המדד להצלחת הממשלה: יישום רפורמות כלכליות קריטיות

לממשלה בראשותם של נפתלי בנט ויאיר לפיד ולשר האוצר אביגדור ליברמן עומדים אתגרים כלכליים רבים. בניגוד לרושם בקרב הציבור, שיעור הצמיחה לנפש בישראל בעשר השנים האחרונות עוד לפני משבר הקורונה, היה בינוני בהשוואה בינלאומית והדירוג של ישראל בתוצר לנפש כמעט ולא השתנה. בעקבות משבר הקורונה והירידה בתוצר וההוצאה הממשלתית שגדלה ב-2020, נרשם גירעון משמעותי, החוב הלאומי גדל והדורות הבאים יצטרכו להחזירו. לפיכך, המדיניות צריכה לתמוך בהאצת הצמיחה והאתגר הוא לבצע רפורמות כלכליות שיתמכו ביעד זה.

השקעות בתשתיות

ראשית, יש להאיץ את הקמתן של תשתיות פיזיות - כבישים, רכבות, מסלולים לאוטובוסים, ושבילי אופניים ולהכפיל את התקציב השנתי בחמש השנים הבאות. בתחום הבנייה למגורים, יש לבטל את מס הרכישה על דירות אשר מטיל נטל משמעותי על נזילות השוק וניידות האוכלוסיה, ופועל לסלק משקיעים מהשוק, ובכך מצמצם את היצע הדירות. יש לבטל את היטלי ההשבחה, שהם בבחינת מס כפול המרסן את ההיצע. על רקע ניסיון העבר וכדי לזרז את ההליכים, יש להעביר את מרכז הכובד מהוועדות לאדריכלים ולמתכננים, ולהקל ברשיונות לעובדים זרים.

בתחום החינוך והבריאות, יש להנהיג חינוך חינם אוניברסלי לגיל הרך (כולל בינוי נדרש והכשרת צוותים) שפועל להרחבת הפריון ולממן זאת על ידי ביטול חלקי של נקודות זיכוי למס עבור ילדים. כן יש לפעול לביטול או צמצום תשלומי הזנה והשתתפות הורים בבתי הספר. יש להקים אוניברסיטה ובתי ספר מקצועיים בערים ערביות ולהקים בית ספר נוסף לרפואה או הרחבת בתי ספר קיימים תוך משיכה של סגל ישראלי מחו"ל. כן יש לפעול לבנייתם של בתי חולים חדשים פרטיים, בדגש על תחרות בתמחור ובפעילות ולהנהיג התיעלות בקופות החולים, הרחבת רפורמות לקיצור תורים ותמרוץ מעבר לטיפול מקוון.

ההרחבה של ההוצאה היא החלק האהוד על קובעי המדיניות, אף שגם כאן צפויים קשיים בביצוע. החלק הקשה הוא בהתוויית מדיניות למימון ההוצאה הזו. אין להעלות את שיעור המס אולם יש לבטל את הפטורים ממס - את הפטורים ממע"מ באילת, על פירות וירקות, ועל הוצאות תיירים זרים בבתי מלון בארץ; וכן את הפטור ממס על הפרשות לקרנות השתלמות. כמו כן יש להנהיג תוכנית לצמצום מספר עובדי מדינה, ולהפחתות שכר בסקטור הציבורי, בין היתר, בהתבסס על התובנות שנרכשו במשבר הנוכחי בקשר לנחיצותם של חלק מהעובדים.

יש לפעול בתחום הפנסיות ולהפסיק את הנפקתן של האג"ח המיועדות בריבית גבוהה הניתנות לקרנות הפנסיה. מוצע להטיל מס יסף על גמלאים המקבלים פנסיה תקציבית גבוהה או פנסיה באמצעות הקרנות הוותיקות שזוכים לסבסוד ממשלתי משמעותי. כמו כן, יש לפעול לצמצום של הפנסיה התקציבית ופנסיית הגישור של עובדים זכאים שטרם יצאו לפנסיה. יש להעלות את גיל הפרישה לנשים וגברים ל-68.

ביטול העדפת תוצרת הארץ

לבסוף יש להנהיג רפורמות ושינויים תחרותיים נוספים. יש לפעול לביטול העדפת תוצרת הארץ ורכש גומלין, צמצום מכסי מגן והסרת מכשולים לא מכסיים המעלים את יוקר המחיה. כדי להרתיע התנהלות לא-תחרותית, מוצע לשנות את החוק כך שחברה העוברת על החוק להגבלים עסקיים תחוייב כמו בארצות הברית בנזק משולש ולא כפי שקיים היום שהפיצוי הוא אחד לאחד על הנזק שנגרם.

חלק מהרפורמות הן בקונצנזוס אבל רובן מצריכות עמידה איתנה מול אינטרסים צרים. ביצוע הרפורמות היא אחת ממשימותיה המרכזיות של הממשלה החדשה ויש לקוות שהיא תוכל לבצען בקונסטלציה הפוליטית המאתגרת. הממשלה הקודמת וגם אלו שקדמו לה לא השכילה לבצע רפורמות אלו. יש לקוות שהממשלה החדשה תשכיל להנהיג את חלקן הארי של הרפורמות החשובות שעומדות לפתחה.

הכותב הוא לשעבר כלכלן ראשי בבנק ישראל ומרצה לכלכלה במכללת אשקלון