תדמית עם כיסוי: למי שמאסו במכוניות מנהלים נטולות עוקץ

כל מותג רכב בעולם שואף לשווק לפחות דגם אייקוני אחד. זה יכול להיות דגם עם ייחוס היסטורי, שחובבי הנוסטלגיה המוטורית יתרפקו עליו או דגם מודרני, שמצליח להיחרט בזיכרון בזכות עיצוב, טכנולוגיה או ביצועים פורצי דרך. ובלבד שישדרג את תדמית המותג כולו.

לסקודה היה חסר דגם כזה במשך שנים רבות. אבל ב-2001 הגה מישהו במחלקת השיווק של הקבוצה רעיון מהפכני: להוסיף קצת צבע לדימוי של "מותג הציים" הצ'כי עם דגם טורבו ספורטיבי. מהבוידעם נשלף הסימול VRS, שיש לו איזה קשר היסטורי עמום לדגם ראלי של סקודה משנות ה-70', וההצלחה הגיעה מיד. סקודה קיבלה את הדגם האייקוני שהיה חסר לה.

קל להבחין בתגובה האמוציונלית שיוצר הדגם הזה. חובבי רכב, שהשם "אוקטביה" מייצג עבור רובם את עולם הציים נטול הנשמה, הצמידו אצבעות דביקות לרכב ההדגמה שלנו, באפור בטון אופנתי, והצטלמו לידו למזכרת. בהונות רבות הונפו אל על ושאלות אין ספור נשאלו.

העיצוב סמכותי ושקט

בניגוד לדור היוצא של האוקטביה RS, שקישוטיה הספורטיביים נראו עליה קצת כמו נזם זהב באף חזיר, החבילה הקוסמטית הספורטיבית הולמת מאד את עיצובה הזורם והמלוטש של האוקטביה החדשה. פנסי ה-LED המתוחכמים והגריל הטרפזי השחור והצר משתלבים היטב בפגושים נמוכים עם כונסי אוויר מאסיביים, שמזכירים קצת את אאודי RS.

מרווח הגחון הנמוך מסייע למראה האגרסיבי, חישוקי ה-19 אינץ' "החלולים" והגדולים שעליהם צמיגים רחבים - סימן היכר ידוע של הדגם - ממלאים כמעט עד תום את קשתות הגלגלים ואילו הספוילר האחורי העדין משתלב היטב בזנב הזורם, שמסתיים בצמד מפלטים מאסיביים. השורה התחתונה היא עיצוב סמכותי ושקט, שאינו צריך לצעוק כדי לקבל תשומת לב.

תא הנוסעים מקביל לזה של האוקטביה הרגילה למעט רמת אבזור וגימור, שיכולה לגרום לפרץ קנאה בקרב נהגי אוקטביה ליסינג. החבילה התקנית כוללת צמד מושבי ספורט גבוהים ותומכים היטב עם ריפוד ספורטיבי ושליטה חשמלית. יש גם הגה ספורט עטוי עור, תאורת אווירה אופנתית לוח מחוונים מבוסס LCD עם אופציה לתצוגה ספורטיבית, מערכת קול של מותג צעירים כלשהו, מסך מולטימדיה גדול ועוד.

מנגד, מרשימת האבזור התקני נעדר גג חשמלי נפתח וזו טעות שיווקית משמעותית בפלח, שהלקוחות הטיפוסיים בו נוסעים עם גג חצי פתוח גם באמצע סופת ברד. תשאלו את הקולגות מסיאט.

כמו בכל דגמי הדור החדש של קבוצת פולקסווגן, הנדסת האנוש מבוססת גם כאן על הקונספט "המכונית כסמארטפון". עם תפעול מלא באמצעות תפריטי מגע, כמעט ללא מתגי קיצור דרך פיזיים. לנהגים כמונו, שגדלו על טלפון שהופעל באמצעות חוגות או לחצנים (חפשו בוויקיפדיה), קשה להסתגל לקונספט הזה. כנ"ל גם לוויתור על מוט הילוכים מסורתי לטובת מתג מתכתי קטנטן, קפיצי וחסר נשמה.

בדומה לאוקטביה הרגילה, מרחב הפנים מציב אמת מידה בפלח המשפחתי עם מרחב ראש ורגליים נדיב מספיק גם לנוסעים בגובה מטר תשעים, מלפנים ומאחור. מושב אחורי עם מרחב כתפיים הולם לשלושה מבוגרים ותא מטען עצום בגודלו, שמסתתר מתחת לדלת אחורית מתרוממת. אין עוד הרבה מכוניות ספורטיביות עם כזו רמה של שימושיות.

באירופה לקחה סקודה קצת רחוק מדי את המסחור של תת-המותג VRS והיא מצמידה אותו גם לגרסה עם מנוע טורבו דיזל ואפילו לגרסת פלאג-אין ירקרקה ירחם השם. אלינו מגיע רק המנוע המסורתי: 2 ליטר טורבו-בנזין, שנלקח היישר מגולף GTI ומייצר בגרסתו הנוכחית 245 כ"ס ומומנט מכובד של 38 קג"מ.

המנוע נובח וגם נושך

המנוע המוצלח מקבל גיבוי הולם מתיבת הילוכים כפולת מצמדים, שמספקת תגובה מיידית לפקודות הנהג לצד שליטה ידנית מדויקת באמצעות לחצני הגה. נתון של זינוק מאפס ל-100 קמ"ש ב-6.8 שניות אולי לא ירשים במיוחד את לקוחות ההארד-קור של הפלח, אבל הרכב יספק כל דרישה הגיונית ופחות של רוב הלקוחות.

הרכב מגיע כסטנדרט עם יכולת לשלוט אלקטרונית בעוצמה ובטון של צליל המפלט, כולל נעימת בריטון מאיימת, שנשמעת כמו פורשה 911. הפיצ'ר הזה יותר מדי ילדותי ורועש לטעמנו, תרתי משמע, אבל דור העתיד, שליווה אותנו בעת המבחן, טען שזו הברקה גאונית. אז מה אנחנו מבינים בכלל. כמקובל בכלי רכב כאלה צריכת הדלק תלויה בבחירת הנהג. נהגים מתונים יראו 15-16 ק"מ לליטר. נהגים כבדי רגל יראו גם 9 ק"מ לליטר.

על הכביש מספקת ה-VRS החדשה את התחושה המוכרת של גרסאות הביצועים. הגה מהיר, כבד וישיר, אם כי יש חדים ממנו בפלח; שליטה טובה יחסית בהעברת הכוח לגלגלים, שמנטרל את "לחימת ההגה" ומסייע להעביר יותר כוח בפניות; ותחושה מחוברת היטב לקרקע במהירויות גבוהות ותחת עומסי פנייה רציניים, עם מעט תנודות מיותרות. היא אמנם מרגישה קצת פחות חדה ומלוטשת מאחיותיה לפלטפורמה - ליאון קופה וגולף GTI - אך מפצה על כך עם נוחות נסיעה טובה יותר, שהולמת את הצד המשפחתי בה.

למרות שמדובר באייקון ממותג למשעי, קברניטי סקודה לא שכחו את מרכיב ה-VALUE. המכונית החדשה, מגיעה אלינו עם תג מחיר של כ-210 אלף שקל, זול יותר מהדור היוצא של המכונית, תופעה נדירה לכשעצמה, וזול ב-25 אלף שקל מהגולף GTI החדשה עם אותה מערכת הנעה. המחיר הזה הופך אותה לכרטיס כניסה נגיש באופן מפתיע לא רק למי שרוצה להצטרף ל"מועדון הביצועים" של הקבוצה אלא גם לנהגי ליסינג, שמאסו במכוניות מנהלים נטולות עוקץ. שאפו.

חלק מהמתחרות

פיז'ו 308GT

במחיר של 170 אלף שקל, עם מנוע 1.6 ל' טורבו בהספק 225 כ"ס ותיבה אוטומטית בת 8 מהירויות. לגרסת הבסיס יש שלדה הדוקה אך נוחה והנעה קדמית. דור חדש עם מנועים עתירים הספק יגיע בשנה הבאה.

 פיז’ו 308GT / צילום: יח"צ

אלפא ג'וליה ספורט

מחיר גרסת הספורט הוא 220 אלף שקל. המכונית מציעה תא נוסעים יוקרתי, התנהגות כביש חדה וספורטיבית ונוחות טובה. המנוע ההתחלתי הוא שני ל' טורבו עם 200 כ"ס.

 אלפא ג’וליה ספורט / צילום: יח"צ

רנו מגאן RS

235 אלף שקל עולה גרסת ה-RS של מגאן האצ'בק. יש לה מרכב מרווח ושימושי, תא נוסעים עמוס בפריטים ספורטיביים ושלדה מושחזת. המנוע של 1.8 ל' טורבו, מייצר 280 כ"ס ו-40 קג"מ ומניע את הגלגלים הקדמיים.

 רנו מגאן RS / צילום: יח"צ