ישראל יכולה להיות המובילה ברפואה מותאמת אישית אם תתאפשר הגנה פטנטית בתחום

DAYTWO זו לא רק דיאטה - כך מפרסמת קופת חולים כללית את תוכנית התזונה המותאמת אישית, אשר פותחה בשיתוף מדענים במכון וייצמן. טיפול מותאם אישית או רפואה מדייקת הינה מגמה חדשנית ומתפתחת בעולם הרפואה המודרני, אשר מערבת אבחון מידע גנטי ו/או קליני של חולה ומתאימה לו טיפול בהתבסס על תוצאות האבחון. בעוד שהגישה הקונבנציונאלית דוגלת בשיטת "מידה אחת המתאימה לכולם", לפיה החולים באותה מחלה יקבלו טיפול תרופתי דומה, ההבנה הצומחת היא כי קיים שוני בין חולים אשר גורם לשונות בתגובה לטיפול.

בד בבד עם המחקר המתפתח וההשקעה הגבוהה, עולה החשיבות של ההגנה הפטנטית על טכנולוגיות שקשורות ברפואה מותאמת אישית, בין היתר, על מנת לשמש כתמריץ להמשך קידום מגמה חיובית זו.

מחקר - יש, הגנה פטנטית על הטכנולוגיות - לא ממש

אלא שבישראל המגמה עדיין לא חד משמעית: בעוד שקיים מחקר שוקק בתחום וקמות חברות הזנק רבות, אף בעידוד גופים ממשלתיים, לרבות הרשות לחדשנות, יכולת ההגנה הפטנטית על טכנולוגיות מסוג זה בישראל עדיין אינה ברורה.

כיום, הודות להתקדמות מדעית וטכנולוגית הכוללת, בין היתר, פענוח הגנום האנושי, שפע של נתונים גנטיים וקליניים, והיכולת הטכנולוגית לנתח נתונים אלה, ברורה יותר התמונה לגבי השונות הגנטית והקלינית בין אנשים באוכלוסייה. שונות זו אשר מתבטאת במקרים רבים בקיומם של סמנים ביולוגיים (biomarkers) מאפשרת להבין מדוע אנשים מגיבים שונה לטיפול. הבנה זו הינה הבסיס לרפואה מותאמת אישית.

השוק העולמי של רפואה מותאמת אישית עמד בשנת 2018 על כ-78 ביליון דולר ובהתאם לתחזיות אחרונות, צפוי להגיע לכ-217 מיליארד דולר בשנת 2028. בריטניה הייתה אחת הראשונות לממש את הפוטנציאל של רפואה מותאמת אישית, והשיקה את חברת ג'נומיקס אנגליה בשנת 2013 במטרה לרצף את הגנום מחולים עם מחלות נדירות וחולי סרטן כדי לאפיין תת קבוצות של חולים ולסווגם בהתאם. בהמשך, בשנת 2015 הנשיא ברק אובמה יזם השקעה של 216 מיליון דולר בתחום זה.

בישראל אישרה הממשלה בשנת 2018 את התוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה לאומי. ההחלטה ממוקדת בהסרת חסמים רגולטוריים ותשתיתיים לשיתופי פעולה בין מגזריים מבוססי מידע בריאות, וכוללת את הקמתו של מיזם "פסיפס" - תשתית מידע לאומית חדשנית שתאפשר מחקר ופיתוח של תוצרים מקדמי רפואה מותאמת אישית.

באשר להגנה פטנטית על טכנולוגיות הקשורות ברפואה מותאמת אישית, בעוד שבתחילת הדרך הייתה התנגדות של משרדי פטנטים ובתי משפט להעניק זכויות קנייניות על רפואה מותאמת אישית, בשנים האחרונות המגמה העולמית משתנה. כך למשל, בתחילת העשור, ולאור שורה של החלטות בבתי משפט, נראה היה כי משרד הפטנטים האמריקאי עומד לסתום את הגולל על האפשרות לקבל פטנטים הנוגעים לשיטות אבחון המבוססות על איסוף נתונים וניתוחם, החלטות מאוחרות יותר הפכו את התמונה לאופטימית יותר, וכיום ניתן לקבל פטנטים על שיטות לטיפול מותאם אישית. באופן דומה, משרד הפטנטים האירופאי מאפשר קבלת פטנטים אשר מבוססים על קשר בין ניתוח סמנים ביולוגיים ובהתאמה טיפול אישי.

ומה עם ישראל? לישראל האוצר הגדול של המאה ה-21 - מידע רפואי. מידע שנאסף, תועד, טופח ונשמר בהקפדה ובמיומנות במשך שנים רבות, אותו מידע אשר בזכותו זכינו להיות הראשונים בעולם לקבל חיסונים לקורונה, והוא המידע שיאפשר לישראל להיות בראש הפירמידה של הרפואה המותאמת אישית. על מנת לאפשר לישראל לשמור על מקומה בראש - יש צורך לאפשר לחלוצים שביננו להגן, קודם כל בישראל, על הטכנולוגיות שלהם באמצעות הגנה פטנטית.

תמר מורג-סלע היא שותפה וראש מחלקת מדעי החיים וכימיה בקבוצת ריינהולד כהן המתמחה בקניין רוחני, ודליה ריבנזון-סגל היא שותפה ועורכת פטנטים בקבוצה.