדשות סביב מחיר ההנפקה ואחרות שאיבדו חלק ניכר מהשווי.

כך לדוגמה, בין הבולטות לחיוב נמצאות חברת השבבים וויביט ננו וחברת הפינטק ספליטיט (למרות ששתיהן ירדו מהשיאים שאליהם הגיעו), בין הנסחרות סביב מחיר ההנפקה נמצאות יצרנית השייקים NGS וכן הרמד, שפיתחה מוניטור ביתי למעקב אחר פעימות הלב של העובר; ועם אלו שמחקו למשקיעים חלק ניכר מהשקעתם נמנות חברת האגרוטק רוטס וחברת מאזני שקל, שמייצרת פתרונות שקילה לתעשייה.

שני מקרים פרטיים הם חברת ג'י מדיקל של יעקב גבע, שנמחקה מיוזמתה ממסחר בבורסה האוסטרלית במטרה להירשם למסחר בנאסד"ק (אך טרם עשתה זאת) ו-HearMeOut, שנמחקה מהמסחר על ידי הנהלת הבורסה לאחר שהייתה בהשעיית מסחר תקופה ממושכת.

  

גפן טכנולוגיות: ישראלית ראשונה מאז נובמבר

גפן טכנולוגיות צפויה לגייס בשבועות הקרובים 25 מיליון דולר אוסטרלי (כ-63 מיליון שקל) לפי שווי של כ-128 מיליון דולר אוסטרלי, או 153 מיליון דולר בדילול מלא (322-385 מיליון שקל). זו תהיה ההנפקה הישראלית הראשונה באוסטרליה זה כחצי שנה - ההנפקה הקודמת הייתה של NGS המייצרת שייקים מבוססי חלבונים לילדים, בנובמבר שעבר.

החברה מת"א שהוקמה בשנת 2016 על ידי דוד נאש, אורני דניאל ואלעד דניאל, מפתחת כלים ושירותים דיגיטליים לארגונים מתחומי הביטוח, הפיננסים והנדל"ן. לפי התשקיף שהגישה החברה לבורסה האוסטרלית (ASX), היא פונה ללקוחות מתעשיות בהן יש רגולציה משמעותית, ומציעה פתרונות יצירת תוכן, שיווק, מסרים, מכירות ועוד. גפן מעסיקה 110 עובדים, מעל רבע מהם עוסקים בפיתוח טכנולוגיות.

ב-2020 הסתכמו הכנסות החברה ב-16.4 מיליון דולר אוסטרלי והפסדיה ב-19.8 מיליון דולר אוסטרלי. מדובר על צמיחה של 26.5% בהכנסות אך גם עלייה של כמעט פי 5 בהפסד. התזרים מפעילות שוטפת היה שלילי בסך 1.5 מיליון דולר, לעומת תזרים חיובי מפעילות בגובה 1.8 מיליון דולר ב-2019.

גפן מתכוונת להשתמש בכספים שתגייס בהנפקה בעיקר לצרכי שיווק ומכירות, מחקר ופיתוח. עלויות ההנפקה עצמה מוערכות ב-3.1 מיליון דולר אוסטרלי, כ-12% מהיקף ההנפקה. יועצי החברה בהנפקה הם עו"ד אנה משה ממשרד פרל כהן ופירמת רואי החשבון BDO.

ספץ: "לייצר נגישות לציבור באוסטרליה"

ספץ (Spetz Tech) מתכננת כאמור להנפיק באוסטרליה לקראת סוף השנה הנוכחית. התוכנית היא לגייס בסה"כ 14-16 מיליון דולר אוסטרלי (כ-40 מיליון שקל), מתוכם כ-4 מיליון דולר אוסטרלי בגיוס מקדים להנפקה.

ספץ פיתחה אפליקציה שמאפשרת קבלת שירות מאנשי מקצוע בתחומים מגוונים. מנכ"ל החברה יוסי נבו, מספר: "החברה קיימת כבר 20 שנה. העיסוק ההיסטורי היה 'דף הזהב' - מגנטים עם פרסום אנשי מקצוע, שהגיעו לכל בית. כבר בתחילת הדרך כיוונו לכיוונים טכנולוגיים, ואנחנו מפעילים מערכות שהמטרה שלהן היא לתת שירות מיטבי באמצעות זיהוי טכנולוגי, ולתעדף את הפתרון הנכון ביותר בכל רגע נתון".

 יוסי נבו / צילום: ספץ

לדברי נבו, ב-2018 הושקה אפליקציית ספץ, שמאפשרת להזמין שירות ולקבל תוך 30 שניות את איש המקצוע המתאים על הקו - לפי זמינות, מיקום וביצועים קודמים של אותו איש מקצוע. "יש באפליקציה פן חברתי", אומר נבו. "ככל שהשירות מקבל ציון יותר טוב, אותו איש מקצוע מקבל יותר עבודה, ולהפך. זה גורם לכך שהשירות יהיה מעולה".

החברה גייסה 7 מיליון שקל באמצעות גיוס המונים דרך פיפלביז, כך שיש לה כיום מעל 1,500 בעלי מניות. האפליקציה הושקה בבריטניה ובאוסטרליה וצפויה להיות מושקת בשנה הבאה בארה"ב.

החברה צומחת? רווחית?
נבו: "השנה אנחנו נגדל ב-150%, וזה יביא אותנו להכנסות של 5 מיליון דולר אוסטרלי. בישראל החברה רווחית. בחדירה לשווקים חדשים אי אפשר להיות רווחיים כי יש הוצאות על שיווק ותשתית, אבל אחרי שנתיים של פעילות זה יהפוך לרווחי, רווחי מאוד".

למה לגייס דווקא באוסטרליה?
"התחלנו לפעול בשוק האוסטרלי שהוא דומה לשוק הבריטי. הפעילות שלנו בשוק עוזרת לנו בהנפקה. הבורסה האוסטרלית מתעדפת פעילות טכנולוגית, ויודעת לתגמל חברות שצומחות בקצב גבוה. הגיוס יאפשר לנו כניסה הרבה יותר מסיבית לשוק העיקרי, שהוא ארה"ב".

גם הבורסה בת"א מושכת היום חברות טכנולוגיה צומחות.
"אנחנו לא שוללים את האפשרות. המחשבות לגייס באוסטרליה התרחשו עוד קודם, כשהבורסה פה פחות שידרה את החדשנות. הגישה באוסטרליה שונה, יש ביזור מאוד רחב של משקיעים ואפשר לייצר נגישות מאוד טובה לציבור. בפן החברתי, אנחנו רוצים שהמשקיעים שלנו ישתמשו במערכת".

האפליקציה שלכם מזכירה במידה מסוימת את פייבר, שהיא זירת מסחר לפרילנסרים.
נבו: "האנלוגיה מצוינת ויש דמיון, אבל אנחנו שונים בכך שפייבר היא בשירותי אונליין, ואנחנו מחברים גם את האופליין. יש אצלנו שירותים לבית - אינסטלטורים, טכנאי דודי שמש, טכנאי טלוויזיה, ביטוח נסיעות ועוד. כל דבר שאנשים צריכים".

מה המודל העסקי שלכם?
"התשלום הוא על ידי אנשי המקצוע בלבד, הצרכנים לא משלמים. יש תשלום קטן עבור כל קריאה, ואנחנו לא מעורבים באינטראקציות. התשלום לא נכנס לאופי העסקה או לגודלה, והתמורה היא על הקריאה עצמה".

נבו אומר כי בשנתיים האחרונות בוצעו 300 אלף קריאות דרך האפליקציה והיו קרוב ל-300 אלף הורדות שלה.