בעידן הדיגיטלי משתנים היבטים רבים של חיינו. בתמורה לקבלת שירותים בשוק התשלומים, אשר יש בהם כדי לשפר את איכות חיינו, אנו "מוותרים", במודע או שלא במודע, על רובד מהפרטיות שלנו.
מספר הולך וגדל של אנשים מבצעים רכישות ברשת, תוך שימוש באמצעי קצה חכמים ותוך צמצום השימוש באמצעי התשלום המסורתיים. כאן גם טמונה הסכנה שבחשיפת המידע האישי שלהם. באופן דומה, כאשר אנו משתמשים ביישומונים לתשלום בתחבורה ציבורית העשויים לשפר את יעילות התשלום ואף להוזיל את עלויות הנסיעה, אנו גם מאפשרים באותה נשימה לחברות המפעילות שירותים אלו, לזהות את צרכינו כמעט בכל רגע נתון.
נוחות מסוכנת
בשנים האחרונות, וביתר שאת בתקופה זו, נכנסות לשוק הישראלי אפליקציות להעברת כספים בין יחידים ואמצעים מתקדמים לתשלום בבתי עסק. אפליקציות ואמצעים אלו מהווים חלופה לאמצעי התשלום המסורתיים - מזומן, צ'קים וכרטיסי אשראי. לאפליקציות ולאמצעים אלו יתרונות רבים. הם יעילים, נוחים ואפשר באמצעותם לעקוב אחר עסקאות שביצענו. השימוש בהם נעשה ללא מגע יד אדם אחר, יתרון רלוונטי כשלעצמו בתקופת התמודדות המשק עם נגיף הקורונה והצורך בשמירת מרחק וצמצום מגע בין יחידים. עם זאת, אפליקציות ואמצעים אלו אוספים עלינו מידע אישי ורגיש, כגון מספר תעודת הזהות ופרטי כרטיס האשראי שלנו. הם מאפשרים ניתוח של ההתנהגות שלנו, הן הכללית והן הכלכלית, ומכאן קצרה הדרך ללמוד על אישיותנו, העדפותינו ואורח חיינו. העברת מידע זה הלאה לגורמים נוספים, שימוש בו ללא הסכמתנו לשם קבלת פרסומות לא רצויות, ואף גניבתו - עלולות להיות חלק מההשלכות של החיים בעידן הדיגיטלי.
שינוי נרחב זה של תחום הפינטק כחלק מהתפתחות גלובלית, כרוך באיסוף מידע רב עלינו. השימוש באמצעי התשלום החכמים מחייב אותנו לספק פרטי מידע רבים בעת הרישום, לרבות כאלו הנחשבים רגישים. בחלק מהמקרים אף עומדת לרשותנו היכולת להשתמש במידע ביומטרי, כגון טביעת אצבע וזיהוי פנים, כחלק מהליך הזיהוי וה"כניסה" לאמצעים אלו, באופן הגורר איסוף ושמירה של מידע רגיש זה.
המידע נאסף, מעובד, מנותח ועשוי להישלח לגופים נוספים, לעיתים ללא הסכמתנו. בעקבות זאת הוא עלול לשוב אלינו בתצורה של פרסומות והצעות שונות המותאמות עבורנו, לדפוסי התנהגותנו ולמיקומנו. במקרים רבים המידע החוזר אלינו אינו בהכרח לטובתנו, והוא מגיע למשל, בדמות הצעת רכישה יקרה יותר המותאמת לניתוח מצבנו הכלכלי.
ראוי כי גופים המפתחים ומפעילים אפליקציות להעברת כספים ואמצעים מתקדמים לתשלום, יבטיחו כי היבטי הפרטיות ואבטחת המידע יקבלו התייחסות מעמיקה כבר בשלב המקדים של תכנון האפליקציה כחלק מתהליך של עיצוב לפרטיות, תוך שימת דגש על סוגיית ההסכמה, המבטאת את השליטה שלנו על המידע הנוגע אלינו. על פי חוק הגנת הפרטיות, הסכמה למסירת מידע אישי צריכה להיות "מדעת", ונדרש כי תהיה לנו אפשרות בחירה אמיתית איזה מידע על אודותינו ייאסף, יעובד ויועבר הלאה. לשם כך, ראוי כי ההסכמה שתינתן על-ידי משתמשים באפליקציות ואמצעים מתקדמים לתשלום תהיה אקטיבית (Opt-In), שלא במסגרת של ברירת מחדל.
הסכמה אקטיבית רלוונטית גם כשמדובר בשימוש באפליקציות תשלום, בשל המידע הרגיש הנאסף במסגרתן ופוטנציאל הפגיעה לפרטיות הנובע משימוש בהן, בפרט בשל פערי כוחות בין המשתמש למפעיל השירות. במקביל יש לפעול כמובן גם לאבטחת המידע באופן מיטבי וכמתחייב מהוראות הדין.
הפרטיות היא זכות יסוד בסיסית של כל אדם, שעליה חייבים להגן. יחד עם ההגנות בחוק בעניין פרטיות המשתמשים, מומלץ לנהוג בשקיפות מולם על מנת להגביר את תחושת הביטחון שלהם באפליקציות אלו, ולהבטיח שהמידע הנאסף עליהם יישמר ויאובטח באופן מיטבי. בעידן שבו אפליקציות להעברת כספים בין יחידים ואמצעים דיגיטליים לתשלום בבתי עסק מתקדמים הלאה במהירות, חשוב לשמור על איזון בין איסוף ועיבוד מידע, לצד עידוד הקידום והשימוש בטכנולוגיות מתקדמות, לבין השמירה על פרטיות המשתמשים בהן.
הרשות להגנת הפרטיות בחנה את מסמכי מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש של אפליקציות התשלום המרכזיות הפועלות כיום בישראל וגיבשה סדרה של המלצות לניהולן. המלצות אלה פורטו במסמך ומבטאות את הדרך האופטימלית והמיטבית ליישום הוראות חוק הגנת הפרטיות ותקנותיו, ולהענקת המשקל הראוי לשמירה על הפרטיות שלנו בתחום רגיש זה.
הכותב הוא מנהל מחלקת חדשנות ופיתוח מדיניות, הרשות להגנת הפרטיות, משרד המשפטים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.