מאה שנה לאחר אירועי הטבח בטולסה אשר באוקלהומה, שבמהלך 24 שעות בלבד נשרפו עד היסוד 35 רחובות שלמים, נמחקו למעלה מאלף בתים של שחורים אמריקאים כולל בתי העסק שלהם ונרצחו כ-300 איש, התייצב הנשיא ג'ו ביידן במקום - הנשיא האמריקאי הראשון לעשות כך - ונשא נאום חד שחיבר בין העבר הנורא לבין המציאות של ימינו בארה"ב. ביידן לא חסך בשפה קשה כשדיבר על אחד האירועים הקשים ביותר של אלימות על רקע גזעי בהיסטוריה של ארה"ב. "זו לא הייתה התפרעות. זה היה טבח - בין החמורים בתולדותינו אבל לא היחיד. ובמשך זמן רב מדי הוא נשכח מאיתנו. היה ניסיון ברור למחוק אותו מהזיכרון - מהזיכרון הקולקטיבי שלנו... הגיהנום, באופן מילולי ממש, קרה פה בשכונה", אמר ביידן.
ביידן תיאר את המאמצים של ממשלו החדש להילחם בחוסר השוויון הגזעי באמריקה במהלך הנאום. המאמצים החדשים של הממשל נוגעים למגוון תחומים, כולל הזדמנויות לעסקים קטנים, אפליה בין גזעית בדיור וזכויות הצבעה.
"לפני מאה שנה, בשעה זו, ביום הראשון של יוני עשן האפיל את שמי טולסה, עשן שהיתמר מ-35 רחובות של שכונת גרינווד שהפכו לאפר ופחם ולערימות של הריסות", אמר ביידן. "תוך פחות מ-24 שעות, 1,100 בתים ועסקים שחורים אבדו. חברות ביטוח - היה להם ביטוח, לרבים מהם - דחו תביעות נזיקין. עשרת אלפים איש נותרו ללא כל ומחוסרי בית והושמו במחנות".
הנשיא אמר שמה שקרה בגרינווד "היה מעשה של שנאה וטרור-מבית" והוסיף כי "הרעיון שבבסיסו של השנאה הזו עדיין קיים היום". הנשיא הזכיר באופן ספציפי את העצרת בשרלוטסוויל בווירג'יניה וכן את ניסיון ההשתלטות על גבעת הקפיטול בינואר, והגדיר את אנשי ותנועות "העליונות הלבנה" כ"איום הקטלני ביותר למולדת כיום".
בהמשך דבריו התייחס ביידן לכך שבתי ההספר בארה"ב חייבים ללמד את היסטוריה של העבדות בארה"ב וליחס ההדוק שלה לגזענות "אנחנו לא יכולים פשוט להחליט ללמוד מה שאנו רוצים לדעת ולא את מה שאיננו רוצים לדעת. אנחנו צריכים להכיר את הטוב, את הרע, את הכול. זה מה שאומות גדולות עושות", אמר.
"יש הכרה גדולה יותר בכך שבמשך זמן רב מדי הרשינו רק לזווית צרה ומצומצמת של ההבטחה הטמונה במדינה הזו לצמוח - התפיסה שאמריקה היא משחק סכום אפס, שיש בו רק מנצח אחד: 'אם אתה תצליח, אני אכשל', 'אם אתה תתקדם, אני אישאר מאחור', 'אם תקבל עבודה, אני אאבד את שלי'. ואולי הגרוע מכולם: 'אם אני מחזיק אותך למטה, אני מרים עצמי למעלה'. כל אלה במקום התפיסה שאומרת: 'אם אתה מצליח, כולנו מצליחים'".
ביידן הגדיר את המאמצים של המפלגה הרפובליקאית מבלי לנקוב בשמה, להקטנת זכויות ההצבעה, כאחד הדברים הנוראים שהוא נתקל בו בימי חייו. הוא אמר כי סגניתו קמלה האריס תוביל את מאמצי הממשל לגבי זכויות ההצבעה, כחלק מהעבודה המתמשכת של הממשל להתנגד למאמצים בממשלות של מדינות באיחוד להעביר חוקים המגבילים את ההצבעה בבחירות.
סגירת פער העושר
הנשיא הודיע שישתמש בכוח הקנייה הגדול של הממשל על מנת לפתח חוזים פדרליים עם חברות קטנות - רבות בבעלות בני מיעוטים. בבית הלבן מסרו מאוחר יותר כי זה יתורגם לחוזים ב-100 מיליארד דולר שייפרשו על פני חמש שנים. בנוסף תקום קרן בגובה 10 מיליארד דולר "להחייאת" קהילות שנכללת בהצעת התשתית של הנשיא. הקרן תהיה מוכוונת לקהילות שסובלות מתת-פיתוח כמו גרינווד, שם קרה הטבח לפני מאה שנה.
הקרן תתמוך בהפיכת בניינים ריקים וחנויות לחללים זולים לשירותים ויוזמות למען הקהילה, כולל הקמת מרכזי בריאות, מרכזי אמנות ותרבות, תוכניות להכשרה תעסוקתית, חממות לעסקים ושווקים קהילתיים. הקרן תתמוך גם בסילוק פסולת רעילה והקמת פרקים וגנים ציבוריים חדשים.
מענקים חדשים ותחרותיים בגובה 15 מיליארד דולר יהיו מכוונים לשכונות בהם אנשים איבדו את מקום העבודה, כך אמרו פקידים. גם בתוכנית המשרות האמריקאית, יושקעו 31 מיליארד דולר לתמיכה בעסקים קטנים בבעלות בני מיעוטים.
הצאצאים דורשים צדק
צאצאי הטבח בטולסה עדיין מבקשים צדק ודורשים פיצויים. הלחץ על גבעת הקפיטול להביא צדק לקורבנות גובר. בחודש שעבר, שורדת בת 107 מהטבח, ויולה פלטשר, העידה בפני הקונגרס וביקשה הכרה רשמית מצד המדינה בטבח. "אני בת 107 ועוד לא ראיתי את הצדק נעשה. אני מקווה שיום אחד אראה זאת", אמרה פלטשר למחוקקים. פלטשר הייתה בת שבע כשחזתה בטבח.
בנאומו, אמר ביידן שהסיפור של גרינווד אינו רק סיפור על אבדן חיים אלא גם על "אבדן אמצעי מחיה, הון, שגשוג ואפשרויות לעתיד". לפני מאה שנה גרינווד נחשבה ל"וול סטריט השחורה" בשל העסקים המשגשגים שבה. השכונה העשירה לשעבר לא נבנתה מחדש לאחר ההרס והאזור לא השתקם. בהקשר זה אמר ביידן כי הממשלה הפדרלית "צריכה להכיר בתפקיד ששיחקה בלקיחת העושר וההזדמנויות מקהילות שחורות". הוא אישר מחדש את מחויבותו להתמודד עם הגזענות הממוסדת והשיטתית באמריקה, על ידי "קידום צדק-גזעי" והתחייב לפעול למען הסרת הגזענות שמושרשת עמוק בחוקים, במדיניות ובלבבות של האמריקאים".
הנשיא הביע תקווה כי הממשל שלו מתמודד כבר עתה עם מקרים של חוסר שוויון גזעי על ידי השקעה בתוכניות הנותנות כספים לחברות קטנות באזורים מוכים כלכלית, ובעתיד גם בפרויקטים של תשתית שיקדמו שוויון גזעי וצדק סביבתי.
טיפול באפליה בשוק הדיור
הנשיא גם הכריז בטולסה על מאמץ חדש שיתחלק בין כמה משרדי ממשלה שיטפל בחוסר שוויון בשמאות נכסים ויילחם באפליה בדיור. משרד הדיור והפיתוח העירוני של ארה"ב יפרסם שני כללי דיור-הוגן, וגם יחדש את הגדרות הדיור ההוגן ויחיל מחדש את סטנדרט האפליה של המשרד.
המשרד נע לכיוון "פירושים מסורתיים של חוק הדיור ההוגן", אמר פקיד ממשל בכיר לCNN אמש בעקבות הנאום. למעשה, הוא אמר, הכיוון הכללי הוא להחזיר לאחור את "מאמצי ממשל טראמפ להחליש את ההגנות הנתונות בחוק". דברים שעולים בקנה אחד הוראת ביידן לשרת הדיור והפיתוח האורבני מרשיה פאדג' להוביל יוזמה בינמשרדית לטיפול בחוסר השוויון בשמאות נכסים. כמו כן יוקצו כמה מיליארדים לתוכנית מענקים חדשה, הנותנת מענקים לאזורים שבהם יינקטו צעדים להקטין את החסמים לדיור בר השגה ולהרחבת אופציות הדיור לאנשים בעלי הכנסה נמוכה ובינונית.
הביקורת: אין מחיקה של ההלוואות הסטודנטים
לא כולם התרשמו מההצעות של ביידן לטיפול בגזענות הממוסדת. דרייק ג'ונסון נשיא ה-NAACP, האגודה הלאומית לקידום שחורים, מתח ביקורת על הצעותיו החדשות של ביידן לקידום שוויון בין-גזעי. "בעוד משרכיבים רבים של תקציב הנשיא ביידן נראים מעודדים, ככל שזה מגיע לטיפול בפער העושר הגזעי, ההצעה נכשלת לטפל בנושא מרכזי הנמצא בלב הפער - משבר החוב הסטודנטיאלי", אמר ג'ונסון.
"חוב של סטודנטים על הלוואות ממשיך לפגוע בשגשוג הכלכלי של אמריקאים שחורים ברחבי המדינה. אי אפשר להתחיל לטפל בפער העושר הגזעי בלי לטפל במשבר החוב הסטודנטיאלי. אתה פשוט לא יכול לטפל באחד בלי השני, חד וחלק. התקציב של הנשיא ביידן לא מטפל במשבר החוב הסטודנטיאלי".
בתגובה לדברים אמרה סגנית דוברת הבית הלבן, קארין ז'אן-פייר, בשיחה עם עיתונאים שנערכה במטוס אייר פורס 1 כי ממשל ביידן דווקא הציע הצעות השקעה באוניברסיטאות ומכללות שחורות. "תוכנית המשפחות האמריקאית, הנכללת בתקציב של הנשיא, כוללת 46 מיליארד דולר היסטוריים להשקעה במכללות ואוניברסיטאות שבטיות ומוסדות המשרתים מיעוטים. מוסדות אלה חיוניים כדי לעזור לסטודנטים שסובלים מתת ייצוג להתקדם לקדמת סולם השכר", אמרה.
ז'אן-פייר הוסיפה עוד כי "הנשיא מתכנן השקעה היסטורית בכך שהלימודים יהפכו לברי השגה על ידי סיבסוד שכר לימוד והרחבת המענקים ברמה אישית ומוסדית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
