תיק המשכנתאות של הבנקים קפץ. הם גם הרוויחו עליו יותר

תקופת הקורונה הייתה תקופה מרתקת לבחון את התנהלות הציבור בתחום האשראי. מסקירת המערכת הבנקאית לשנת 2020 שפרסם בשבוע שעבר המפקח על הבנקים יאיר אבידן, ניתן ללמוד כמה דברים שילוו אותנו בהמשך. שוק האשראי עובר בשנים האחרונות מהפך - משוק אשר נשלט על ידי הבנקים בלבד, הוא עובר להיות שוק מרובה שחקנים. מערכת נתוני האשראי מאפשרת לשחקנים השונים לתת הצעות יותר מתאימות ותחרותיות, וכולם רק רוצים לתת לאזרחים כסף ולרגולטור תפקיד חשוב לאתר פרקטיקות בעייתיות במהירות ולחסום אותן. אז איך נראה האשראי לציבור בתקופה הסוערת שעברה עלינו ב-2020?

 המפקח על הבנקים, יאיר אבידן / צילום: דוברות בנק ישראל

1. הבנקים הגדילו את תיק המשכנתאות, ואת המרווח

תיק המשכנתאות של הבנקים ממשיך לתפוח וב-2020 צמח ב-9% לעומת 2019, ולעומת צמצום באשראי הצרכני. בחינה של מרווחי האשראי של הבנקים, כלומר כמה נשאר להם ביד בניכוי העלות של הכסף שהם מעמידים כאשראי, מעלה שכל הבנקים הרוויחו ב-2020 יותר על המשכנתאות שהם העניקו. דבר זה בולט בייחוד לאור העובדה שביתר מגזרי האשראי הייתה ירידה חדה במרווחי האשראי. מזרחי טפחות, שהגדיל את התיק שלו בשיעור הגבוה ביותר מבחינת היקף (15.5% ביחס ל-2019), העלה את המרווח בשיעור הנמוך ביותר - 4.11%. לאומי, לעומתו, הגדיל את התיק בשיעור הנמוך ביותר - 7.14%, אך העלה את המרווח ב-10.45%.

ב-2020 היו שני גורמים חזקים שהשפיעו על המרווח בכיוונים שונים: ירידת ריבית בנק ישראל שהוזילה עבור הבנקים את הכסף והגדילה את המרווח; לצד רפורמה להגדלת רכיב הפריים במשכנתאות, הרכיב הזול ביותר. ככל שהרפורמה מתגלגלת לצרכן, היא אמורה להקטין את המרווח - אך השפעתה בפועל, כפי שמתבטא במספרים, כמעט בלתי מורגשת. בשורה התחתונה: תחום המשכנתאות הפך לתחום שבו הבנקים הרוויחו יותר בשנה האחרונה. מה המשמעות של המספרים האלו? שוק המשכנתאות הוא נגזרת של שוק הדיור. בשנה האחרונה דומה שהממשלה התייאשה מצעדים לריסון מחירי הדירות, ואלו עולים ועולים ועמם מתפתח תיק המשכנתאות.

לכאורה הביקוש למשכנתאות נגזר מהביקוש לדיור, אך במציאות זה קשר דו כיווני - כאשר המשכנתאות זולות וניתנות ברוחב יד זה משפיע גם על הביקוש לדיור. לפני קצת פחות מעשור יצאו הבנקים עם בשורה: האשראי הצרכני ומשקי הבית הפכו ללב האסטרטגיה של הבנקים בישראל, שעד אותה העת התמקדו באשראי לחברות גדולות. הבנקים יודעים למכור כאשר זה בלב האסטרטגיה שלהם, והתוצאה של השינוי האסטרטגי הזה הייתה התנפחות אדירה של האשראי הצרכני בישראל. כעת, כאשר המשכנתאות חזרו להיות התחום היחיד שבו הבנקים הצליחו להעלות מרווחים והתחום שוב הופך ללוהט במערכת - צריך לעקוב בזהירות רבה אחרי התפתחויות כמו עליה במשכנתאות מסוכנות, ובעיקר - באשראי בשיעור העולה על 30% מיכולת ההחזר החודשית.

2. צמצום באשראי: גמישות היא שם המשחק

11 מיליארד שקל פחות - זה סך הקיטון באשראי הצרכני ובראש ובראשונה באשראי לכל מטרה שנלקח בשנת 2020 לעומת 2019, כאשר האשראי לכל מטרה היווה כמעט את כל הירידה בסגמנט של הלוואות ללא מטרה. עם פרוץ המגפה, הישראלים צמצמו במהירות את הצריכה באשראי. דבר זה התבטא גם בירידה של 25% בניצול מסגרות העו"ש ושל 7.8% בניצול המסגרת בכרטיסי האשראי הבנקאיים. בחברות כרטיסי האשראי נבלם הגידול בהלוואות שנתנו, וברובן אף נרשמה ירידה. מה אפשר ללמוד מכך?

ראשית, גמישות היא שם המשחק: ברגע האמת ידעו הישראלים לבצע את ההתאמות הנדרשות על מנת לא להגיע למחנק כלכלי. שלא נטעה: המשבר עדיין לא מאחורינו, ויהיו לו עוד השלכות ופשיטות רגל. אולם אפשר להניח שרובן יהיו של אנשים שמלכתחילה התנהלו במינוף מוגזם, והיו על הקצה. משקי בית כאלו הם מראש שבריריים, ודרוש הרבה פחות ממגפה עולמית על מנת לזעזע אותם.

דבר נוסף שניתן ללמוד הוא שמה שממומן באשראי הוא מותרות. הרי גם בקורונה כולנו המשכנו לאכול, לשתות, לקנות בגדים, ואפילו חלה עלייה במספר הישראלים ששיפצו את הבית. הוצאנו פחות על טיולים לחו"ל, על מלונות, על ישיבה במסעדות ובתי קפה, על חוגים ועל הופעות. מסתבר שאת אלו מממנים בישראל באשראי. אין לכך באמת סיבה: אם שלוש שנים לפני הטיול נשים כסף בצד בחיסכון, יהיה לנו את הסכום הדרוש ללא תשלום ריביות ועמלות. הרי נשלם על הטיול במשך שלוש שנים - או לפני, או אחרי כהחזר הלוואה בתוספת ריבית.

3. גם הציבור יודע למחזר הלוואות

דבר נוסף שניתן ללמוד מבחינת השינויים בתיק האשראי הוא היכולת של הציבור להחליף אשראי יקר באשראי זול. לפי הדוח, הציבור לקח 2.3 מיליארד שקל על חשבון ההקלה שנתן בנק ישראל לגבי הלוואה לכל מטרה כנגד דירה קיימת. נזכיר: ניתן לקחת מול דירה קיימת משכנתה ללא מטרה עד לשיעור של 50% מערך הנכס. בקורונה ניתנה הקלה שהעלתה את השיעור ל-70%, בהגבלה אחת - לא ניתן להשתמש בכסף כהון עצמי לדירה להשקעה. 55% מעסקאות האשראי במשכון דירה קיימת היו כאלו שניצלו את ההקלה ולקחו מימון של 60%-70%. בבנק ישראל מציינים שזה, לצד דחיית תשלומי המשכנתה, היו מקורות אשראי זולים יותר עבור הציבור - שידע להחליף אשראי והלוואות צרכניות יקרות באפיקים הזולים יותר.

בחינה והחלפה של הלוואות בהלוואות זולות יותר, הן בסיס לניצול נכון של אשראי. דוח נתוני אשראי והיכולת לשפר את מצבינו כלווים באמצעות התנהלות נכונה של התשלומים שלנו, יכולים להוביל לכך שבניהול נכון של אשראי משקי הבית יוכלו לחסוך חיסכון ניכר.