גם ללא האירועים האחרונים, יש סיבות מצוינות להותיר את תמ"א 38 על כנה

ההתמודדות מול מגפת הקורונה, האסון במירון ואירועים נוספים שאירעו בשנה האחרונה, הציפו מעל לפני השטח רעה חולה המאפיינת את ישראל, שבימים כתיקונם נוח לכולם להתעלם ממנה: חוסר משילות קיצוני של המדינה כלפי חלק מהקבוצות באוכלוסייה ובחלק מאזוריה הגיאוגרפיים. היעדרה של ריבונות אמיתית ומצב בו קהילות שלמות עושות לעצמן דין נפרד, אינו בריא לשום חברה והוא אף מסוכן. ואולם, נראה שהמגמה המדאיגה הזאת רק פושטת והולכת, ובשנים האחרונות היא באה לידי ביטוי אפילו בשוק הדיור המקומי - ובעיקר בעולם התכנון המוניציפלי.

דוגמה מובהקת לכך היא יחסן של רשויות מקומיות למיזמי התחדשות עירונית בשטחן. כך למשל, עיריית גבעתיים החליטה להקפיא הוצאתם של היתרי בנייה מכוח תמ"א 38 במרבית חלקי העיר. זאת, למשך שנה מיום קבלת ההחלטה או עד לאישורה של תוכנית מפורטת, שתסדיר את תקנות התמ"א בתחומה.

מדובר בהחלטה שערורייתית ומנוגדת להוראות החוק, המצטרפת לקווי מדיניות דומים שאומצו בשנתיים האחרונות על ידי כמה רשויות מקומיות במרכז הארץ, דוגמת הרצליה ורמת גן, ששוק הדיור בהן משווע להתחדשות אמיתית. בצדק טענה התאחדות הקבלנים בוני הארץ בעתירה שהגישה נגד ההחלטה של עיריית גבעתיים, כי מדובר ב"גזירת מוות" על תמ"א 38 בעיר, הגורמת לפגיעה חמורה בציבור אשר לא שותף בהליך ההחלטה, תוך "עקיפה בוטה של הוראות התמ"א וסמכויות הוועדה המחוזית".

האירועים הביטחוניים האחרונים ממחישים עוד יותר את האבסורד שמגלמים "מסמכי המדיניות" העירוניים ששמים סוף למיזמי תמ"א 38 או מבקשים להקשות על קידומם. רק לאחרונה נהרג אדם ברמת גן מפגיעת רקטה בביתו, בית ששכן בבניין ישן ללא ממ"ד או מקלט. מנגד, דייריו של בניין אחר בגבעתיים ניצלו מפגיעה ישירה לאחר ששהו כולם במרחב מוגן.

המקרים האלה ועוד רבים כמותם מלמדים על חשיבותה הזועקת לשמים של התחדשות עירונית בערים, כמו גם על ההכרח כי השלטון המרכזי - כלומר, המדינה - תנהל את ההתחדשות הזו ותפקח על יישומה. ברור, כי אם תינתן לרשויות המקומיות הסמכות להחליט אם לקדם פרויקטים בשטחן או לא, רבות מהן יבחרו באפשרות השנייה, לעתים מתוך שיקולים כלכליים בעיקרם, כגון: עלות השירותים לתושב ביחס לגובה ההכנסות מארנונה.

דווח כי בעקבות מבצע "שומר החומות", במשרד האוצר שוקלים להביא לדחיית ביטולה של תמ"א 38, שאמורה לבוא לסיומה באוקטובר 2022. זאת, בין השאר, בשל העובדה שטרם גובשה חלופה משמעותית ואיכותית לתמ"א 38, לא כל שכן נעשו מהלכים לעיגונה בחקיקה.

מדובר בבשורה מצוינת לכל מי שחי פה. גם ללא האירועים האחרונים בדרום, יש סיבות מצוינות להותיר את תמ"א 38 על כנה, ובראשן מחירי הדיור הגואים והיותה של התוכנית אחראית לכ-15% מהתחלות הבנייה במרכז הארץ. עם זאת, יש לקוות שהמצב הנוכחי אכן מחזק את ההכרה בקרב מקבלי ההחלטות בדבר נחיצותה של תמ"א 38, תוך שהוא מדגיש את הערך העצום של מיגון המבנים הישנים הפזורים בערי ישראל.

הכותב הוא מייסד משרד זיו גרומן ושות' המתמחה בהתחדשות עירונית ועסקאות נדל"ן