1.6 מיליארד שקל יחליפו ידיים: התמורות שיחולל מדד הבנקים החדש

מנהלי קרנות הסל עברו לעקוב אחד מדד הבנקים של אינדקס, שבו התווספו לחמשת  הבנקים הקיימים במדד הישן גם מניות ישראכרט, פיבי ושב"א • איך בנוי מדד הבנקים החדש, כמה כסף צפוי לעבור בין המניות המרכיבות אותו, ומי תוכל להצטרף אליו בעתיד

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock
הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

שינוי בעל משמעות במדד מניות הבנקים יצא בשבוע שעבר לדרך כשמדד חדש - "אינדקס בנקים ישראל", החליף את המדד המסורתי "ת"א בנקים 5" אצל מנהלי קרנות הסל העוקבות אחר המדד. כפועל יוצא ממהלך זה צפויה תזוזה של כ-1.6 מיליארד שקל במניות הבנקים בחודשים הקרובים.

המדד החדש כולל, לצד מניות חמשת הבנקים הגדולים, גם את חברת כרטיסי אשראי ישראכרט, את החברה האם של הבנק הבינלאומי, פיבי, ואת חברת מערכות הסליקה והחיוב שב"א (שירותי בנק אוטומטיים).

שינוי משמעות י במדד החדש הוא תקרת המשקל למניה בודדת, שתעמוד על 23%, על מנת להתמודד עם החוק המתיר רף מירבי להשקעה של קרן נאמנות בתאגיד בודד, העומד כיום על 25%. זאת, בניגוד למדד הקודם שבו משקלי שני הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים, עומדים על כ-33% ו-32% בהתאמה.

6 פעימות, השפעה מינורית על שערי המניות

קרנות הסל העוקבות אחר מדד ת"א בנקים 5 מנהלות כיום כ-9 מיליארד שקל. בהתאם לכך, המעבר מהמדד הישן לחדש צפוי לגרור היצעים של 900 מיליון שקל במניות לאומי והפועלים, ומנגד יירשמו ביקושים בהיקפים דומים במניות מזרחי טפחות והבינלאומי, לצד ביקושים למניות החברות המצטרפות החדשות למדד.

השינוי במד ד צפוי כאמור "להזיז" בסך הכול כ-1.6 מיליארד שקל בין מניות הבנקים בחודשים הקרובים. אמנם מדובר בסכום משמעותי, אך ההיסטוריה מלמדת שבמניות הבנקים גם מכירות בסכומים גדולים אינן משפיעות בהכרח באופן משמעותי על שערי המניות. 

רק בחודש אפריל האחרון הפיצה שרי אריסון מניות בנק הפועלים בשווי 1.4 מיליארד שקל, שנמכרו במהירות אך לא הובילו לשינוי משמעותי במניה. למרות זאת, ועל מנת שלא לקחת סיכון לזעזוע בשוק, הוחלט לבצע את השינויים בשש פעימות, עד חודש אוגוסט,  וכך לאפשר לשוק לעכל ביתר קלות את התהליך.

הפעימה הראשונה בוצעה ביום חמישי האחרון, ועברו בה כ-360 מיליון שקל בין מניות הבנקים, כשבפעימות הבאות יעמוד היקפן על מחצית מכך. בהתאם, גם ההשפעה על מניות הבנקים צפויה להיות הרבה פחות משמעותית.

לאחר הפעימה הראשונה, מניות הפועלים ולאומי ירדו בכ-2%, בעוד זו של מזרחי טפחות עלתה במעט. אולם שני הבנקים הגדולים קיזזו את הירידה כבר ביום המחרת.

הזדמנות לבנקים בינוניים ויתרונות לפיזור

 

הגדרות המדד החדש, שכולל כיום 8 מניות, מאפשרות את צירופן בעתיד של מניות נוספות של גופים פיננסיים המפוקחים על ידי בנק ישראל, כדוגמת חברת כרטיסי האשראי מקס, חברת מס"ב (מרכז סליקה בנקאי, אם תונפק) והבנק הדיגיטלי הראשון (במידה שיונפק בבורסה).

לאור דרישות הסחירות של המדד, מניית בנק ירושלים תוכל להתווסף אליו בעתיד אם תעמוד בתנאי הסף של שווי שוק ציבור שלא יפחת מ-100 מיליון שקל, ושיעור החזקות ציבור מינימלי של 30% ומעלה.

כאשר משווים את החלוקה בין המשקלים במדד ת"א בנקים 5 למדד החדש, מדד אינדקס  מגלם בתוכו כמה יתרונות פוט נציאליים מבחינת המשקיעים. הראשון הוא הגידול במשקל שניתן לבנקים הבינוניים במערכת - מזרחי טפחות והבינלאומי, שהשיאו בשנים האחרונות תשואה גבוהה יותר מאשר שני הבנקים הגדולים. 

נתונים שהפיצו באינדקס לגופים המוסדיים, מגלים כי המדד החדש הראה (רטרואקטיבית, אילו היה קיים) תשואות טובות יותר - אמנם במעט, אך באופן די עקבי. בשנת 2020, שנת הקורונה, ת"א בנקים 5 ירד ב-22% ומדד אינדקס בנקים ישראל ירד ב-18%. ב-2019 ת"א בנקים עלה ב-27% ואינדקס בנקים ישראל עלה ב-32%. 

יתרון נוסף, שעשוי לצמוח מפיזור המניות במדד החדש, הוא ההפחתה במשקלן של מניות לאומי והפועלים, לנוכח האפשרות שזעזוע עסקי בבנק המחזיק כשליש ממשקל המדד עלול לזעזע את  המדד כולו. למרות השינויים, מדובר בסופו של דבר במדד דומה למדד בנקים 5, כאשר חמשת הבנקים הגדולים ממשיכים לתת את הטון עם מעל ל-95% ממשקל המדד הכולל. 

נציין כי לא פחות משמונה עורכי מדדים מהארץ ומחו"ל, כולל גופים בינלאומיים כדוגמת S&P ו-Invesco, הגישו הצעות למדד בנקים חלופי, אשר נדרש לעמוד בקריטריונים שהוגדרו מראש על ידי רשות ניירות ערך. לאחר שנבחנו החלופות השונות על ידי סגל הרשות ומנהלי קרנות הסל, נבחר המדד שהציעה חברת אינדקס הישראלית.