מערכות בריאות בעשרות מדינות על סף קריסה בשל מחסור בחמצן לטיפול בחולי קורונה

עשרות מדינות ברחבי העולם סובלות ממחסור קריטי בבלוני חמצן שנדרשים לטיפול בזמן שכמות מקרי הקורונה עולה. על פי תחקיר של "הלשכה לעיתונות חוקרת" (TBIJ) בין 19 המדינות שנמצאות בסיכון הגבוה ביותר נמצאות הודו, ארגנטינה, איראן, נפאל, הפיליפינים, מלזיה, פקיסטן, קוסטה ריקה, אקוודור ודרום אפריקה. מדינות אלה חשופות ופגיעות במיוחד לקורונה בגלל שפחות מ־20% מאוכלוסיותיהן מוחסנות. ברבות מהמדינות האלה היה מחסור בחמצן עוד לפני המגפה - אלא שהתפרצותה הובילה את מערכות הבריאות לסף קריסה.

"הלשכה לעיתונות חוקרת" (TBIJ), הממוקמת בלונדון, נוסדה לפני 11 שנים כדי לבצע תחקירים בעלי "חשיבות ציבורית". הלשכה ממומנת באמצעות תרומות ופילנתרופיה והיא משתפת פעולה בפרסום התחקירים עם גופי תקשורת רבים, ובהם BBC, צ'אנל 4 הבריטי, "פיינשל טיימס", ה"דיילי טלגרף" ועוד.

התחקיר הנוכחי פורסם ב"גרדיאן" והתבסס על נתונים שסיפקה קואליציית "כל נשימה קובעת", ארגון לא ממשלתי וכן "יוזמת הגישה לבריאות של קרן קלינטון" (CHAI) בשילוב נתונים של שיעורי החיסונים במדינות העולם.

בבתי החולים בהודו, נכתב, המחסור בחמצן קרה בזמן הגל השני של הקורונה במדינה. באמצע מאי, גילתה ה־TBIJ שהודו הייתה צריכה חמצן בכמות גדולה פי 14 יותר לעומת הכמות בה השתמשה במרץ. בתחקיר מצטטים ב־ TBIJ את רוברט מטירו, יושב ראש כוח המשימה לחירום לאספקת חמצן מטעם האו"ם בזמן הקורונה, שאמר: "יכולנו לראות את ההתרסקות המוחלטת של מערכות הבריאות, בייחוד במדינות עם מערכות מאוד פריכות", אמר.

על פי התחקיר, כפי שהובא ב"גרדיאן", מומחים חוששים גם לגבי המדינות הסמוכות להודו כמו פקיסטן, נפאל, בנגלדש, סרי לנקה ומיאנמר, שמשתמשות באספקה הודית של חמצן וציוד רפואי.

בעיראק, חברות שמייצרות חמצן, יכולות להפיק 64 אלף מטר מרובע של חמצן נוזלי ביום - שליש ממה שצריכים חולי הקורונה. בקולומביה, החברות מקומיות יכולות לייצר 450 אלף מטר מרובע ביום של חמצן נוזלי ביום - פחות משני-שליש ממה שצריך.

"אתה מתאר לעצמך שאם יתחילו לראות שם התפרצויות באותה רמה, זה יכול להיות אפילו גרוע יותר, כי הודו צריכה את כל המלאי שיש לה", אמר זכרי כץ, סגן נשיא לנושא תרופות חיוניות ביוזמת קלינטון לגישה לשירותי בריאות.

"המצב בשנה שעברה ושוב פעם בינואר השנה בברזיל ובפרו צריך היה להיות קריאת השכמה", אמרה לית' גרינסלייד, מתאמת קואליציית "כל נשימה קובעת", "אבל העולם לא התעורר. היינו צריכים לדעת מה יקרה בהודו אחרי שראינו מה קרה בדרום אמריקה. וכעת כשאנחנו מסתכלים על אסיה, אנחנו יודעים שזה יקרה גם בערים הגדולות באפריקה".

נפאל, לדוגמה, זקוקה לפי 100 יותר חמצן ממה שנזקקה לו במרץ, על הפי התחקיר. שר בממשלת סרי לנקה אמר כי המדינה צריכה כמות גדולה פי שבעה ממה שהיה לה באמצע מרץ ובפקיסטן, שם יש גל שלישי של המגפה, יש כמעט 60% יותר חולים שמקבלים חמצן בבתי החולים לעומת ההתפרצות הקודמת של המגפה בקיץ.

הבנק העולמי הזהיר כי מדינות רבות לא הגישו בקשה להלוואות חירום כדי לסייע להן בשדרוג מערכות החמצן. מאז פרוץ המגפה הבנק העמיד 172 מיליארד דולר לסיוע למדינות להתמודד עם הנגיף.

"מצב-הרוח עגום ביותר", אמר פייזה ג'האן, רופא מקראצ'י. "אני חושב שאנחנו מאוד מפחדים ממצב כמו בהודו. אנו מקווים שיקרה איזה קסם והסגר הנוכחי ימנע כמות גדולה של מקרים".

"מערכת הבריאות לא עומדת בעומס והחולים מתים לנו", צוטטה גרינסלייד מקואליציית "כל נשימה קובעת", "וזה ימשיך לקרות שבוע אחרי שבוע, חודש אחרי חודש, אם הפצת החיסונים תהיה איטית, מפני שבנקודה זו, רק עלייה בכיסוי החיסוני במדינות האלה תוכל לעזור להן להוריד את עקומת ההידבקות".

"מערכות הבריאות של מדינות רבות עניות יותר לא יכלו להיות פחות מוכנות", אמרה גרינסלייד. "החל בראשי המדינה, שרי הבריאות, שרי האוצר... המדינות האלה לא שמו חמצן כתרופה חיונית בראש מעייניהם. כפי שראינו בהודו, הרבה, הרבה אנשים מתו וממשיכים למות כל יום בגלל היעדר חמצן".