חי ובועט? תחום תחליפי הבשר הוא לא רק בריא, אלא יכול להיות גם השקעה עסיסית

אפשר להגדיר את המניה של ביונד מיט  (Beyond Meat) כרכבת הרים ולהגיע למסקנה שהיא נועדה לאמיצים או סוחרי יום בלבד, אבל אי אפשר להתעלם מהעסיסיות בתחום שהיה קצת יבש. אפשר לחשוב על הענף כתחליף ואפשר לחשוב עליו כקפיצת מדרגה משמעותית, שינוי בעולם התזונה כמו שאייפון היה לטלפוניה.

הדור הבריא של הקולינריה

כשבאות להשקיע בתחום צריך לשאול איך תיראה הקולינריה עוד חמש שנים, עוד עשור? תהליכי המחקר והפיתוח והתקציבים העומדים לרשות החברות הם כאלה שסביר שיביאו לחנות ולשולחן מזון שהרבה יותר בריא לנו לאכול, בתהליך ייצור שהנזק הסביבתי שלו הופחת משמעותית. מגוון מוצרים על בסיס היברידי ואולי אפילו 100% מהחי מבלי שבעל חיים כלשהו היה מעורב בתהליך הייצור.

ייתכן שאם היו מוצאים למזונות הללו שם יותר אטרקטיבי מ"תחליפים", האבולוציה הזו הייתה מתרחשת הרבה יותר מהר. אבל אם נשים את השם בצד, יש לתחום ארבעה מנועי צמיחה משמעותיים: זה נתפס יותר הומני ובריא, חוסך כסף לקופת המדינה, הרבה עסקים רואים בתחום הזדמנות להתרחבות מהירה, זה הרבה יותר טוב לסביבה, ומגיע בתקופה שבה תקציבי עתק מופנים להפחתת גזי חממה.

נתוני המכירות מצביעים על טרנד ברור: מכירות החלב ותחליפיו גדלו במהלך 2020 בכמיליארד שקל והסתכמו ב-9.44 מיליארד שקל. מתוך כך, השוק המכונה תחליפי חלב ומוצריו מהווה רק כ-4.5% והסתכם בכ-425 מיליון שקל, אבל נהנה משיעורי צמיחה גבוהים של 36.6%. אחד המנועים בארץ שמאיצים את המגמה, אלו דווקא הרגולציה ומכסות היבוא על מוצרי חלב. אנחנו מעריכים שגם אם יבוטלו המכסות נמשיך לראות צמיחה בביקוש למוצרים על בסיס חלבון צמחי.

מי שלא מכירה את התחום אולי תופתע שדווקא תנובה מובילה את המכירות בזירה המקומית, כשמכירות תחליפי מוצרי חלב עלו במהלך 2020 ב-43.1% ל-241 מיליון שקל. השליטה של תנובה לא צריכה להפתיע היות שגם בעולם, חברות שהגיעו מתעשיית מוצרי החלב הבינו שכדאי להן להתפתח בכיוון. דנונה כדוגמה, רכשה את החברה האם של אלפרו (Alpro) כבר ב-2016 תמורת 10.4 מיליארד דולר בעסקה שהרחיבה את פעילותה בצפון אמריקה, בתחום המזון האורגני וכמובן בתחום החלבון הצמחי.

  

בתחום הבשר רובנו מכירים את ביונד שהגיעה לשווי של 12 מיליארד דולר לפני שהתכווצה חזרה לסביבות ה-8 מיליארד דולר שבו היא נסחרת כיום. המגמה בשוק נראית לא קשורה לתוצאות העסקיות; המכירות הקמעונאיות של ביונד גדלו ב-100% ב-2020 והיא חתמה על שורה של הסכמים חדשים עם MCD ו-YUM. ביונד נושאת שני דגלים: הראשון - המוצרים מתחרים בטעם של מוצרי בשר, והשני - תהליך הייצור מפחית משמעותית את הפגיעה בסביבה. השקעותיה בפרסום ושיווק לצד ההצלחה הפיננסית המסחררת עודדו חברות ומשקיעים רבים להשקיע בתחום, וכאן כנראה גם נמצאת נקודת התורפה של החברה - היכולת לשמור על בידול וייחודיות. כצרכניות, התחזקות התחרות היא בשורה משמחת, כמשקיעות, היא אינדיקציה טובה להגדלת הפיזור או לפחות לכך שחייבות לעשות שיעורי בית לפני כל השקעה.

אירועי הקורונה הגבירו את החששות

כשמדברים על פגיעה בסביבה יש יותר ויותר נמנעים מפגיעה בחיות ואחרים שמחפשים אלטרנטיבות בשל היקף הפגיעה שגלומה בתעשיית הבשר: הכשרת שטחים חקלאיים ליצור מזון לפרות, כבשים, חזירים, תרנגולות ועוד, פליטות גזי חממה שנובעות מהגידול והשינוע וכיו"ב. אירועי הקורונה הגדילו את החששות מנגיפים שעוברים מבעלי חיים, לצד המודעות לבעייתיות בחיידקים המפתחים עמידות לאנטיביוטיקה, ומתפתחים בסביבת גידול מתועשת של בעלי חיים.

התובנה שבשר וחלב הם מזון מתועש מפחיתה את הרתיעה שלנו מהתחליפים וחיזקה את המשקל של הטעם וההשפעה הסביבתית במסר השיווקי ובבניית המותגים. בהיערכות להתפתחות הזו ביונד יוצאת בימים אלו עם המוברגר עם 35% פחות שומן, 35% פחות שומן רווי, פחות קלוריות, ללא כולסטרול ומועשר בויטמין B. מתמונת התחרות בשוק תחליפי הבשר האמריקאי ניתן ללמוד שהחברות הגדולות לא יושבות על הגדר אלא פעילות ומשמעותיות בקטגוריה, לצד זה שגם בשוק בוגר שמרני מבוסס מאוד שחקניות חדשות עם בשורה יכולות לעורר מהומה.

הטכנולוגיה יוצאת מהקונבנציה

המצגת של MeaTech שרק הונפקה בת"א וכבר בוחנת לדלג לנאסד"ק מציגה את הראייה שלהם של האבולוציה בשוק הבשר ואת החברות הפעילות במשבצות השונות. התעשייה המסורתית שולטת אולי בשוק הקיים, אבל הטכנולוגיה יוצאת מהקונבנציה של טעם, ריח וטקסטורה למחוזות של תהליכי הייצור והיכולת לייצר בנפרד את המרכיבים כך שיהיו הרבה יותר שילובים ויכולת התאמה לצרכים ולטעמים האישיים שלנו. היא הולכת יד ביד עם יכולות אבחון כגון DayTwo, שעונים חכמים ובדיקות ביתיות ועם אמצעי ייצור חדשניים כגון מדפסות תלת מימד. אלו לא מחשבות מעוררות תאבון אצל מי שמבוגר מספיק לקרוא עיתון, אבל בוודאי נסכים ששילוב בריאות, תהליכי ייצור יעילים יותר, השקעות ענק במחקר ופיתוח, הם מרכיבים שכדאי למשקיעים ולמשקיעות לכל הפחות לעקוב אחריהם.

בארץ, לפי נתוני GFI ישראל, הפיתוח והיזמות בתחום נמצאים על סטרואידים: יש למעלה מ-100 חברות בתחום, 7 חממות ואקסלרטורים, 114 מיליון דולר הושקעו במהלך 2020 ב-18 עסקאות, 6 חברות ציבוריות, 4 מהן הונפקו ב-2020. השילוב של הצורך בחדשנות, הפוטנציאל העצום בשוק, העידוד הממשלתי למו"פ, הכסף הגדול והנכונות למיזוגים ורכישות של חברות הענק המובילות את תעשיית המזון, טעמי הלקוחות - כל אלה יוצרים פוטנציאל השקעתי מרתק לצד מזון טעים ומגוון. 

הכותבת היא יו"רית אי.בי.אי קרנות נאמנות. אי.בי.אי בית השקעות בע"מ מנהלת תיקי השקעות וקרנות נאמנות. לחברה ו/או לחברות הקשורות לה עשויות להיות אחזקה ישירה/עקיפה במניות ובחברות המוזכרות בכתבה. האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ או שיווק המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.