אנחנו אחרי ימים כואבים. אזרחים ואזרחיות מרחבי המדינה הביעו שנאה קשה אלה לאלה. אחרי ההלם הגיעה העת להתבונן בחומרי הבעירה שהיו מפוזרים על האדמה הזו וכמעט והמתינו לגפרור שיצית אותם. חלק מחומרי הבעירה האלה הם תוצר של הפקרת החינוך לדמוקרטיה ולחיים משותפים. הם תוצאה, בין היתר, של שנים בהן התנהלות משרד החינוך שידרה למעשה שחינוך נגד גזענות זה מותרות, שיותר חשוב/דחוף להשקיע במתמטיקה, מדעים ואנגלית. שנים שהמשרד לא תיעדף חינוך לערכים דמוקרטיים כמו סובלנות, שותפות ושוויון, לא משקיע משאבים משמעותיים ואפילו לא מפרסם חוזר מנכ"ל, כלי באמצעותו המשרד יכול להביע הצהרתית את כוונותיו, לפיתוח וחיזוק מיומנויות של חיים משותפים בין החברה הערבית והיהודית בישראל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
