התיקון שכמעט הפיל את הקואליציה: מה יקרה לחוק קמיניץ

חוק קמיניץ , שתיקונו הובטח לסיעת רע"ם במסגרת ההסכם הקואליציוני המתגבש של ממשלת בנט-לפיד, מושך אליו אש גדולה מצד נבחרי הציבור הערבים. קידומו של החוק הוא הדגמה קיצונית לצעד נכון שמקודם בעיתוי הכי גרוע שאפשר. עכשיו, בין אם תוקם ממשלת שינוי ובין אם יתקיימו בחירות חמישיות - המחלוקת הפוליטית סביב החוק הזה נמצאת במרכז העניינים שבין המפלגות הערביות ליהודיות.

רקע: תיקון לחוק שנועד להסיר חסמים ליישובים ערביים

למעשה, אין מדובר בחוק אלא בתיקון 116 לחוק התכנון והבנייה, שנחקק לפני כארבע שנים, וקרוי כך על שמו של המשנה ליועמ"ש (אזרחי) ארז קמיניץ. התיקון היווה את הצעד האופרטיבי לדוח שפרסם צוות ממשלתי שפעל לצורך קידום המגזר הערבי מטעם הממשלה, והציג שורת המלצות, בהן כאלה שקשורות לתחום הדיור. הצוות המליץ להקצות לתוכנית 1.2 מיליארד שקל, שיושקעו בקידום היישובים הערבים, ולאתר חסמים שמונעים מהיישובים הערבים להתפתח, שאחד מהראשיים שבהם הוא הבנייה הבלתי חוקית.

הבנייה הבלתי חוקית היא מכה קשה ביישובים הערבים, ובמיוחד בכפרים, והיא מצטרפת למכת בנייה בלתי חוקית במגזר הכפרי היהודי, בעיקר במושבים.

השורש של התיקון הוא הענקת סמכויות ליחידה לאכיפת דיני התכנון והבנייה במשרד האוצר להטיל על עברייני הבנייה והמשתמשים במבנים בלתי חוקיים בקנסות שנעים בין עשרות אלפים למאות אלפי שקלים. בדיון שנערך בוועדת הכספים של הכנסת בדצמבר 2019 קמיניץ הסביר, כי בנושא עבירות הבנייה "הגענו לפשיטת רגל אכיפתית, כי השתמשנו בצווים שיפוטיים ובדין הפלילי. לכן החלטנו לצאת מהקופסה ולהשתמש בצעדים מינהליים".

התוצאה: פישוט הטיפול בעבירות בנייה במגזר הערבי והחקלאי

ואכן התברר, כי בעוד השימוש בצווי בתי משפט ובהליכים פליליים בעבר היה מסורבל מאוד והצריך הרבה אנרגיות, ההליכים החדשים שבהם ניתנו לפקחים סמכויות לקנוס את העבריינים ולאלץ אותם להרוס את הבנייה הבלתי חוקית בתוך זמן קצר - נמצאה יעילה מאוד.

"חוק קמיניץ עובד. ואיך אני יודע שהוא עובד? מאז 2017 ועד היום מספר עבירות הבנייה פחת ב-45% והעבירות הבנייה החמורות פחתו ב-75%", אמר שר המשפטים דאז, אמיר אוחנה, שדיבר באותה ישיבת ועדת הכספים בסוף 2019.

לצד היעילות המוכחת וכנראה שבגללה, החלו להגיע תלונות על קנסות גבוהים למבנים שרובם משמשים לצורכי חקלאות ומסחר - ועל חיסול הפרנסה.

החקלאים היהודים מיהרו להקים לעצמם לובי, וחברו בעניין ל"כחול לבן". שר החקלאות אלון שוסטר, נרתם לסייע להם. במקביל חשפו אנשי ימין שונים, שהיו נתונים ללחצים כבדים אף הם, כי כשאישרו את התיקון לחוק כוונתם הייתה לטפל אך ורק במגזר הערבי.

שר המשפטים לשעבר איילת שקד אמרה אז בראיון עיתונאי, כי "כשעשינו את חוק קמיניץ, המטרה הייתה להחמיר את האכיפה על בנייה בלתי חוקית בעיקר במגזר הערבי. צריך לראות איך משנים אותו - זה מאוד מכביד על המושבניקים החקלאים".

הח"כים הערבים נזעקו אף הם כנגד התיקון. אמר ח"כ אחמד טיבי מהרשימה המשותפת אמר בכנסת, כי "מדובר בחוק דרקוני, שכולל קנסות חסרי תקדים והכוונה שלו הייתה לפעול נגד ערבים. אבל הוא פוגע גם במושבניקים". טיבי דרש אז, כהיום, להקפיא או לבטל את החוק. "הבנייה הבלתי חוקית היא תוצאה של היעדר תכנון. אנחנו מעוניינים ביישובים הערביים לבנות כחוק, ובתכנון וברישיון", אמר.

הפוליטיקה: הקפאת הטיפול בעבירות ישנות

הלחצים מכל הכיוונים נמצאו אפקטיביים במיוחד, שכן ימי הוואקום הפוליטי מתאפיינים גם בחוסר משילות. מעבר לזה לא ניתן להתעלם מכך, שבטענות הן מצד הח"כים הערבים והן מצד החקלאים היהודים, היה גרעין של אמת, וכי לא נעשו די צעדים לריפוי העיוותים.

מצד שני, המתלוננים בחרו להעלים את העובדה, שפקחי הבנייה לא הונחו לחפש כל עבירת בנייה, אלא להתמקד בעבירות שמכונות "עבירות מסכלות תכנון", כאלה שמפריעות לתכנן את משבצת השטח שבה הן קיימות.

התוצאה של כל זה הייתה ששר המשפטים דאז, אבי ניסנקורן נרתם לסייע לשני המגזרים, ולפני כשבעה חודשים נקבע, כי עד לסוף 2022 לא יוטלו קנסות מינהליים ביחס לבנייה שהחלה במגזרים הערבי והדרוזי לייעוד מגורים לפני 2018, ובתנאי שהקרקע לא נמצאת על תשתיות לאומיות, או שמורות טבע; לגבי יישובים חקלאיים יהודיים נקבע כי עד לסוף 2022 יחידת הפיקוח תשים את הטיפול בעבירות בנייה שבוצעו בחלקת המגורים החקלאית ("חלקה א’") בתחתית סדר העדיפויות.

הדבר לא ריצה את הפוליטיקאים הערבים שמוסיפים לדרוש את ביטול החוק או את הקפאתו המוחלטת. והדרישה שלא באה לסיפוקה בממשלה הקודמת - מגיעה גם בזו הנוכחית.

העתיד: המציאות הפוליטית תבלום את היישום

התיקון לחוק אולי נכון עקרונית וחיוני בדרך להביא את התכנון במגזר הכפרי היהודי והערבי לתקינות, ואולם במציאות הפוליטית הקיימת קשה לראות אותו מיושם בצורה מלאה, בין אם תוקם ממשלה חדשה ובין אם לאו.

עוד בעיה היא שהחוק תובל בלא מעט גזענות ולא לווה במספיק גזרים לצד המקלות הכבדים שהוא נושא בתוכו.

הדבר היחיד שניתן להגיד על הטיפול בחוק קמיניץ בביטחון הוא שהוא מצליח להוציא את כל הרע בפוליטיקה שקשורה במערך התכנון והבנייה: רדידות, אי-אמירת אמת, גזענות, מוטיבציה נמוכה לטיפול בעבריינות בנייה ובכיינות של מגזרים שנהנים במידה רבה מהמציאות המופקרת. 

מהו חוק קמיניץ: תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה שנחקק באפריל 2017 ומאפשר אכיפה מינהלית נגד עבירות בנייה ומחמיר את הענישה נגדן. התיקון נקרא על שם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ארז קמיניץ, שעמד בראש הוועדה להסדרת הבנייה הבלתי חוקית