בין שלל הפיתוחים וההמצאות אליהם נחשף כל מי שהיה קשור באופן כלשהו לתחומי היזמות והטכנולוגיה בשנים האחרונות, מילה אחת חזרה פעם אחר פעם ובגילגולים שונים, כשהכרזות והבטחות דוגמת "אנו חיים בעידן הביזור", "הטכנולוגיה המבוזרת תביא למהפכה", ו-"ביזור זה שם המשחק", נשמעות בחדרי הישיבות ובמשרדים ללא הרף.
ואכן, בשנים האחרונות התקדמות טכנולוגית וביקוש צרכני נרחב הביאו פתרונות מבוזרים לקדמת הבמה. השגריר הבולט ביותר של אותן טכנולוגיות הוא תחום המטבעות הקריפטוגרפיים, ובראשם, כמובן, הביטקוין, אשר מייתר את הצורך במבנה כלכלי מרכזי וריכוזי (דוגמת בנק מרכזי האחראי להנפקת מטבעות, ניהול הכלכלה ואבטחתה), והופך את התחום כולו למבוזר לחלוטין.
אך "המהפכה המבוזרת" לא עוצרת בגבולות השוק הפיננסי, אלא להפך: היא הולכת ומתרחבת למגוון אדיר של תחומים וטריטוריות, אשר משפיעים על חיינו בכל רגע נתון. ויקיפדיה, לדוגמה, הפכה תחום ריכוזי במיוחד גאופן מסורתי (ניהול הידע האנושי, בצורת אינצקלופדיה) לתחום מבוזר, שבו כל משתמש עם חיבור לרשת יכול לתרום מידע ולערוך בו שינויים.
מהפכה דומה חווה בשנים האחרונות תחום התקשורת, שמתמודד עם המעבר מגופי תקשורת בודדים ומרכזיים לריבוי ערוצים ומפיצי תוכן מבוזרים, רבים מהם חובבנים, על גבי הרשתות החברתיות. והרשימה נמשכת ונמשכת, שעה שהמגמה ממשיכה להתרחב, ולהביא עוד פתרונות מבוזרים לתחומים מסורתיים.
אך בעוד בעולם המערבי, "המהפכה המבוזרת" נשמרת ברובה בגבולותיה הווירטואליים של ממלכת האינטרנט, במקומות רבים ברחבי העולם ניתן לצפות בה הלכה למעשה, שעה שהיא משנה את חייהם של עשרות מיליונים. הדוגמה הטובה ביותר לכך כיום לא נמצאת בתל אביב או בסן פרנסיסקו - אלא באפריקה.
זמן לחשב מסלול מחדש
מבלי להמעיט לרגע מחשיבות הביזור בתחומים מסורתיים כמו התקשורת או הפיננסים, עבור כמעט מיליארד בני אדם, מדובר במותרות עליהן הם לא יכולים אפילו לחלום. גם כיום, בשנת 2021, כמעט מיליארד בני אדם עדיין חיים ללא חשמל בבתיהם. למעלה מ-600 מיליון מתוכם חיים באפריקה והמזה"ת, מרביתם ביישובים כפריים המרוחקים מהערים הגדולות, אשר רשת החשמל הלאומית לא מגיעה אליהם, ולא צפויה להגיע גם בעתיד הנראה לעין.
בניגוד לתפיסה הרווחת, החסם העיקרי שמונע ממאות מיליוני ליהנות מחשמל בבית הוא לאו דווקא היעדר תקציבים, שכן סכומי עתק מופנים בכל שנה ליבשת אפריקה בדמות תקציבי פיתוח, במיוחד לקידום יעדים ספציפיים כמו חיבור אוכלוסייה כפרית לחשמל, פריסת מערכות בישול נקיות אשר מחליפות את המדורות המזהמות והמסוכנות, חיבור לאינטרנט, ועוד.
אלו הם המרחקים האדירים (שטחה של יבשת אפריקה גדול יותר משטחן של ארה"ב, הודו, סין, וכל יבשת אירופה - יחדיו), התנאים הגיאוגרפיים המאתגרים, והיעדר התשתיות הבסיסיות המוחלט שהופכים כל פרויקט שכולל פריסת רשת חשמל לאזורים כפריים ליקר במיוחד (העלות הממוצעת של פריסת קילומטר בודד של קו מתח גבוה באפריקה מגיעה ללא פחות מ-27,632 דולר), להימשך שנים ארוכות, ולספק שירותי חשמל יקרים, אשר רבים מהתושבים לא יכולים לעמוד בהם.
כל אלו הביאו את גופי הסיוע והמימון המרכזיים (ובראשם גופים דוגמת הבנק העולמי וסוכנויות סיוע ממשלתיות, דוגמת האמריקאית, הבריטית והגרמנית) לחשב מסלול מחדש, להצטרף גם הן למגמה החמה של הרגע, ולהביא את "עידן הביזור" גם ליבשת אפריקה.
1.75 מיליארד דולר בשנה, והצורך רק הולך וגדל
מהפכת האנרגיה המבוזרת ששוטפת את אפריקה אמנם שונה בתכלית מזו שהוזכרה בתחילת הכתבה (ולו רק בגלל שמדובר במערכות אשר חורגות מגבולות המרחב האינטרנטי), אך העיקרון נותר זהה: את ספק השירותים המרכזי מחליפים פתרונות נקודתיים ועצמאיים, אשר פועלים ללא חיבור לרשת או לספק מרכזי בודד.
כך, את תחנות החשמל המרכזיות, הגדולות, המזהמות והיקרות, מחליפות כיום מערכות חשמל ביתיות, אשר פועלות באופן עצמאי לחלוטין, ללא צורך בחיבור לרשת מעבר לגבולות הבית, והכל באמצעות המשאב הנגיש והזול ביותר הנמצא ביבשת אפריקה: אור השמש.
באמצעות מערכות סולריות ביתיות, בעלות שנעה בין כמה עשרות לכמה מאות דולרים בלבד (אשר חלק משמעותי ממנה מסובסד על ידי אותם גופי סיוע) והתקנה שנמשכת 30 דקות, משפחות בקהילות מרוחקות יכולות ליהנות מחשמל בבית בפעם הראשונה אי פעם, והכל מבלי להתחבר לחברת החשמל המקומית או לרשת חשמל.
בנוסף, גם העלויות השוטפות של אותן מערכות זול משמעותית ביחס לחיבור לרשת, מה שמאפשר לעוד ועוד משפחות להרשות לעצמן את השירות.
ההצלחה הנרחבת של אותן מערכות אנרגיה מבוזרות הביאה את גופי הסיוע המרכזיים להסית עוד ועוד תקציבים לתחום. על פי הערכות הבנק העולמי, תחום המערכות הסולריות המבוזרות באפריקה והמזה"ת מגלגל בכל שנה 1.75 מיליארד דולר (!), וכבר איפשר ל-420 מיליון בני אדם להתחבר לחשמל לראשונה.
אך למרות המספרים האדירים, הצורך רק הולך וגדל: בעוד קצב הילודה ביבשת גבוה יותר מקצב הצמיחה של החברות והארגונים הפעילים בתחום, מספר האנשים החיים ללא חשמל לא רק שלא מצטמצם, אלא אף גדל בהתמדה.
כדי לחבר את כל אותם אנשים, מעריך הבנק העולמי, יידרשו עוד 132 מיליון התקנות של מערכות אנרגיה מבוזרות, בעלות שנעה בין 6 ל-11 מיליארד דולר - סכומים נמוכים בהרבה מהעלויות הנדרשות לחיבור כל האוכלוסייה ביבשת באמצעות הקמת תחנות כוח ופרישת קווי חשמל לכל כפר וכפר ביבשת.
עם כל יום שעובר, חשיבותן של מערכות האנרגיה המבוזרות הולכת ומתבהרת, וחלקים נוספים מתקציבי הסיוע הבינלאומיים מופנים למימון פרויקטים נוספים בתחום המתפתח. כך, בעוד בעולם המערבי "המהפכה המבוזרת" נותרת עדיין בגדר הבטחה לעתיד, ברחבי אפריקה ניתן כבר כיום לצפות בה הלכה למעשה, בעוד מאות מיליוני בני אדם נהנים מדבר מה שלמרביתנו, נראה מובן מאליו: חשמל זורם בבית.
הכותב הוא יזם ומשקיע בינלאומי. בארבע השנים האחרונות הוא מנהל את חברת "איגנייט פאוור" (Ignite Power) בדובאי, הפועלת בשוק המקומי וברחבי המזרח התיכון ואפריקה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.