מגבינה צהובה ועד טבק: הכירו את חברת הלובינג שבמרכז חקירת השחיתות החדשה

הדבר היחיד המפתיע בפרשת הלוביסטים החקירות והמעצרים הוא רק מדוע זה קרה רק עכשיו? אינספור מילים נכתבו כבר על קשרי הון-שלטון באמצעות חברות הלובינג - שתדלנות, הפועלות מול מקבלי ההחלטות בכנסת ובממשלה. תחקירים רבים שהצביעו על הבעייתיות הרבה הגובלת ולעיתים חוצה את גבול הפלילי, ועל מקבלי החלטות המוכרים את בריאות וטובת הציבור בעקבות לחצים ו/או תמורות מצידם של בעלי העניין, לרוב חברות גדולות שחקיקה עשויה לפגוע בעסקיהן.

הסיפור של חברת הלובינג פוליסי, בבעלותו של בוריס קרסני, אשר מנכ"לה ארז גילהר נעצר השבוע עשוי להניע אולי סוף-סוף מהלך של הגבלת כוחן והשפעתן של חברות אלה. אבל, הספק גדול, מאחר שישנם כוחות חזקים שינסו לטרפד, כפי שהצליחו בעבר בהצלחה רבה, את ההגבלה הנחוצה.

ההתערבות של תנובה נכשלה בסופו של דבר

למעשה כבר כעת יכול יו"ר הכנסת יריב לוין לשלול מגילהר את אישור הכניסה לכנסת כלוביסט ולהשעות את פעילותו בכנסת. מנכ"ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת שבי גטניו כבר פנה ללוין בטענה שמדובר בצעד מתבקש ופירט חמישה מקרים קודמים שבהן יושבי יו"רים פעלו כך בחקירות נגד לוביסטים. 

אחד ממוקדי החקירה נגד גילהר והבכירה לשעבר בתנובה, הוא פרשיית הגבינה הצהובה. מדובר בחלק מהרפורמה לסימון מוצרים לא בריאים, ששר הבריאות יעקב ליצמן, ששניים מאנשיו נעצרו בפרשה, היה מיוזמיה ודוחפיה. תנובה פעלה רבות למניעת סימון אדום/לא בריא בשל אחוז שומן ומליחות גבוהים. בדיוני ועדת הכנסת שעסקה בנושא הופיע בין השאר המדען הראשי של תנובה שטען כי הגבינה הצהובה עתירת השומן טובה לבריאות.

 ארז גילהר / צילום: איל יצהר

ראשי החברה ביקשו וקיבלו פגישות עם ליצמן. מנכ"ל החברה לשעבר אריק שור נפגש לפחות פעמיים עם ליצמן בנושא, ועימו היה גילהר, שאחיו ליעד עבד בתנובה כאחראי רגולציה והיום נמצא בקשת. הגבינה הצהובה קיבלה לבסוף סימון אדום, כלומר מאבקה של תנובה נכשל, אבל המאמצים שהושקעו בו היו עצומים. הצלחה אחת בכל זאת נרשמה כשהקוטג' הוחרג מהסימון השלילי.

חשד עיקרי עוסק בתמורה שנתנה תנובה. לפי פרסומים בתקשורת, אחד מאפיקי התמורה היה תרומות לעמותות ולגופים הקשורים בחסידות גור, שאליה משתייכים ליצמן וגם האיש החזק במשרדו מוטי בבצ'יק, עוזרו העצור. תנובה תרמה באותה עת עשרות אלפי שקלים לעמותת רפואה וישועה דחסידי גור - עמותה המפעילה גמ"חים לציוד רפואי ותרופות עבור אנשי החסידות.

פוליסי מייצגת גם את ענקית הטבק פיליפ מוריס, וגם כאן ליצמן ואנשיו עמדו במוקד של החלטות מוזרות משהו, ככל שמדובר בבריאות הציבור. בתחקירים ובהם של חיים ריבלין בחדשות 12, נחשפו מגעים והשפעה של פיליפ מוריס באמצעות פוליסי כדי להטות החלטות של משרד הבריאות בנושאי מוצרי טבק.

עוד מוקד של חקירות הוא חברת התרופות רוש, שמנכ"לה אבי דנציגר בין העצורים. כאן החשד הוא להכנסת שימוש בתרופות מתוצרתה לסל התרופות או להמליץ עליהן. ככל הידוע לא הייתה הצלחה של ממש בנסיונות, ועם זה יש כנראה ראיות למתן תמורות עבור המטרה הזו - תרומות לעמותות הקשורות לחסידות גור, שאותן לפי החשד כיוון בבצ'יק.

חברי כנסת שהופכים לוביסטים והפוך

לוביסטים שהיו בעבר בתפקידים בכירים, בין אם מקבלי החטות בעצמם (כמו חברי כנסת או עוזריהם) או פקידים בכירים, היא תופעה שכיחה למדי בשוק. 

כך, למשל, חבר הכנסת יואל חסון (לשעבר) מונה ללוביסט עם צאתו מהכנסת. גם חברת הכנסת מירב בן ארי, שהשתתפה בדיונים על הרפורמה והתנגדה לסימון הגבינה הצהובה ואף ביקרה במפעל של תנובה, מונתה ללוביסטית. גם הוגשו תלונות על כך שעשו כן לפני תום שנת הצינון המחויבת בחוק.

שניהם הכחישו וטענו כי פעלו על פי חוק. חסון הקים את חברת הלובינג "קבינט" ב-2013 לאחר שלא נבחר לכנסת, ב-2015 עם בחירתו מחדש הפסיק את פעילותו בחברה, אבל "קבינט" המשיכה לעבוד כחברת לובינג. ב-2019 לאחר פיזור הכנסת, שב אליה. בן ארי סיימה את כהונתה כח"כית ב-2019 והצטרפה לקבינט. לפי עמותת "שקוף" עשתה כן לפני תום תקופת הצינון של שנה המחייבת אותה. בן ארי טענה כי אין זה נכון וכי היא לא לוביסטית של ארגונים ומטרתה לסייע לעמותות חברתיות. ועם זה תועדו מפגשים שלה עם חברי כנסת שדנו ככל הנראה בעניינים הקשורים לארגונים שפעלה עימם, כמו מגן דוד אדום.

ח"כ מוסי רז ממרצ הגיש בכהונתו הקודמת הצעת חוק להארכת תקופת הצינון לשנתיים וכן להחלת תקופת צינון על יועצים ועוזרים של שרים וחברי כנסת. מי שטירפד אותה הייתה שרת המשפטים דאז איילת שקד.

רז אומר לגלובס כי הדלת המסתובבת הזו בעייתית - ובקצב מערכות הבחירות בישראל אתה לא תמיד זוכר אם המופיע בוועדה הוא חבר כנסת או לוביסט שהיה חבר כנסת. לדבריו, "שקיפות מלאה של החברות, לרבות את מי הן מייצגות, הגבלת הזמן הניתן להן בוועדות והגבלת פעילותן בכנסת" יכולות לסייע לפתור את הבעיה.

האינטרסים הסותרים וחוסר רגולציה 

חברת פוליסי למשל - מייצגת חברות בעלות אינטרסים שונים. בדיון בוועדת העבודה הרווחה והבריאות שבראשה עמד בזמנו חבר הכנסת אלי אלאלוף, הוא זעם על נציג פוליסי גילהר: "איך אתה מייצג את אלה שהורגים ואלה שמרפאים" בכוונו לחברות הטבק וחברות התרופות. היה זה דיון על הצעת חוק להגבלת פעילות הלוביסטים ולמניעת ניגוד עניינים בפעילותם. אלא שגם את החקיקה הזו טירפדה שקד, וההצעה עברה להיות סעיף בתקנון האתיקה חסר השיניים של חברות הלובינג.

החקיקה בישראל בנושא הלובינג נחשבת חלשה למדי - כך לפי השוואה של ה-OECD, שמראה כי ברוב הממדים אין בישראל מינימום של פיקוח על החברות האלה. דוח של הארגון קובע, כי חברות הלובינג הפועלות בעולם המערבי מול מקבלי ההחלטות, באמצעות הצגת מצגי שווא, עובדות מעוותות ומחקרים לכאורה גורמות לפגיעה באינטרס הציבורי בבריאותו פגיעה ברגולציה חיונית, גרימת כשלי שוק ופגיעה באמון הציבור במוסדות הדמוקרטיים.

הדוח ממליץ לקבוע אמות מידה מובהקות והגבלות לפעילות הלוביסטים, לצד הבאת מידע מחקרי אובייקטיבי מגופים בלתי תלויים, כמו אוניברסיטאות אל מקבלי ההחלטות.

פוליסי

תחום עיסוק: חברת לובינג שמקשרת בין עסקים לפוליטיקאים
היסטוריה: הוקמה בשנת 1988 על ידי בוריס קרסני, שעומד בראשה עד היום
נתונים: החברה עושה לובינג ל-64 חברות ויש לה תשעה לוביסטים רשומים בכנסת
עוד משהו: פוליסי מייצגת בין היתר את גוגל, איגוד הבנקים, איגוד חברות הביטוח, אסם־נסטלה, בנק הפועלים, איגוד הכימיה ופרמצבטיקה, איגוד תעשיות המזון, חברת החשמל, ישראל היום, מקורות, פיליפ מוריס ותנובה