פסילה פסולה: מתי התרחקות שופט מדין היא חובה, ומתי היא בריחה מאחריות?

1.

שופטים בישראל ממעטים לפסול את עצמם מלדון בתיקים שנדונים בפניהם. במקרים רבים בעבר, שופטים המשיכו לדון בסכסוכים גם כאשר עלול היה להיווצר חשש שיש להם קשר מוקדם כלשהו למי מהצדדים, מתוך אמונה ביכולתם המקצועית לנהל הליך משפטי בצורה הגונה ואובייקטיבית.

למשל, כפי שפרסמנו השבוע, לאחרונה סירבה שופטת בימ"ש השלום בבאר שבע, שרה חביב, לפסול את עצמה מלדון בתיק של נאשם בעבירות מס בשם דקל בן לולו, גם לאחר שהנאשם הוכיח שקיימה ישיבות גישור מחוץ לפרוטוקול במהלכן הציעה לו השופטת הצעות קונקרטיות להסדר טיעון מקל ולאחר מכן שלחה אותו ל-30 חודשי מאסר.

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, לא אהבה את החלטתה של חביב. חיות הורתה על פסילתה וכתבה כי על בית המשפט הדן בהליך העיקרי, להימנע מליטול על עצמו תפקיד בגיבוש הסדרי טיעון, ואין מקום שהוא יתערב במשא-ומתן בין הצדדים ויאיץ בהם להגיע להסדר טיעון.

ואולם, ראינו גם מקרים הפוכים שבהם שופטים פסלו עצמם מלשבת בדין שלא לצורך בשל חשש מהסתבכות אישית. זה קרה למשל באפריל 2018 אז החליט שופט בית משפט השלום בהרצליה, גלעד הס, לפסול את עצמו מלדון בתביעת לשון הרע בסך מיליון שקל שהגיש ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה, נגד העיתונאית שרון שפורר.

הנימוק של הס להחלטה לפסול את עצמו מלדון בתיק הייתה מפתיעה. "המניעות המפורטת בהחלטה, נוצרה בשל שינוי נסיבות שארע לאחרונה, בו הצטרפה בת זוגי, עו"ד שרון לובצקי-הס, כשותפה במשרד עורכי הדין עמית, פולק, מטלון ושות' אשר לחלק משותפיו קשר עם אפי נוה", כתב השופט הס.

האם הקשר הכה רחוק וקלוש בין בת זוגו לבין אפי נוה הוא שהניע את הס מלפסול את עצמו, או שהס פשוט חשש מלדון בתיק של נוה שהיה באותה עת אחד האנשים שהכי השפיעו על מינוי וקידום שופטים בישראל לאור השפעתו על הוועדה לבחירת שופטים?
גם חיות לא אהבה את ההסבר של השופט הס. היא פסלה את החלטתו והסבירה כי "התשתית העובדתית בהחלטת המותב רחוקה מלבסס עילת פסלות".

בימים האחרונים התפרסמה ב"מקום הכי חם בגיהנום" עוד החלטה שנויה במחלוקת של שופטת לפסול עצמה מלדון בתיק. הפעם מדובר בשופטת בית משפט לענייני משפחה בתל אביב, אסתר ז'יטניצקי רקובר.

ז'יטניצקי רקובר פסלה עצמה מלדון בסכסוך משפחתי שהתגלע בין עיתונאי מוכר לבין בת זוגו לשעבר בנימוק שהיא חשה מאוימת מהעיתונאי לאחר שביקש ממנה לפרסם פרטים מתוך ההליך, כולל על אודות התנהלותה והחלטותיה של השופטת.

 השופטת ז'יטניצקי רקובר. תפקוד לקוי? / צילום: דוברות בתי המשפט

העיתונאי כתב לשופטת כי יש לו השגות על אודות "ליקויים חמורים בתפקודה". הוא אמר כי לאחר שנחשף לאותם ליקויים, לטענתו, הוא החל לבדוק מתוקף תפקידו כעיתונאי את התנהלות מערכת בתי המשפט כולה ובפרט בתי משפט לענייני משפחה "בדגש על אובדנות בקרב גברים הבאים בשערי מוסד זה".

העיתונאי הבהיר בבקשתו כי בין היתר הוא מבקש להציג לציבור ממצאים על אודות מה שכינה התרשלותה בניהול התיק, התעלמותה מטענות ועוד. גם לאחר שבת זוגו התנגדה נחרצות לבקשתו, הוא עמד על רצונו לפרסם פרטים מתוך ההליך בביהמ"ש לענייני משפחה שבאופן רגיל הינו חסוי.

בשלב זה החליטה השופטת לפסול את עצמה מלהמשיך לדון בתיק והודיעה שהיא מעבירה את התיק לשופט אחר. השופטת כתבה כי לשיטתה הבקשות של העיתונאי שנועדו לחשוף בפומבי את התנהלותה "כל מטרתן להלך אימים על ביהמ"ש ולהשפיע באופן בלתי הוגן על ההליכים המתנהלים בפניי, תוך שהינו מקפיד להזכיר כל העת שהינו עיתונאי ומכוח תפקידו בכוונתו לפרסם את הדברים".

לדבריה, "לא ניתן לאפשר התנהלות שכזו כלפי שופט הממלא את תפקידו ללא כל דופי (..) כל החלטה הניתנת על ידי בתיקי המבקש מתפרשים על ידו באופן מעוות והינם פתח להטחת אשמה כלפיי ואינן מאפשרות לי להמשיך ולנהל את תיקי המבקש באופן מכובד וראוי. הנסיבות דנא (..) לא מאפשרות לי להמשיך ולנהל את התיק באופן ראוי ומכובד".

מבלי להיכנס לבעיה האתית בהתנהלותו של העיתונאי שמערבב בין ענייניו האישיים לבין עבודתו המקצועית, צריך לומר שהחלטת השופטת היא בעייתית משתי סיבות מרכזיות: ראשית, אם השופטת בטוחה כי כל החלטותיה בניהול התיק היו ענייניות וניתנו כדין, בעצם החלטתה לפסול את עצמה, וגם אם היא לא רוצה בכך, עלול להתקבל רושם אחר.

ושנית, וחשוב מכך, שופטים צריכים לעמוד בפני לחצים. הם לא יכולים לאפשר לצדדים שלא מרוצים מהחלטותיהם להתפטר מניהול התיק באמצעות בקשות שונות ומשונות של הנידונים או ביקורת שהם מותחים עליהם. ובמילים אחרות - המסר שהשופטת ז'יטניצקי רקובר משדרת בהחלטתה לפסול את עצמה מלדון בסכסוך שבין העיתונאי לבין בת זוגו לשעבר הוא מסר של כניעה ומתן פרס להתנהגות לא נאותה, לשיטתה לפחות, של צד להליך.

2.

בביהמ"ש המחוזי בירושלים נמשכה השבוע עדותו של מנכ"ל אתר וואלה לשעבר, אילן ישועה, בתיק 4000 והרשת גועשת. אוהדי נתניהו, אלו שבטוחים כי רשויות אכיפת החוק "תפרו לו תיק" כבר ממהרים להספיד את עדות ישועה ולטעון שהיא, ותיק 4000 כולו, התרסקו על דוכן העדים. לעומתם, מקורבי הפרקליטות ושונאי נתניהו טוענים שישועה חיזק מאוד את התזה המפלילה נגדו ושהנה אוטוטו נתניהו מורשע ונזרק לכלא.

 אילן ישועה. העדות שהציתה את הרשת / צילום: יונתן בלום

האמת הרבה יותר מורכבת. מצד אחד, עדות ישועה עד כה תואמת בעיקרה לתזת התביעה על השפעת נתניהו על אתר וואלה. מצד שני, ישועה הובא להעיד מטעם התביעה לאחר שזו ויתרה על חקירתו באזהרה בפרשה למרות שהיה מעורב בה עד מעל לראש והוא עושה את המצופה ממנו. ובנוסף, פרקליטי הזוג אלוביץ', עוה"ד ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר, הצליחו כבר יותר מפעם אחת להביך את התביעה ולחשוף כשלים בהתנהלותה.

בכל מקרה, משפט פלילי הוא תהליך מורכב וארוך, האישומים נגד נתניהו בנויים ממרקם של ראיות ומשורה ארוכה של עדים ובנוסף, אף אחד מאיתנו לא יודע מה חושבים השופטים על ישועה ועל עדותו. לסכם את משפט נתניהו, את תיק 4000, או אפילו את עדותו של ישועה עד היום, זה פשוט לא רציני.