אי אפשר לחכות יותר: דרוש חיסון למגפת הפלסטיק

ההסלמה האחרונה שחווינו בכל רחבי ישראל ובפרט ביישובי הדרום, ריעננה את זיכרוננו לגבי חשיבות שיתוף הפעולה בין השלטון המרכזי והמקומי בעתות חירום אך גם בשגרה. גם מגפת הקורונה חידדה את חיוניות ביזור הסמכויות לשלטון המקומי, הן בקבלת ההחלטות והן בביצוע. דווקא עכשיו, סביב ציון יום איכות הסביבה העולמי, חשוב להבין שגם במגיפה חשובה לא פחות - מגפת הפלסטיק - עלינו לרכז כוחות.

ברור לנו היום שללא נפט הצבא שלנו לא היה יכול לפעול וכך גם תשתיות נוספות בהן תחבורה. נפט ופלסטיק הם חומרי גלם חיוניים גם בתחום הרפואה - די אם ניזכר במזרקי החיסון או במסכות הפנים.

פצצה מתקתקת

ייצור הפלסטיק העולמי גדל בקצב מסחרר של פי 20 מאז שנות ה-60 ועומד כיום על למעלה מ-300 מיליון טון בשנה. בישראל המצב חמור לא פחות, מדי שנה מיוצרים כמיליון טון פסולת פלסטיק, כ-2 מיליארד שקיות חד פעמיות, וכ-1.7 מיליארד בקבוקי שתייה חד פעמיים - למעלה מ-100 ק"ג לאדם.

למרות שהתרגלנו אליו, הפלסטיק הוא פצצה מתקתקת. בשנים האחרונות, מחקרים חדשים חושפים את הסכנות לתחלואה ולבעיות בריאותיות קשות שמקורן בפלסטיק, בדגש לנשים בהיריון ולילדים: פגיעה בפוריות האישה, סיכון משמעותי של נשים בהיריון, פגיעה בהתפתחות הקוגניטיבית של הילד, ירידה ב-IQ והתפתחות אסטמה בקרב ילדים - נזקים משמעותיים, קשים, וארוכי טווח.

בלי לשים לב, נשים וילדים נחשפים לפלסטיק מידי יום, הם אינם מודעים לסכנות של החומרים שחודרים לגופם דרך הנשימה, המגע והבליעה ופוגעים בהם קשות. יותר ויותר מחקרים עם ממצאים מזעזעים מעידים על השפעות ההרסניות שיש לחשיפה שלנו לפלסטיק. כשאנחנו דואגים לילדים שלנו ושולחים להם אוכל בקופסאות פלסטיק - אנחנו לא מעלים על הדעת שאנחנו פוגעים בהם.

ובכל זאת, לאורך שנים רבות, מתקשה המדינה להתמודד עם מגפת הפלסטיק הגואה. לפני כשלוש שנים, נסגר המפעל היחיד למחזור בקבוקי פלסטיק בישראל, ועד היום לא ניתן מענה ראוי לזיהום הפלסטיק שנערם ביישובים ברחבי הארץ.

אי אפשר לחכות יותר

הפתרון למגפת הפלסטיק ותחלואיה אינו יכול לחכות עוד. בשלה השעה שהממשלה ה-36 תגביר את מעורבות השלטון המקומי בניהול מגפת הפלסטיק העולמית שפוקדת גם אותנו בישראל. ראוי לציין שבישראל זוכה השלטון המקומי לאמון גבוה בהרבה מאשר הממשלה והכנסת ולא בכדי - ראשי הרשויות נבחרים בבחירה ישירה ומכירים מקרוב את צרכי הציבור והשטח.

שריפת פסולת והטמנתה פוגעות בסביבה ולכן המשרד להגנת הסביבה מתכנן לצמצם אותן משמעותית בשנים הקרובות. בעיית הפסולת הופכת להיות דחופה משנה לשנה, והפתרון האופטימלי ביותר עבור השר הבא לאיכות הסביבה הוא השבת האנרגיה.

בתפקידיי כראש עיריית דימונה משנת 2013, כסגן יו"ר מרכז השלטון המקומי וכיו"ר פורום עיירות הפיתוח - אני פועל רבות למיגור המגפה הסביבתית. הייתי בין עשרה ראשי הרשויות בנגב שקראו לרשויות התכנון לפעול כדי לצמצם את הפגיעה הסביבתית ולהבטיח פתרון ראוי לבעיית הפלסטיק.

הוועדה המחוזית דרום אכן עשתה צעד אחד בכיוון הנכון כאשר אישרה הנחיות לביצוע תסקיר סביבתי לבחינת הקמת מתקן למיחזור הפלסטיק לנפט סינטטי. המתקן יאפשר למחזר כ-20% מפסולת הפלסטיק בישראל - כ-200,000 טון פסולת פלסטיק מדי שנה. המתקן עתיד לקום במישור רותם, ויהווה עוגן תעסוקתי למאות מתושבי הנגב.

מדינת ישראל אימצה יעד של 30% אנרגיות מתחדשות עד שנת 2030, אבל גם ב-2050 עוד יהיה צורך בנפט. התוצר של מיחזור הפלסטיק - הנפט הממוחזר יחסוך שינוע של נפט דרך הים, לצורך המטרות הרבות שעדיין דורשות שימוש בנפט: מצורכי הצבא והתחבורה ועד לרפואה וקוסמטיקה.

בעוד בשוודיה עומד שיעור המיחזור על 99%, בישראל מסתפקים היום בפחות מ-10%. אין לי ספק שאנחנו יכולים ליישר קו עם מדינות ה-OECD ולהוביל מהפכה סביבתית עולמית שתתחיל כאן בישראל, ותשפר את איכות החיים של התושבים תוך שמירה על איכות הסביבה. הפתרון הוא פשוט ומעשי, מתחיל במתן לגיטימציה וסמכויות לראשי הערים לקידום פתרונות ישימים, ומסתיים בהקמת מתקן להשבת האנרגיה שיטפל בפסולת הפלסטיק. השר/ה הבא/ה להגנת הסביבה - לטיפולך.

הכותב הוא ראש עיריית דימונה, סגן יו"ר מרכז השלטון המקומי ויו"ר פורום עיירות הפיתוח