מעיון בהסכמים הקואליציוניים של הממשלה שבדרך עולה, כי בין משרד ראש הממשלה בראשות נפתלי בנט לבין משרד האוצר בראשות אביגדור ליברמן עשוי להתפתח מאבק סביב השליטה ברשות החדשה למדיניות רגולציה.
מדובר בגוף חדש, שאמור לקום במסגרת חוק ההסדרים הקרוב ועשוי להפוך לרב-עוצמה, בזכות סמכויות מרחיקות לכת לשנות רגולציה חדשה וקיימת של גופי הממשל השונים.
ראש הממשלה המיועד בנט השתמש בנושא כאחד הדגלים המרכזיים של מפלגתו בבחירות, והסמיך את חבר מפלגתו אביר קארה שיכהן כסגן שר לענייני הפחתת הרגולציה ומי שיקדם את הקמת הגוף העתידי ורפורמות נוספות. אולם להסמכה זו אין עיגון מפורש בהסכמים הקואליציוניים.
לעומת זאת, בהסכם הקואליציוני בין יש עתיד לישראל ביתנו נקבע כי שר האוצר ליברמן יעמוד בראשות ועדת שרים לענייני רגולציה וכי במסגרת חוק ההסדרים הקרוב תועבר תוכנית כוללת להפחתת הנטל הרגולטורי באמצעות "פלטפורמה בעלת סמכות אופרטיבית", שסמכויותיה יהיו מעוגנות בחוק ייעודי.
בהסכם עם ישראל ביתנו נקבע כי תקום שוב ועדת הרפורמות בכנסת, והיא תהיה בידי אחד מחברי הכנסת של המפלגה - בעיקר כדי לקדם נושאי תשתיות. עוד עולה מההסכם, כי לליברמן יהיה שר נוסף מטעמו במשרד האוצר וכן יחזיק בידי המפלגה את השליטה בוועדת כספים. כפי שהבהיר בעבר - ה"מונופול" שיחזיק בידיו נועד לסייע לו להעביר בקלות נושאים תקציביים ורפורמות בכנסת ובממשלה.
גוף רב-עוצמה
הרשות החדשה שתוקם תהיה בעלת סמכויות רחבות להתערב לא רק ברגולציה חדשה אלא גם ברגולציה קיימת - כך לפחות עולה מנוסח ההסכם הקואליציוני של ישראל ביתנו עם יש עתיד.
המבנה המסתמן של הרשות החדשה יהיה דומה לזה של רשות החשמל: גוף מטה מקצועי שמעליו מועצה ובה נציגי משרדי הממשלה ונציגי ציבור - שתפקידה להתוות מדיניות ולאשר החלטות מהותיות. כאמור, בשלב זה עדיין לא ברור לאיזה משרד תשוייך הרשות ומיהם השרים שיוסמכו למנות את חברי המועצה.
בנוסף, לא ברור עדיין האם כל הרגולטורים הממשלתיים יהיו כפופים להחלטות הרשות החדשה.
הרגולטור של הרגולטורים
הכלי העיקרי שמפעילה כיום הממשלה לטיוב הרגולציה היא חובת ה-RIA שהונהגה במסגרת החלטת ממשלה מ-2016. לפי ההחלטה, כל רגולציה חדשה (כלומר שהתקבלה לאחר מועד ההחלטה) מחוייבת בהצגת בדיקת כדאיות של העלות המשקית שלה לעומת התועלת שהיא אמורה לייצר למשק.
אולם, החובה עד כה מוגבלת לחקיקת משנה שעלותה המשקית השנתית עולה על 10 מיליון שקל, ובנוסף היא חלה רק על רגולציה "המשנה את מבנה השוק ומחייבת הליך של רישוי (למשל, התקנה המחייבת הוצאת רשיון לאופניים חשמליים שנכנסה לתוקף ב-1 ליולי 2019)". מבין הרגולטורים הוחרגו מחובת ה-RIA הרגולטורים הפיננסיים - בנק ישראל, רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון.
מהערכות של גורמים המלווים את עבודת צוות ההקמה, עולה כי במסגרת המלצותיו תעוגן חובת ה-RIA לראשונה בחקיקה ותורחב בשני המישורים - הרגולציה והרגולטור: דרישות הסף לרגולציה (כגון, 10 מיליון שקל) יונמכו והיא תורחב לחלק מהרגולטורים הפיננסיים. המועמד הנראה מתאים לכך ביותר היא רשות שוק ההון הביטוח והחיסכון, בגלל שתחת פיקוחה פועלים עסקים קטנים רבים ובהם סוכנויות ביטוח, צ'יינג'ים, יועצים פנסיוניים.
הצוות למדיניות רגולציה, הוקם לפי החלטת ממשלה מדצמבר 2018 והוא כולל נציגי משרד המשפטים, האוצר ומשרד ראש הממשלה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.