הסטארט-אפ ורביט, שמפתח מערכת לתמלול אוטומטי של קבצי וידאו ואודיו, הודיע היום על קבלת השקעה של 157 מיליון דולר. ורביט מדווחת כי הגיוס בוצע על פי שווי של מעל מיליארד דולר, מה שמכניס את הסטארט אפ באופן רשמי למועדון המתרחב של חדי-קרן ישראלים. במקביל לקבלת השקעה לחברה, המייסדים, העובדים והמשקיעים של ורביט מוכרים מניות בהיקף של 75 מיליון דולר במסגרת עסקת סקנדרי.
בהודעת הגיוס ורביט מסמנת מטרה להפוך רשמית לחברה ציבורית כבר ב-2022. "אנחנו מנהלים שיחות עם הבנקאים גם על האופציה של הנפקה וגם על האופציה של ספאק כדי לראות מה הכי נכון לוורביט. רוב הסיכוי שנצא להנפקה כי שוק הספאק התקרר מאוד, אבל אי אפשר לשלול שום אופציה. בסופו של דבר כשאתה מכוון כמונו להיות חברה עם הכנסות של מיליארד דולר ושווי של 15-20 מיליארד, אתה צריך להיות ציבורי", אומר המנכ"ל והמייסד תום ליבנה.
מלבד היתרונות הרגילים של הנפקה, ליבנה מוסיף כי "אנחנו גם הולכים לבצע הרבה רכישות, כך שכחברה ציבורית יהיה לנו מטבע נזיל (המניה) כדי לשלם עליהן, ולא נצטרך לגייס כל פעם כסף". כחלק מההכנות שלה להפקה, ורביט צירפה את סמנכ"ל הכספים של ג'ייפרוג הישראלית ג'ייקוב שולמן כחבר דירקטוריון ועדת הביקורת, כדי לסייע בהכנת התשתית הדרושה מבחינת דוחות כספיים ותחזיות.
תמלול תוך יום אחד
הגיוס הנוכחי הובל על ידי סאפייר ונצ'רס (Sapphire Ventures) האמריקאית, שהובילה גם את הגיוס הקודם של ורביט שהוכרז בנובמבר. בגיוס הקודם קיבלה ורביט שווי של 300 מיליון דולר, כך שהחברה קפצה ביותר מפי שלושה בשווי בתוך שבעה חודשים.
בסבב השתתפו גם משקיעים חדשים כמו Third point של דן לאוב, מור בית השקעות, Lion Investment Partners, שותפות המו"פ ביג-טק 50 (שהשקיעה 2 מיליון דולר) וקרן ICON. לצדם השתתפו גם חלק מהמשקיעים הקיימים של ורביט כמו אורייזן קפיטל (Oryzn), HV קפיטל, ורטקס, סטריפס וכללטק (ויולה ונצ'רס שהשקיעה בשלבים מוקדמים, לא השתתפה). כולל הסבב הנוכחי ורביט גייסה עד היום 207 מיליון דולר בגיוסי אקוויטי (תמורת החזקות) ועוד 45 מיליון דולר בגיוס חוב מסיליקון ואלי בנק (SVB).
ורביט הוקמה ב-2017 על ידי ליבנה, אריק שלף וקובי בן צבי. שלף ובן צבי היו האנשים הטכניים שבנו את המערכת של ורביט בתחילת הדרך, אך כיום אינם פעילים בחברה ומכרו את החזקותיהם. המודל בו ורביט פועלת משלב בין פיתוח מוצר טכנולוגי לאספקת שירותים.
עובדי ורביט / צילום: אריק סולטן
בשלב הראשון המערכת של ורביט ממירה את קובץ השמע או הסרטון לטקסט ומסמנת מילים שהוודאות לגביהן אינה גבוהה בגלל מבטא, רעשי רקע או נושאים אחרים. אחר כך התמלול מופנה למתמללים אנושיים שמשפצים את הטקסט כדי להביא אותו לרמת הדיוק של 99%, הדרושה לתמלול מקצועי. ורביט מספקת שירותי תמלול מקצועי ל-1,500 ארגונים (B2B), בעיקר בתחום החינוך והמשפט - כמו האוניברסיטאות הרווארד וסטנפורד.
לדברי ליבנה, השילוב של טכנולוגיה מאפשר לוורביט לתת מענה מקיף, מהיר וזול יותר מאשר סוכנויות תמלול שעובדות ידנית. "לפני שאוניברסיטת הרווארד התחילה לעבוד מולנו, הם היו צריכים להתנהל מול ארבעה ספקים שונים וזה כאב ראש. בעוד הממוצע בעולם המשפטי הוא תמלול תוך 7-10 ימי עסקים, אנחנו עושים אותו תוך יום אחד. יש לנו ממשק עם אפליקציות כמו זום וקלטורה שמאפשר להעלות את הקבצים בצורה יעילה ומהירה. גם המחיר שלנו זול ב-50%-30% בהשוואה לספקים שעושים תמלול ידני", הוא אומר.
ורביט מעסיקה כיום 350 עובדים, מתוכם כ-170 בישראל, כאשר לפי הודעתה היא מתכוונת לגדול ב-200 עובדים השנה. בנוסף, החברה נעזרת ברשת של 30 אלף מתמללים ב-120 מדינות. כחלק מהשילוב בין מוצר לשירותים, ורביט ביצעה כבר שתי רכישות של סוכנויות תמלול שעובדות במודל הידני הקלאסי. רכישות אלו מאפשרות לה לקבל לקוחות חדשים ולהיכנס לתחומי תמלול חדשים בשוק שמגלגל, לפי ורביט, 30 מיליארד דולר בשנה.
בחודש שעבר הודיעה ורביט על רכישת VITAC, הספקית המובילה בצפון אמריקה של כתוביות בזמן אמת המתמללות חדשות ותוכניות בשידור חי (Closed Captioning) בערוצים כמו פוקס ו-CNN. סכום הרכישה לא פורסם, אך הערכות בשוק הן שמדובר על רכישה בהיקף של מעל ל-50 מיליון דולר. זוהי הרכישה הגדולה ביותר של ורביט.
מכפיל צנוע על הכנסות
לדברי ליבנה, אחת המטרות של הגיוס הנוכחי היתה לממן את רכישת VITAC. "מטרה נוספת שלנו היא להתרחב בשפות שאנחנו מציעים. יש לנו היום שירות בצרפתית וספרדית אבל ברמה בסיסית. אנחנו רוצים להפוך למובילים בפיתוח של שפות אלו ואולי גם נבצע רכישה של חברה בעולם הזה".
על איזה עוד דברים אתם עובדים טכנולוגית?
"מכיוון שיש לנו את התמלול המלא של דיונים משפטיים למשל, אנחנו יכולים להציע ללקוחות אנליזה ותובנות על בסיסו. למשל אם תמללנו עדות של מישהו לפני שבוע ועכשיו הוא ממשיך את העדות וסותר את עצמו, זה משהו שאני יכולים להתריע עליו ולתת יותר ערך".
בשנה האחרונה השווי של סטארט אפים בעולם וגם בישראל זינק משמעותית. אחת הסיבות לקפיצה היא עלייה במכפילים על ההכנסות שקיבלו סטארט אפים, כך שאם פעם קצב הכנסות חוזרות של 10 מיליון דולר לשנה (במונחי ARR), נתן לסטארט אפ מבטיח שווי של 400-500 מיליון דולר, היום הוא מספיק לפעמים אפילו כדי להפוך לחד-קרן בשווי מיליארד. דוגמה בולטת למכפיל גבוה הגיעה בשבוע שעבר אז גונג, שמפתחת אפליקציית בינה עסקית לאנשי מכירות, הודיעה כי גייסה לפי שווי שיא של 7.2 מיליארד דולר. הערכה היא שהכנסות גונג חצו את 100 מיליון הדולר, אך לא גבוהות בהרבה מכך, כך שהמכפיל של החברה הוא סביב ה-70.
לעומת זאת ורביט מציגה מכפיל הכנסות צנוע יחסית. לפי הודעת החברה, הכנסותיה במונחי ARR קרובות ל-100 מיליון דולר, אחרי שגדלו פי שישה לעומת שנה שעברה, אך השווי שהיא מקבלת הוא כמיליארד דולר כאמור. "לא כל החברות מקבלות מכפיל גבוה כמו במקרה של גונג", אומר ליבנה. "חברות כמו מאנדיי וסימילרווב לא קיבלו מכפילים כאלה. אני לא מרגיש צורך לקבל מכפיל גבוה אלא לתת החזר למשקיעים. צריך לקחת בחשבון גם שחלק מההכנסות שלנו הגיעו מרכישות והחיבור שלהן עדיין לא בא לידי ביטוי במכפיל. אחרי שהסינרגיות הללו יושלמו, אנחנו נהיה שווים 2 מיליארד דולר ובעלי המניות יהנו מאפסייד", אומר ליבנה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
