מס החברות הגלובלי: איך תשפיע החלטת מדינות ה-G7 על השוק הישראלי?

תמיד שואלים אם ישראל היא קודם כל משק קטן ופתוח לתנועות הון חופשיות, או משק מתקדם בעל מוניטין טכנולוגי גבוה. השינויים הגלובליים שחברות ה-G7 הצהירו עליהם מבליטים מאוד את השאלה הזו.

ראשית, יש לקחת בחשבון שמדובר רק בתחילתו של תהליך וכי בדרך עוד נחותים שורה ארוכה של אישורים וייתכנו שינויים בדרך. כמו כן לא מדובר במשהו שצץ משום מקום - המאבק בין המדינות המפותחות הגדולות לבין חברות הטכנולוגיה הגדולות (שצוברות כוח והשפעה) נמשך כבר שנים. לכן, סביר להניח כי תכניות היערכות כבר החלו להירקם במישור הממשלתי והתאגידי.

שנית, ברור לחלוטין כי ישראל תצטרך להוות חלק מהתהליך. ההשפעה עלינו דואלית ומנוגדת משום שאנו מעודדים חברות זרות בינ"ל לפעול כאן, אך חברות רבות ישראליות פועלות דרך חברות בנות בחו"ל.

הדילמה המרכזית היא במקרה של חברות ביג טק הפועלות בארץ - מחד, העלאת המס עליהן בחסות הרגולציה מחו"ל תגדיל את ההכנסות, אך יש מדינות אחרות, כגון אירלנד, שירצו לנצל זאת כדי למשוך את החברות הללו לכיוונן.

הטבות ומענקים במקום הקלות מס?

יחסי הכוחות והמעברים הפוטנציאליים בין מדינות יהיו תלויים, בין השאר, במידת ההשלמה של כל מדינה ומדינה משיעורי המס שנוהגים אצלה היום לשיעור של 15%. בגדול, ככל שהפער גדול יותר, האטרטקיביות שלה תפחת והיא תצטרך למצוא ערוצים חדשים על מנת לפצות את החברות הזרות הגדולות ולשכנע אותן להמשיך לפעול בשטחן.

במקרה של ישראל - זה יתרון ביחס למדינות שמבססות את המשיכה שלהם להשקעות זרות דרך מנגנון להקלות מס יותר מאשר דרך הטבות ומענקים עידוד השקעות
אשר לחברות בנות, החברות הישראליות הן טכנולוגיות ברובן (חברות היי טק) ולכן הפעילות שלהן דרך חברות בנות בארה"ב ובמדינות נוספות (בדגש על חברות ה-G7). גבוהה, יחסית.

למרות שכאמור יש להמתין לפרטים ולחות הזמנים עשויים להתארך, ההתפתחות החדשה תשליך, מן הסתם, על החוק לעידוד השקעות הון, שיצטרך לעבור התאמות.

כמו כן, מדובר בהזדמנות מבחינת המשק והמגזר העסקי בלבד לנצל את הזמן שנותר על מנת להיערך מבחינת ממשל תאגידי, התייעלות וכדומה, שיסייעו להתמודד עם עליית נטל המס - הן לגבי ישראליות הפועלות גם בחו"ל והן לגבי זרות הפועלות כאן. לכך יכולות להיות השפעות בעייתיות על שוק העבודה - דווקא כשזה נמצא לקראת סוף החל"ת ועובדים רבים יחפשו דרכים לשוב למעגל התעסוקה.

כאמור, אלו הן סוגיות ראשוניות, שכבר כעת מצריכים היערכות (שכנראה כבר החלה עוד קודם לכן), אך מורכבות הנושא והצורך של כל מדינה להתאים את מדיניות המס הנהוגה בה - תאפשר עוד כמה וכמה חודשים של התארגנות. וצריך גם לזכור, ככל שנושא המס חשוב, הבחירה של חברות היכן לפעול תלויה בשורה ארוכה של גורמים נוספים, גורמי שוק, שיקולים גיאוגרפיים, קשרי מסחר, הון אנושי ועוד.

* הכותב הוא הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות.