בהסכמי שכירות מסחריים כיום הכסף של בעלי העסקים נגרע מהתזרים השוטף, עבור תשלום ערבות בנקאית להבטחת הסכם השכירות. אותו כסף שיכול לשמש את בעל העסק לתפעול העסק באופן שוטף לדברים כמו: תשלום שכירות, ביצוע או מימוש של יוזמות חדשות, פרסום ושיווק וכד נמנע במצב הקיים, בגלל הכסף התקוע בפיקדונות.
מדובר בסכום מאוד משמעותי, למעלה מ-4 מיליארד שקלים כלואים בפיקדונות שכירות. סכום זה, המקביל לתקציב השנתי של משרד הכלכלה, מחושב לפי דוח דן אנד ברדסטריט על 25 חברות הנדל"ן המניב הגדולות ביותר.
לאור העובדה ששוק הנדל"ן המניב גדול עוד יותר מאחזקותיהן, אפשר להניח שהכסף הכלוא בבנקים גדול בהרבה מארבעה מיליארד שקלים, ועשוי להגיע לשישה מיליארד שקלים ואף יותר. דווקא היום, כשעסקים רבים נאלצים לגייס אשראי יקר לעסק, נראה שהפתרון בכלל נמצא מתחת לאף שלהם ללא צורך בהעמסה על האובליגו.
בנוסף קושי זה מתבטא אצל היזמים קטנים-בינוניים אל מול תחרות גוברת בגיוס אשראי ומימון הן במועדי השכירות והן בניסיון לעמוד בתנאי מכרז, יזמים אלו עשויים להימנע מלהיכנס למכרז. כל משכיר נכס, מעבר לבקשתו הלגיטימית לבקש מהשוכר חודשי שכירות ובשוק העסקי מדובר ב-3-6 חודשים לכל הפחות, זאת לצד ערבות בנקאית הנדרשת אף היא. הבנקים בכדי להיות בטוחים שאכן יעמוד לרשותם בטוחה באם יהיה צורך בחילוט כלשהו, דורשים שיעבוד פקדון מאת אותו שוכר נכס או אותו אחד המתמודד למכרז.
לכל יזם מערך שיקולים באם להתמודד על מכרז ולהעמיד בטוחה כספית, רק לתקופת ההצעה הכספית, בעוד הסיכויים הנלקחים בחשבון מעמידים אותו בשורה אחת אל מול שלל יזמים שחלקם "חזקים" ובטוחים יותר. כל גוף שמנהל תהליך של מכרז קרי: עירייה, רמ"י או אפילו גופים אחרים, כדי להבטיח את הסכום הזוכה בהצעה הכי גבוהה ובכדי להיפגש עם הכסף, דורשים בהצעה ערבות בנקאית. הדברים אמורים גם ברמת השוק החופשי של שכירויות וגם כשאדם מתמודד במכרז עם גופים גדולים. אותו יזם הבוחן את תנאי המכרז ורואה שנדרשת ערבות בגובה מסוים, מבין שאינו 'נספר' על ידי הבנקים גם אם יש לו כיס עמוק. באם יש לו פיקדון והוא נזיל ינפיקו לו את הערבות אבל זה מה שפוגע בשוק החופשי ובתחרות, כי לא כולם נזילים ואין דין חברה גדולה ממונפת מבחינה כספית כדין אותו יזם פרטי, שרוצה לגשת למכרז.
אצל הבנקים שוכב כסף מיותר. בהנחה שתוצאות המכרז יתפרסמו רק בעוד כחצי שנה (מצבים של דחיה או הארכת מכרזים מראש נקבע מנגנון של העמדת בטוחה למשך כ-180 יום) הכסף חסום במקום שיניע את הכלכלה החופשית. אם היה ניתן למצוא מנגנון חלופי כלשהו לבנק, שיאפשר בטחון או בטוחה כזו שלא פוגעת או חוסמת, הרי אז כל הכסף הנזיל של אותו יזם, היה יכול להמשיך ולעבוד בשבילו- זה למעשה הדלק שמניע אותו כיזם לפעול ולקדם מיזמים נוספים.
צו השעה הוא לבצע שינוי בתחום פיקדונות השוכרים הכלואים בבנקים ולמצוא חלופות עדיפות.
כדאי ואף מומלץ לעשות מהפיכה ולמצוא דרך לשחרר כספים במיוחד נוכח האבטלה הגואה, המשק במצב של פוסט קורונה ומלחמה יהיה זקוק לפתרון שיזניק את הכלכלה קדימה ויטייב בו זמנית עם בעלי העסקים השונים והעצמאים שהם המנוע של הכלכלה הישראלית.
הכותבת היא עו"ד, יזמית עסקית ויועצת אסטרטגית לרשויות ונדל"ן
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.