ניגריה השעתה את טוויטר במדינה

ניגריה השעתה את פעילויות טוויטר במדינה ללא הגבלת זמן, כך הודיעה הממשלה ביום שישי, יומיים אחרי שענקית הרשת החברתית השעתה את חשבונו של נשיא המדינה בגלל ציוץ שהזהיר לגבי חזרה לאלימות במלחמת אזרחים שעלתה בחייהם של מיליונים בשנות ה-60.

שר המידע לאי מוחמד ציין את "השימוש העקבי בפלטפורמה לפעילויות שעשויות לחתור תחת הקיום המאוגד של ניגריה". בהודעה שלו, לא הסביר את ההתייחסות הזו, וגם לא היה ברור מיד למה התכוון השר כשדיבר על הפסקת הפעילות או איך הממשלה תאכוף אותה.

בטוויטר אמרו שההצהרה של הממשלה הניגרית מטרידה ביותר. "אנו חוקרים וניתן עדכונים כשנדע יותר", נמסר מהחברה.

ביום רביעי, הסירה טוויטר ציוץ של הנשיא מוחמדו בוהארי, גנרל ומנהיג חונטה צבאית לשעבר, שנראה היה כי הוא מאיים בפעולות גומלין אלימות נגד בדלנים מהרפובליקה העממית של ביאפרה בדרום מזרח המדינה שהממשלה האשימה בהתקפות על רכוש ובהתנקשויות.

בציוץ, שנמחק מאז, נכתב שהפורעים צעירים מדי להבין מה קרה במלחמת האזרחים אבל הפיקו אזהרה לפיה "אלה מאיתנו הנמצאים בשטח 30 חודשים, שעברו את המלחמה, נטפל בהם בשפה שהם מבינים". לאחר שאלפי משתמשי טוויטר דיווחו על הציוץ, האתר מחק אותו והחליף אותו בהערה: "ציוץ זה הפר את כללי טוויטר".

החברה גם השעתה את חשבונו של הנשיא והותירה אותו במצב "קריאה בלבד" במשך 12 שעות.

הכרזתה של ממשלת ניגריה באה חמישה חודשים אחרי שטוויטר השעתה את חשבונו האישי של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, וציינה אז שעשתה זאת עקב הסכנה שימשיך להסית לאלימות. החסימה סגרה את אחד מכלי התקשורת המרכזיים של הנשיא, לאחר ההתקפה על גבעת הקפיטול שנעשתה על ידי כנופיה של תומכיו.

החדשות מגיעות בעת שממשלות ברחבי אפריקה והרבה ממדינות העולם מוציאות אנשים מהרשת בתדירות גוברת ועם מעט ביקורת. חלקים מהאינטרנט או כולו הושבתו לפחות 213 פעם ב-33 מדינות בשנה שעברה, המספר הגדול ביותר אי פעם, כך לפי Access Now, עמותה הפועלת למען אינטרנט חופשי שמנטרת את הנוהג הזה במשך עשור. ההשבתות שימשו לעצירת הפגנות, צינזור שיח, שליטה על בחירות והשתקת אנשים, כך אומרים פעילי זכויות האדם.

טוויטר הוא כוח פוליטי חזק בניגריה, המדינה המאוכלסת ביותר באפריקה, בה התקשורת סובלת מתת-מימון והיא נוטה על פי קווים מפלגתיים. מעטים באוכלוסיית המדינה, בת 200 מיליון נפש, סומכים על התקשורת הממוסדת. לבוהארי, שהצטרף לפלטפורמה בזמן הקמפיין לנשיאות לפני שמונה שנים, 4.1 מיליון עוקבים והוא מעלה שרשורי פוסטים ארוכים באופן שגרתי על מנת להכריז ולהסביר על מדיניות הממשלה.

ב-2014, פעילים ניגריים הפכו את התגית #BringBackOurGirls לפופולרית, וקראו לשחרור 276 ילדות בגיל בית הספר שנחטפו על ידי פעילי בוקו חראם מבית הספר שלהן בצפון מזרח המדינה. התגית הביכה את ממשלתו של הנשיא גודלאק ג'ונתן וסללה את הדרך לכך שבוהארי זכה בבחירות ב-2015.

 פעילים ניגריים בהפגנה לשחרור תלמידות בית הספר שנחטפו על-ידי חמושים מבוקו חראם / צילום: Reuters, Afolabi Sotunde

ב-2020, מפגינים צעירים נגד אלימות המשטרה נאספו סביב תגית אחרת - #EndSARS - שהפכה לתנועה אנטי-ממשלתית רחבה יותר והביאה גם להפגנות סולידריות בלונדון ובוושינגטון.

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר, התעניין בניגריה באופן אישי אחרי שביקר שם ב-2019. לאחר סיור של חודש במדינה ובשתי מדינות אחרות באפריקה, שקל לעבור ליבשת באופן חלקי, והחל לצייץ באופן שגרתי מאמרים המדברים על סצינת הטכנולוגיה ביבשת. כשתנועת EndSARS נגד אלימות המשטרה התפשטה במדינה הצטרף אליה, וצייץ את התגית. עד שנה זו נראה שהדעות שלו לגבי הפוטנציאל העסקי של ניגריה דעכו, כשבחר במדינה השכנה ויריבתה האזורית של ניגריה, גאנה, להיות בית למשרדים החדשים של טוויטר באפריקה.

האיסור על טוויטר מהווה רגע חשוב למדינה שיש לה היסטוריה ארוכה של משיכות ודחיפות בין הממשלה המרכזית ועיתונות חופשית. תחת הקדנציה הראשונה של בוהארי, שהיה דיקטטור צבאי באמצע שנות ה-80, עיתונאים נכלאו והתקשורת הייתה נתונה לצנזורה חמורה. בחירות דמוקרטיות ב-1999 הביאו לעיתונות חופשית אם כי נגועה בשחיתות, בה מנהיגים פוליטיים קנו כיסוי חיובי או כיסוי שלילי נגד היריבים.

טוויטר הפך לשסתום לשחרור זעם ציבורי, במדינה בה חצי מהאוכלוסייה מתחת לגיל 18 והאבטלה דוהרת.

אבל האתר הפך גם לשטח כינוס לתנועות בדלניות. במשך חודשים, היה לבוקו חראם חשבון באתר אליו היה מעלה צילומים של ילדי בית הספר שנחטפו ואז הוטלו לקרב כחיילים. תנועה בדלנית השואפת להפריד את הדרום מזרח משאר המדינה השתמשה גם היא בטוויטר על מנת לאסוף תומכים למטרה.

לא היה ברור איך הולכת הממשלה ליישם את תוכניתה אבל יועץ הרשתות החברתיות של בוהארי, באשיר אחמד, אמר שהממשלה עשויה לנסות לקדם חלופה מקומית.

"טוויטר ניגריה!" הוא צייץ.