תפסיקו להיות פוליטיקלי קורקט ותתחילו לעבוד על דו-קיום בעבודה

המהומות האלימות שהתחוללו בין יהודים לערבים וערבים ליהודים, קרעו קרע גדול בחברה הישראלית וחשפו את הזרמים התת-קרקעיים שהיו שם זמן רב. את עוצמת הכאב, הכעס והתסכול ניתן לראות מכל עבר ולא רק ברחובות, אלא גם ובעיקר ברשתות.

אלו קולות שלא באים לידי ביטוי במקומות העבודה, למרות שזה המקום שבו אנשים מבלים את רוב יומם. מקומות העבודה נשמרים על פניו כאיים של שקט. כמו שטחים מפורזים שבהם נפגשים מדי יום ערבים ויהודים, עובדים כתף אל כתף למען אותן מטרות, חושבים יחד, נעזרים האחד בשני ומגיעים להצלחות משותפות ואישיות.

במרחב העסקי הבנו מזמן שדו-קיום הוא מצב של win-win ושגיוון אנושי במשרד הוא יתרון תחרותי בשטח. בהייטק, בזכות מדיניות מקובלת של גיוון והכלה, אנו נחשפים לדרכי חשיבה נוספות של מנהלים ועובדים וכך גם מכירים טוב יותר את לקוחותינו תוך תהליך של הפריה הדדית.

יתר על כן, כשכל האוכלוסיות מקבלות תנאים שווים, החל מהזדמנות קבלה לעבודה, דרך גובה השכר ועד לאפשרויות הקידום, הן יכולות לממש את מלוא הפוטנציאל שלהן ולתרום לעצמן ולחברה במקביל לכן זהו אינטרס של כולם להעניק לאוכלוסיות מוחלשות את התמיכה המספקת כדי להצליח.

בשעת מלחמה כמו זאת, אותה אחוות עובדים עומדת למבחן. דווקא כאשר האלימות גואה מסביב, כשכל צד מתחפר בעמדותיו, כשהעצבים חשופים והרוחות מתלהטות, דווקא אז חובה עלינו לשים עצמנו בנעלי האחר ולגלות אמפתיה, ערבים ויהודים כאחד. פעמים רבות אנשים פונים לאלימות מילולית ופיזית כאשר הם חשים מאוימים. כדי שנוכל להמשיך לחיות ולעבוד יחד, אסור לנו לתת לפחד לנהל אותנו ואל לנו להתכחש לקיומו.

במגזר העסקי נעשים מאמצים מצד חברות רבות למען גיוון אוכלוסיית העובדים והכלה של האוכלוסייה הערבית. מיקרוסופט הקימה לשם כך את המרכז שלה בנצרת ומהר מאוד מספר העובדים הערבים בחברה צמח פי שלושה, יש לנו תוכניות גיוס עובדים מותאמות לאוכלוסייה הערבית, קליטת עובדים נעשית באמצעות Buddy system (ליווי של עובד ותיק), ישנם פורומים ייעודיים, תוכנית ליווי מנהלים, תכנית לקידום נשים ערביות, מרכזי תפילה לשלוש הדתות בקמפוס של החברה ועוד.

כל זה חשוב וחיוני, אך אירועי הימים האחרונים, ותחושות הכאב והתסכול שנראו מקרב ערבים ויהודים כאחד, מרמזים שהשיח שניהלנו עד כה במקומות עבודה, שנותר במסגרת הפוליטיקלי קורקט, כבר לא מתאים למציאות. התפיסה לפיה במקום העבודה יש לשמור על שקט תעשייתי, אינה מוכיחה את עצמה וזה זמן לשינוי.

חברות עסקיות לא אמורות למלא את תפקידיה של המדינה, אך אנו כן יכולים לנהוג אחרת ביום שאחרי. בעקבות שיחותיי בתקופה זו עם עובדיי, ערבים ויהודים, אני חושבת שמחובתנו להתחיל לדבר על כל אותם נושאים שנחשבו טאבו ולפתוח את המורסות.

עלינו לקיים שולחנות עגולים, לא כדי לפתור מצב פוליטי אלא כדי לאפשר שיח אמיתי ופתוח שייתן לשני הצדדים להתבטא. הבנת החששות, הרגשות והטענות של כל צד היא חיונית. עלינו לאמץ תקשורת אסרטיבית יותר ולהשאיר את הפוליטיקלי קורקט בצד. כך נייצר מציאות טובה יותר.

הכותבת היא מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח וסמנכ״לית הטכנולוגיה הגלובלית של מיקרוסופט לאבטחת ענן ו-AI