האם כל מוקדי ההכרעה הכלכליים בדרך לידיים של איש אחד?

בממשלה שבדרך, אם היא אכן תוקם בשבועות הקרובים (וזה עדיין "אם" גדול), מסתמן כי אל משרד האוצר ייכנס שר חדש - יושב ראש ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, שבראיון לגלובס במערכת הבחירות הצהיר על התמקדותו בתפקיד החשוב הזה. מה שמעניין לא פחות היא ההיענות של יאיר לפיד ויש עתיד לדרישת ליברמן לקבל גם את תפקיד יושב ראש ועדת הכספים. מי שכיהן בתפקיד הזה לזמן קצר לפני שנה היה ח"כ עודד פורר, מספר 2 בישראל ביתנו, אך הוא ימונה ככל הנראה לשר והתפקיד יינתן לח"כים אלי אבידר או יבגני סובה.

המצב שבו גם שר האוצר וגם יו"ר ועדת הכספים באים מאותה מפלגה הוא לא מחזה נפוץ, ויש לו השלכות רבות. הפעם האחרונה שזה קרה היה בממשלתו של אריאל שרון ב-2003-2005: בנימין נתניהו היה שר האוצר מטעם הליכוד ואברהם הירשזון היה אז יו"ר ועדת הכספים. 

גם בממשלתו של אהוד ברק זה קרה, כשאברהם בייגה שוחט היא שר אוצר ואלי גולדשמידט מהעבודה היה יו"ר הוועדה. קודם לכן היו אלה גדליה גל ושוחט, שהיו יושבי ראש ועדת כספים מול שר האוצר דאז שמעון פרס, בממשלת האחדות בסוף שנות ה-80.

הוועדה החזקה בכנסת

ועדת הכספים היא הוועדה החזקה ביותר בכנסת ולמעשה היחידה בפרלמנט הישראלי שמחזיקה בסמכויות ביצועיות חשובות, ובראשן אישור תקציב המדינה ואישור שוטף של העברות תקציביות שונות. תפקיד היו"ר בוועדה יהיה חשוב במיוחד בפתרונות הנדרשים למשבר הכלכלי שיצרה מגפת הקורונה, והחוב העצום שצריך לצמצמו - כנראה באמצעות קיצוצים לא פופולריים. ולכן, היו"ר שייבחר יצטרך להתנהל עניינית מול חברים ממפלגות שונות. הוא יצטרך לשמור על הוועדה לבל תהפוך לזירת קרב בין חברי הקואליציה שבה, כמשל לשלמותה של הקואליציה כולה.

בממשלות השמאל/עבודה בעשורים האחרונים, יו"ר הוועדה מונה מטעם המפלגה, ראשי הממשלה שלה, יצחק רבין, שמעון פרס ואהוד ברק, העדיפו לשמור אותה קרוב אצלם ולא לתת למפלגה אחרת מהקואליציה עמדת כוח ולחץ. 

בליכוד ראשות הוועדה נשמרה בדרך כלל למפלגות החרדיות. משלמה לורנץ ואברהם שפירא מאגודת ישראל בשנות ה-70 עם המהפך, דרך אברהם רביץ איש דגל התורה ואחריו יעקב ליצמן עד למשה גפני היו"ר האינסופי מ-2009. יוצאי הדופן היו חבר הכנסת אברהם הירשזון מהליכוד בממשלת אריאל שרון וניסן סלומיאנסקי מהבית היהודי בממשלת נתניהו-לפיד-בנט בשנים 2013-2015.

התפקיד ניתן למפלגות החרדיות גם בגלל היעדר או מיעוט השרים שלהן בממשלה, אף שהיו חלק מהקואליציה. הן דרשו את התפקיד, שכן הכוח הרב של יו"ר ועדת הכספים תועל למאבקים למען הציבור החרדי. ח"כ גפני כועס כשאומרים זאת וטוען כי הוא נאבק עבור כל האזרחים. הוא מזכיר מאבקים על נושאים, כמו סגירת מפעלים בצפון, קצבאות נכים ועוד. אבל כל שרי האוצר ידעו כי כדי להעביר את הנושאים החשובים להם, יש לסגור עם יו"ר ועדת הכספים את הנושאים הקרובים לליבו.

ישראל ביתנו כבר עמדה בעבר בראשות הוועדה. עודד פורר פורר שימש כיו"ר שלה בתקופת הביניים שלפני הקמת ממשלת נתניהו-גנץ. הוא אמר אז, כי הוועדה בראשותו תשנה את סדרי העדיפויות ולא תיתן עדיפות להקצבות לחרדים, אלא למי ששירת שירות צבאי או לאומי ומשרת במילואים ומשתתף בכוח העבודה. הוא היה בעד הוצאה ממשלתי גבוהה בהרבה במהלך הקורונה על סיוע לעסקים ולעצמאיים. וסביר שליו"ר הבא מישראל ביתנו יהיו עקרונות דומים.

היו"ר הצפוי יהיה חבר במפלגתו של אביגדור ליברמן, מקים ומנהיג המפלגה ובעל הכוח היחידי בה. בראיון עימו לפני הבחירות שאלנו את ליברמן: "מי כתב את המצע של ישראל ביתנו?", הוא הביט בתמיהה ואמר "אני - כל מילה ומילה בו". ליברמן הוא ישראל ביתנו ולהיפך. ברצותו יחליף חברי כנסת ברשימה - וכך עשה כמה פעמים. וכשמי מהם לא מתיישר - הוא מורחק. המקרה הבולט ביותר בשנים האחרונות הוא חבר הכנסת והשגריר לשעבר דני אילון, שהוצא מהמפלגה לאחר שמתח ביקורת על התנהלות ליברמן.

האם אבידר או סובה יוכלו לעמוד בלחץ של שר האוצר ליברמן ולא להפוך ל"יס-מן"? ומה יאזן את התמונה?

פגיעה בביקורת הפרלמנטרית

"אם יושב ראש הוועדה יהיו פיון של שר האוצר - הכנסת לא תעשה את לב ליבה של עבודתה, בקרה וקונפליקט מול הממשלה". כך מתאר חבר הכנסת לשעבר ממרצ חיים אורון (ג'ומס) את הבעייתיות שבמינוי שר אוצר ויושב ראש ועדה בני אותה מפלגה.

הפעם זה שונה מכמה סיבות. אורון מסביר: "זה לא כמו גולשמידט ובייגה, כשאני הייתי מרכז הקואליציה בוועדה. זה היה מודל של עבודה משותפת, שרץ יחד וטוב. אבל בשנים האחרונות כל עבודת הוועדה הפכה למנגנון של קונפליקטים וסחיטות. כל אחד, מכל מפלגה, כולל מפלגת השלטון, הפעיל כוח לקבל את שלו. לכן בעיני השאלה היא איזו תרבות פוליטית נוצרת ומי האנשים שבהם מדובר, ואם נוצרת זירה מתאימה של התנהלות והתדיינות על הנושאים הכלכליים החשובים של המדינה.

"אם היו"ר אכן יהיה 'יסמן' של השר, הבקרה והלחץ מצד הוועדה, שהם צורך נחוץ לעבודה הפרלמנטרית, יירדו לטמיון". לדבריו, חברי הוועדה האחרים יצטרכו לעבוד יותר קשה "בתנאי שגם הם לא יהיו פיונים".

מנגד הוא אומר, כי חייב להיות שיתוף פעולה טוב בין שר ליו"ר הוועדה, ולכן זה עושה שכל במידה מסוימת ששניהם יהיו מאותה מפלגה.

גם יו"ר הוועדה לשעבר גולדשמידט אומר כי בעיקרון המצב הזה לא שלילי - "הומוגניות, סינכרון ואיזון חשובים בניהול הכספי של המדינה, ושר אוצר ויו"ר ועדת כספים מאותה מפלגה מבטיחים עבודה מסודרת ופחות לעומתית. כמו שנחוץ שיו"ר הכנסת יהיה ממפלגת השלטון".

הוא מדגיש שאת הבקרה עושים חברי הוועדה ולא רק היו"ר, והיא מוכוונת כלפי משרד האוצר כולו על השר והפקידים, וכמובן שגם מפקחים על הניהול הכספי של כלל המשרדים בממשלה. לפי גודלשמיט, יכולים להיות חיכוכים בין השר ליו"ר והוא מזכיר דרישה שלו משר האוצר דאז שוחט להגדיל את תקציב הבריאות. שוחט התנגד, אבל בלחץ גולדשמידט וחברי הוועדה האחרים להיכנע. גם הוא לא בטוח שעם ליברמן זה עשוי לקרות שוב.

חבר הוועדה לשעבר אבשלום (אבו) ולין ממרצ אומר כי ליברמן הלך על שני התפקידים כדי "לסגור את הברזים לחרדים". הוא מדגיש כי השאלה תהיה מידת ההגינות של יו"ר הוועדה. במצב כזה הוועדה לא תהיה לעומתית, אבל הקואליציה בכל זאת לא תהיה הומוגנית (אם בכלל תקום, הוא מוסיף). לדבריו, "אם יהיו בקואליציה המגוונת הזו, 'ששרה בהרבה קולות שוני' חברי כנסת דעתניים, הוועדה תעשה צרות לאוצר עם או בלי היו"ר".

"קואליציות מתחילות ליפול כשהן מפסידות הצבעות בוועדת הכספים", אומר וילן. משמעות דבריו - תפקיד היו"ר יהיה חשוב במיוחד עבור שר האוצר וגם עבור ראשי הקואליציה ובעיקר לפיד, במטרה לכבות שריפות ולדאוג שחברי הוועדה לא יגרמו לזעזועים מיותרים, למרות הבדלי האידאולוגיה והערכים הכלכליים שלהם.

לדברי שוחט, שהיה גם יו"ר הוועדה וגם שר האוצר, החשיבות לשר שיו"ר הוועדה יהיה ממפלגתו עצומה, ומסייעת לתיאום ולשיתוף הפעולה. "זה לא שלילי אם היו"ר מבין עניין ואחראי. הוועדה עצמה היא המבקרת ולא היו"ר לבדו וחברי הכנסת בוודאי בעידן הזה ועם הרכב קואליציה כל כך רחב. אומרים שהיו"ר יהיה כפוף לליברמן. נו, אז מה? למי גפני היה כפוף? לרבנים בבני ברק? כדי ששר אוצר יתפקד טוב הוא צריך את ועדת הכספים וטוב יהיה אם לא יקבל כל דבר כזה ראה וקדש, ויתווכח בנושאים שראויים לוויכוח ויידע לעמוד על דעתו".