מדינת החדשנות נגד מדינת הבירוקרטיה

במוצאי יום כיפור, 1946 הוקמו בין לילה אחת עשרה נקודות התיישבות חדשות בנגב במבצע ההתיישבות הגדול ביותר שהיה טרום הקמת המדינה.

75 שנים עברו מאותו הלילה והחדשנות והחלוציות הישראלית של ימי קום המדינה נקברו תחת ערמות של עודף רגולציה ובירוקרטיה. בישראל של 2021 אין סיכוי להקים יישוב אחד ב-11 שנה (גם שממשלת ישראל מחליטה באופן חוקי על הקמת יישוב).

דוגמאות לחוסר היעילות הממשלתית שזורים בכל תחומי אחריותה: תכנון ובנייה, תשתיות, חינוך, אשפה בריאות, ועוד. תקציב החינוך הבלתי פורמלי מפוזר בין שלושה משרדי ממשלה שונים יוצר עבודה כפולה ומשולשת ופרויקטים שנופלים בין הכיסאות. רגולציה שמעקרת חדשנות גרמה למשבר חסר תקדים במשק האשפה ובהיעדר פתרונות חלופיים, אנו נמצא את עצמנו עוד כחמש שנים בזבל, תרתי משמע.

הסחבת וחוסר היעילות במשרדי הממשלה עומדים בניגוד גמור למעמדה של מדינת ישראל כאומת הסטארט-אפ. חברות הזנק ישראליות שקיבלו הכרה בינלאומית על פריצות הדרך שלהם במגוון תחומים, בניהם: ביטחון, חקלאות, תחבורה, תקשורת, ביוטכנולוגיה, התפלת מים, מערכות רפואיות, אינטרנט ועוד מיצבו את ישראל כחוד החנית של היזמות והחדשנות בעולם.

ישראל דורגה במקום השביעי, עוקפת את פינלנד, אוסטריה וארה"ב, במדד החדשנות של בלומברג לשנת 2021. מדד המדרג את שישים המדינות החדשניות ביותר בעולם. ישראל גם ממוקמת במקום הראשון במספר הסטארט-אפים פר תושב.

אז מה מקור הפער בין יעילות חברות ההייטק לחוסר האפקטיביות של משרדי הממשלה? יש לכך סיבות רבות אך אני רוצה להתרכז באחת, ריכוזיות יתר.

משרדי הממשלה עוד לא הפנימו שהצלחתם תהיה שחרור הריכוזיות שיוצר "מכסחת דשא" בין אילת למטולה. ריכוזיות זו היא בולמת יצירתיות, חדשנות ויזמות שהשטח מייצר. לכל רשות מקומית יש צביון ואופי, המאפיינים את האוכלוסיות, הגיאוגרפיה, שלא ניתן להכיר ולראות זאת בדירוגי הלמ"ס בכנסת ובמשרדי הממשלה שמטבע הדברים רואים תמונה כוללת, אך מה לעשות? אלוהים נמצא בפרטים.

כדי לייעל את עבודת הממשלה ולקצר תהליכים, יש לצמצם את הבירוקרטיה והרגולציה כיעד לאומי מדיד עם תוכנית עבודה שתרחיב את הסמכויות של הרשויות המקומיות. זה הבסיס לחדשנות, מדינה שמעודדת את אזרחיה, ליצור, ליזום, להשקיע, לקחת סיכונים. בדיוק ההפך מהריכוזיות המוגזמת של תהליכי התכנון וקניין במדינת ישראל.

בשנתיים האחרונות ידענו כאוס פוליטי, היעדר תקציב מדינה ומשבר רפואי-כלכלי-חברתי הגדול ביותר בתולדות ישראל. השנתיים הללו שיקפו עד כמה הרשויות המקומיות מהוות עוגן יציב עבור תושביהן ועד כמה ההיכרות עם השטח והשונות בתוך הרשות משמעותי.

במהלך השנתיים הללו ובעיקר במהלך תקופת הקורנה, הרשויות המקומיות הראו פעם אחר פעם, יצירתיות, תעוזה, שימוש מושכל בארגזי הכלים שעומדים לרשותם, יכולת לימוד והפקת לקחים מהירה ושיפור ביצועים תוך כדי תנועה. ככה צריך להתנהל כל ארגון החפץ לשרוד במציאות משתנה ובוודאי מדינה שיכולה וצריכה להוביל את החדשנות.

לממשלת ישראל השיגה הצלחה פנומנלית של מבצע החיסונים שמאפשר לאזרחיה לחזור לשגרת עבודתם וחייהם. בדיוק את אותם עקרונות שעל פיהם בוצע מבצע החיסונים: זיהוי מגמות, התגייסות רב מגזרית ונטילת סיכונים, צריך להכיל לא רק במשברים אלא כשיטת עבודה סדורה שתטפח את החדשנות ויזמות במדינת ישראל.

בימים אלו כשכל המפלגות עסוקות בקדחתנות בניסיון הרכבת ממשלה, ברור שריבוי משרדים הוא ההפך מיעילות וזו הדרך הבטוחה לעודף רגולציה מיותר. הממשלה הבאה שתקום צריכה להיות ממשלה רזה עם משרדי ממשלה יעילים שמאפשרים אוטונומיה לרשויות המקומיות ולמנהלים בשטח. זו צריכה להיות ממשלה שתניח על סדר יומה את צמצום הרגולציה והבירוקרטיה ולעודד יזמות וחדשנות שיאפשרו למדינת ישראל להמשיך לצמוח ולשגשג.

הכותב הוא ראש המועצה האזורית רמת הנגב