ממשלת ישראל כוללת שלושים וחמישה משרדים ממשלתיים. כמחציתם מיותרים.
הממשלה החדשה, אם תקום, יכולה להסתפק, כך על פי מצע "יש עתיד", ב-18 משרדים בלבד. וגם אם בסופו של דבר יבוטלו "רק" עשרה משרדים ממשלתיים, יהיה זה הישג חשוב. אז את מי לבטל? התשובה ברורה: בראש ובראשונה את משרד התקשורת. זהו המשרד היחיד שביטולו יביא לאו דווקא לחיסכון כספי, אלא לרפורמה של ממש.
בכל העולם הבינו, כבר לפני שנים, שהדרך לשוק תקשורת תחרותי ומתקדם עוברת דרך הקמת רגולטורים עצמאיים ומקצועיים, המנותקים מהשפעות פוליטיות. רק בישראל זה לא קרה.
ארגון התקשורת של האו"ם, ITU, מפרסם מידי שנה את דירוג המדינות על פי רמת הרגולציה שלהן בטכנולוגיית המידע והתקשורת - ICT. הדירוג העדכני מתייחס לשנת 2019, וכולל שיקלול של עשרות פרמטרים, הנחלקים לארבע קטגוריות. מתוך רשימה של 192 מדינות, 101 מדינות השיגו ציון גבוה משל ישראל. מבין המדינות החברות ב-35 OECD מדינות השיגו ציון הגבוה משמעותית מישראל, ורק מדינה אחת השיגה ציון הנמוך במעט מישראל. כאשר מתבוננים על קטגוריית "הרשות הרגולטורית", הכוללת מדדים כגון עצמאות בקבלת החלטות, קיומה של רשות עצמאית, אכיפה, קיום שימועים, מצבה של ישראל קשה אף יותר: 161 מדינות מדורגות במקומות גבוהים מישראל, ורק מדינה אחת החברה ב-OECD מדורגת נמוך מישראל.
האם זה חדש לנו? מפתיע? לא ולא. תשע ועדות המליצו על ביטול משרד התקשורת והקמת רשות תקשורת עצמאית. הראשונה ב-1996, והאחרונה ב-2015. ושום דבר לא קרה.
שבע פעמים החליטו ממשלות ישראל על ביטול משרד התקשורת והקמת רשות תקשורת עצמאית, במתכונות שונות, ושום דבר לא קרה. בתהליך הצטרפותה של ישראל לארגון ה-OECD בשנת 2010, התחייבה הממשלה כלפי ה-OECD להקים רשות תקשורת עצמאית, ושום דבר לא קרה.
האם הפעם זה יקרה?
העיתוי מתאים: הדיונים בתיק 4000 ממחישים מידי יום את הבעייתיות הנעוצה בניהול שוק התקשורת על ידי דמות פוליטית. בנוסף, המועמדים להקמת הממשלה החדשה הכריזו על כוונתם להקטין משמעותית את מספר השרים והמשרדים, ולבצע רפורמות כלכליות. וגם - הקמת רשות תקשורת עצמאית תהווה מחווה נאה לנשיא המדינה ושר התקשורת לשעבר ראובן ריבלין, שהיה השר הראשון (והאחרון) שפעל לביטול משרד התקשורת ולהקמת רשות תקשורת עצמאית. בדברי הספד שנשא לפני חמש שנים לזיכרו של אורי אולניק ז"ל, מנכ"ל משרד התקשורת דאז ויו"ר הועדה שהמליצה על הקמת רשות תקשורת עצמאית בשנת 2002, אמר הנשיא ריבלין: "קיוויתי אז שבאמצעותך נצליח להפוך את משרד התקשורת לרשות לא פוליטית. לא היה עולה על הדעת בכלל שהחלטות הקשורות בתקשורת יתקבלו על ידי פוליטיקאים. רצינו להקים את רשות התקשורת הלאומית כפי שנעשה במקומות שונים בעולם שהבינו שאסור לערב את הממלכה או הממשלה בנושא התקשורתי על תוכנו.
"ועדת אולניק עבדה בצורה נקיה ויסודית, אך לצערנו הרעיון נכשל, הפוליטיקאים סרבו לוותר ומשרד התקשורת נשאר גוף הנתון ללחצים ולהשפעות פוליטיות. אם יש משהו שאני מצטער, זה שלא הצלחנו להגשים את התקווה שלי שאני אהיה שר התקשורת האחרון ואתה, המנכ"ל האחרון".
ממשלה חדשה, נפלה בידכם ההזדמנות לערוך שינוי עומק בתחום התקשורת בישראל: אל תמנו שר תקשורת, גם לא במינוי זמני העלול להפוך לקבוע, גבשו במהירות מתווה להקמתה של רשות תקשורת עצמאית - ויישמו אותו.
הכותב היה סמנכ"ל כלכלה של משרד התקשורת וחבר בוועדה שהמליצה בשנת 2002 על הקמת רשות תקשורת עצמאית, וכיום הוא ראש תוכנית ה-MBA במרכז האקדמי רופין
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.