"עוקבים בדאגה אחר הירידה בכמות הסטארט-אפים בשלבים המוקדמים"

קרן הון הסיכון aMoon הודיעה על מיזם חדש למימון פרויקטים של מדע יישומי באקדמיה, במטרה להביא אותם לשלב שבו ניתן יהיה להקים חברות על בסיס המדע היישומי. הקרן, שבהובלת מריוס נכט וד"ר יאיר שינדל, תשקיע כחצי מיליון שקל בכל פרויקט, והגדירה שלושה תחומים עיקריים בהם היא מחפשת מיזמים: תחום המחלות הפיברוטיות (צלקתיות), תחום הטיפול באמצעות מוצר דיגיטלית ותחום הביולוגיה הסינטטית. הכוונה היא להשיקע בכ-3-7 מיזמים, אשר בשאיפה יתחלקו בין שלוש הקטגוריות, ובכל חצי שנה לפרסם קולות קוראים למיזמים בתחומים נוספים. הפרויקט נקרא aMoon Explorer.

מי שמוביל את הפרויקט הוא ד"ר ירון דניאלי, שותף בקרן aMoon וראש חטיבת aMoon Alpha, אשר נועדה לתת שירות יותר פעיל של הקמה ותמיכה תפעולית בפרויקטים שבהם משקיעה הקרן. הפעילות מתקיימת תחת קרן aMoon Velocity, הקרן מקבוצת aMoon האחראית על השקעה בחברות בשלבים מוקדמים.

לדברי דניאלי: "אנחנו עוקבים בדאגה אחר הירידה בכמות הסטארט-אפים החדשים פורצי הדרך בתחום מדעי החיים. בעבר, נהוג היה לומר כי לישראל אין בעיה של הנבטת חברות, והאתגר שלה הוא לגדל אותם. היום דברים קצת השתנו, וזה קרה באופן פרדוקסלי דווקא משום שיש חברות בוגרות להשקיע בהן ויש כסף זמין להשקעה, ולכן קרנות רבות הסיטו את ההשקעות שלהן לשלבים המאוחרים יותר. סבב הגיוס הממוצע גדל, וזה מצויין והיה חסר בעבר מאוד לחברות בשלבי הביניים, אבל ישנן חברות שעדיין לא מתאימות לקבל השקעה גדולה כל כך, ומקורות המימון עבור החברות האלה הצטמצמו".

כתוצאה מכך, גם היצע החברות הצטמצם. "ראינו עד כה בקרן וולוסיטי אולי 1,800-2000, פרויקטים בראשית דרכם, אבל הם היו כל כך מוקדמים, שלא יכלנו להשקיע ברובם כקרן", אומר דניאלי. "אם בעבר היינו רגילים לכך שמגיעים אלינו פרויקטים אחרי הוכחת היתכנות, אולי אפילו ניסוי בבעלי חיים, הרי שהיום אנחנו נתקלים בפרויקטים שהם עוד לפני השלב הזה, ולא מצליחים לגייס את מעט המימון שדרוש כדי להגיע לשלב הוכחת ההיתכנות". בפרויקט הנוכחי, aMoon מעוניינת לעזור בדיוק בשלב הזה.

סיבה נוסף לשינוי היא כנראה הסטה של חלק מן המשאבים שבעבר הופנו לתחום התרופות והמכשור הרפואי אל תחום הבריאות הדיגיטלית.

הקרן מבינה שכעת עליה לעזור בבריאה של החברות הללו. "החברות הכי מעניינות עבורנו הן אלה שאנחנו ממש מושכים מתוך המעבדה, ובונים אותן מאפס", מסביר דניאלי. "כבר עשינו את זה בעבר, ועכשיו אנחנו נעשה את זה בצורה יותר מסודרת, כי כנראה יש יותר הזדמנויות מסוג זה, מאלה שאנחנו מצליחים להגיע אליהן.

"רוב האקדמאים לא רוצים להיות יזמים, זה לא מעניין אותם וזה בסדר שזה לא מעניין אותם. אין להם את הרצון והיכולת להקים חברה, וזה לא תפקידם. פרופ' אמנון שעשוע (היזם והמנכ"ל המיתולוגי של חברת מובילאיי) יש רק אחד לאלף". לכן עבור הפיתוחים שימצאו מתאימים לתמיכה ויוכיחו היתכנות, הקרן תעזור בהקמת חברה סביבם, כולל גיוס של צוות הנהלה מנוסה ומתאים.

"לעזור לבנות חברות שמתאימות לצרכים שלנו"

דניאלי מכיר את האתגר של הקמת חברות מתוך האקדמיה גם מן הצד השני: הוא היה מנכ"ל יישום, חברת מסחור הטכנולוגיות של האוניברסיטה העברית. "תמיד הפריע לי שקרנות הון הסיכון לא היו אומרות לי מה הן מחפשות. הן היו שואלות 'מה יש לך', והראיתי להן פרויקטים יחסית מקדמים שהיו על המדף. מה שיש על המדף הוא לרוב מה שנשאר. אנחנו רוצים להיות יותר פעילים, כדי לעזור לאקדמיה לבנות חברות חדשות שמתאימות לצרכים שלנו, ולא רק לשווק לנו את מה שיש".

איך בחרתם את התחומים האלה?
דניאלי: "כי צריך להתחיל מאיפה שהוא. אבל אם להרחיב, בחרנו בתחומים שאנחנו מעריכים שהם בעלי פוטנציאל בישראל. התרפויטיקה הדיגיטלית היא התחום של אפליקציות שלא רק מנהלות לך מחלה, אלא ממש מתערבות בה. כמו למשל הסטארט-אפ Akili שהוא משחק מחשב, שהוכח בניסוי קליני כמשפר את התפקוד של ילדים עם הפרעות קשב. סביב המוצר הזה, ה-FDA כתב הנחיות להתערבויות מאותו הסוג, ופתח כך את הקטגוריה. עכשיו חברות פארמה ענקיות מתחילות להסתכל על התחום.

"לגבי מחלות שמעורבת בהן הצטלקות, אנחנו מחפשים מוצרים שפועלים במנגנון שעד היום לא איתרו אותו, כי התרופות במנגנונים הידועים, לא כל כך עובדות. ישראל היא סביבה מחקרית יצירתית, וההצלחות שלה נבעו בדרך כלל מכך שהלכה בכיוונים שלא הלכו בהם בעבר.

"התחום השלישי הוא תחום סופר מעניין, סופר חם, הדבר הבא - ביולוגיה סינטטית. ישנן כל מיני הגדרות לביולוגיה סינטטית. אני מכוון לכל פתרון שמשתמש באבני בניין סינטטיות כדי ליצור מערכת ביולוגית טבעית, למשל לבנות כדוריות דם אדומות במעבדה, אבל לא מתאי גזע או תאים קיימים, אלא מחומרים שאינם חיים, ובסופו של דבר יש לך מוצר שמתפקד בגוף ככדורית דם. האם מהנדסים ישראלים לא יכולים לבנות כזה דבר? חלק נוסף בהגדרה של ביולוגיה סינטטית הוא מכונות שיוצרות מוצרים לא חיים, אבל משלבות בתוך המכונה רכיבים חיים, כדי לייצר באופן שלא ניתן לעשות בלי הרכיב החי".

לפני כשנה הודיעה קרן aMoon על פרויקט משותף עם חברת התרופות רוש, להשקעה בחברות בתחום הבריאות הדיגיטלית, אולם בפרויקט המשותף המיקוד הוא רק בתחום הדיגיטל והמידע, ובחברות מתקדמות יותר, שכבר הוקמו כחברה, ולא פרויקטים באקדמיה.

דניאלי מציין כי הוא מקווה לשתף פעולה בפרויקט זה וגם מחוץ לו עם מיזם חדש של רשות החדשנות, לתמיכה בחברות צעירות ומסוכנות יחד עם קרנות הון הסיכון. "הפרויקט הזה נועד לאפשר לקרנות להשקיע בחברות בשלב מוקדם ומסוכן יותר. כנראה שברשות החדשנות רואים את מה שאנחנו רואים. הרשות משקיעה לצד הקרן, ותוך שלוש שנים יש לקרן אפשרות לקנות אותם החוצה, או שהם מקבלים מניות בחברה. אנחנו כבר עושים איתם פיילוט סביב פרויקט מעניין באוניברסיטה העברית, בתקווה שיהיו עוד כאלה".

קבוצת קרנות הון הסיכון aMoon, שהוקמה ב-2016, מנהלת מעל מיליארד דולר והיא אחד מגורמי ההשקעה הגדולים ביותר בתחום הביומד בשוק הישראלי. קרן aMoon II היא הקרן היחידה הגדולה ביותר בתחום הביומד, עם היקף הון מנוהל של 750 מיליון דולר, והיא משקיעה בעיקר בחברות בשלבים מאוחרים, בישראל ובעולם. קרן aMoon Veloicity המתמחה בחברות בשלבים מוקדמים יותר, היא בהיקף של כ-100 מיליון דולר.

***גילוי מלא: מריוס נכט הוא בן הזוג לשעבר של ענת אגמון, מבעלות השליטה בגלובס. השניים מצויים במחלוקת.