תיבת המייל של לירון וניר אורלב מתפוצצת בשבועות האחרונים. "אם עד 2019 קיבלנו בממוצע עשר הודעות בשנה, היום אני מקבלת בממוצע חמש הודעות ביום", מספרת לירון. "יש פניות ממשפחות מכל העולם. הרוב מארה"ב, ויש גם פניות מדרום אפריקה וממדינות אירופה כמו פולין וסלובניה". כל אלה פשוט מבקשים להתגורר לזמן מה בדירה של השניים, שנמצאת - אולי תופתעו - בקריית אונו.
משפחת אורלב, לירון וניר ושלושת ילדיהם, גילתה את החלפת הבתים כבר לפני שנים. עוד כשגרו בשכונת נווה צדק בתל אביב, ואיש בארץ כמעט לא הכיר את התחום. "אם לקריית אונו אני מקבלת חמש הודעות ביום, אני לא מדמיינת אפילו את מבול ההודעות שהיינו מקבלים אילו היינו נשארים בנווה צדק", צוחקת לירון.
הבית שלהם מופיע במאגר הידוע של HomeExchange.com וגם ב-Airbnb, אבל לדבריהם, מעולם לא הייתה התעניינות בהחלפת בתים עם ישראל כמו שיש לאחרונה - ולא רק מישראלים שגרים בחו"ל ומעוניינים לבוא לחופשת מולדת. "מי שעד כה החלפנו איתם בתים היו יהודים שבאו לישראל לביקור משפחה", מספרת לירון.
כיום, לדבריה, ההתעניינות הגוברת היא בחופשה בחודשים יולי־אוגוסט. "ב-Airbnb המועדים הללו חסומים על הנכס שלנו, ולמרות זאת, אנחנו מקבלים פניות. לכולם אני משיבה בשלילה משום שאין לנו תוכניות לנפוש הקיץ. אנחנו שוקלים לנפוש בספטמבר, וזה יהיה כמובן בהחלפת בתים".
תופעת החלפת הבתים אינה חדשה, אך היא התחילה לתפוס תאוצה לפני כעשור. העיקרון פשוט: אתם מחפשים משפחה שמעוניינת בנכס שלכם ואתם מעוניינים בנכס שלה, קובעים תאריכים - ומתחלפים. בדרך כלל, משום שעלות השהייה היא אפס, מחליפי הבתים מביאים בחשבון חופשה של שבועיים־שלושה לערך - משך זמן שכמעט אינו ריאלי כשמדובר במלון או בדירת Airbnb. לרוב מדובר במשפחות, ולעתים ההחלפה כוללת גם את המכונית המשפחתית או את חיית המחמד.
"שמונה שנים אנחנו מנויים ב-Home Exchange", מספרת איילה צורף, מומחית לכלכלה שיתופית ותחבורה שיתופית חכמה. "עד כה ביצענו שש החלפות, אחת בכל שנה, מינוס שנת קורונה, בארה"ב, בצרפת, בגרמניה ובאיטליה. בתים יוצאי דופן, טירות, וילות על שפת אגם או נחל. הכול בחינם".
● מיומנה של מחליפת בתים: מעולם לא הרגשתי כל כך מבוקשת ומחוזרת
לשאלה כיצד מסירים את החסם של הכנסת זרים הביתה משיבה אורלב: "מעולם לא היה לי חסם כזה. יש דירוגים לדירות וגם לאורחים, כך שתמיד נלך על המדורגים בציון הגבוה ביותר. היינו בחופשות נהדרות בהולנד, בהונגריה ובסלובניה".
לדבריה, פרט לחיסכון המשמעותי בכסף - ולתנאים המשודרגים, שבהם משפחה לא צריכה להצטופף בחדר מלון מצומצם - יש משהו מלהיב בחופשה כזו: "לחיות בשכונת מגורים, לחיות את היומיום של התושבים ואפילו לשבת עם השכנים. בהונגריה השכנים הביאו לנו תבשיל לארוחת ערב ונשארו לבירות וצחוקים. במלון זה לא יכול לקרות. יש משפחות שגם מחליפות ביניהן מכוניות".
הדירה של עדי. עיצוב: הילה דביר ממן / צילום: דנה סטמפל עשהאל
החיסונים סידרו לנו מוניטין
אז מה פשר ההתנפלות האחרונה על בתים בישראל? הסיבה הראשונה פשוטה: ישראל המחוסנת קנתה לעצמה שם בעולם, שם שגם המבצע הצבאי לא הצליח להוריד מסדר היום של התיירים. במידה רבה זה תיקון: ישראל נאבקת על תדמיתה בעיני התיירים זה שנים. מבצע החיסונים סידר לנו מוניטין, והיום מתנהלים פה חיים רגילים כמעט לחלוטין, זאת לעומת מקומות רבים בעולם, שעוד סגורים ומוכי קורונה. לפי המצב כיום, ישראלים שנכנסים לכאן נדרשים לעבור שתי בדיקות קורונה, לפני ההמראה ולאחר הנחיתה, ובדיקה נוספת לפני ההמראה מישראל. אזרחים זרים לא מורשים להיכנס לישראל, אלא באישור מיוחד. התיירים, שמכוונים לחופשות יולי־אוגוסט, אופטימיים שהגבולות ייפתחו עד אז.
הסיבה השנייה היא שבמקביל להתעניינות הגוברת בישראל מבחוץ, גם תיירות הפנים חוגגת, בעיקר בזווית המחיר: בשעה שהישראלים ברובם לא ממהרים לצאת לחופשה בחו"ל לנוכח חשש מבידודים וקורונה, הדחף לנפוש מוציא אותנו לחופשה בישראל. אילת, שנשענה ממילא על תיירי הפנים, ממשיכה ליהנות מהם, ותל אביב וירושלים, שמשוועות לתיירי החוץ, מתאמצות למשוך את תיירי הפנים גם אליהן. התיירות הכפרית משגשגת, הצימרים מלאים, אכסניות הנוער מתפקעות והמחירים, בהתאמה, עולים ועולים.
"כשחיפשנו מקום לנפוש בו בישראל בקיץ, גילינו שהמחירים מגיעים לפי שלושה ממלונות שווים ביוון למשל", מספר רותם קלינגר, שהחופשה שהזמין עם משפחתו בהולנד באוגוסט בוטלה בחסות המגפה. "חופשה באילת בקיץ מצאנו בלא פחות מ-10,000 שקל. זה מטורף. השנה לא ננפוש ונחכה לראות מה יהיה בחגים, בתקווה שהמגבלות יוסרו וקצב ההתחסנות במדינות השכנות יגדל".
מתוך האתר home exchange / צילום: צילום מסך
העשור של החלפת הבתים
מומחה התיירות ד"ר ערן כתר, חבר סגל במכללה האקדמית כנרת, מתוסכל מהפער בין הביקוש האדיר להיכנס לישראל לבין המגבלות החריפות על הגעת תיירים. "ישראל היא מדינה שמשקפת את היציבות שהתיירים מחפשים", אומר כתר. "המדיניות התמוהה של משרד הבריאות נגד הכנסת תיירים מזיקה לענף ולעוסקים בו. בממשלה כנראה באמת לא מבינים את החשיבות של תיירות למדינה ולכלכלה שלה. היתרון שלנו בשיעורי ההתחסנות והתחלואה אל מול המדינות האחרות הוא על זמן שאול. זה יתרון שילווה אותנו לתוך 2022, אבל הפער ילך וייסגר. נפתחה לנו הזדמנות זוהרת שהיא לא מובנת מאליה, להציע נופש בלי מגבלות קורונה, בדיוק מה שהתיירים מחפשים".
כתר סבור שאנחנו ניצבים בפני מהפכה של ממש בתחום החלפת הבתים. "ב-2008 נכנס לחיינו Airbnb, והיום הפלטפורמה הזאת מקיפה 200 מיליון לינות בשנה. עכשיו אנחנו נכנסים לעשור של החלפת בתים. זה משהו שעונה על כל כך הרבה צרכים של התייר היום - ברעיון הכלכלה המשותפת, כלכלת החוויות; ברצון לנופש אותנטי ולהיות חלק מהקהילה; זה תואם לרצון לשהות במקום מרווח ולא בחדר קטן במלון, וכמובן חוסך את רכיב הלינה מהעלות. בתקופה הנוכחית זה גם פוגש את הצורך לא להיות במלונות גדולים והומי אדם ולנפוש בקפסולה, וזה לא ייעצר אחרי שהקורונה תחלוף. להפך - אני מעריך שהביקוש להחלפת בתים ילך ויגבר. זו תופעה שלוקחת את Airbnb צעד קדימה, החלפת בתים היא חלק מהעולם החדש של התיירות, והיא תישאר שחקן משמעותי".
גם אנדריאה ברטולי, מנכ"ל Lastminute, התייחס לאחרונה בראיון ל"גלובס" לשינוי בהרגלי החופשה שלנו בימי פוסט קורונה. "אנשים יחפשו מקומות לינה פחות הומים תוך דגש על דירות, וילות או קמפינג", הוא אמר. "הרצון להימנע מהתקהלות לא יישאר איתנו לנצח, כי הפורמט של ריזורטים וקרוזים שמציעים שירות 'הכול כלול' מתאים להרבה צרכנים, בהיבט המחיר, הפעילויות והאוכל ללא הגבלה. אבל בתקופה הקרובה הם יסבלו, כי אנשים יחפשו מקומות לינה קטנים ועצמאיים".
ויש מי שלקח את רעיון החלפת הבתים צעד קדימה. היהלומן יוסי ורדי (50) הגיע לטיול אחרי צבא באיטליה ונשאר שם מאז. הוא שמע לפני עשור על טרנד החלפת הבתים ורצה לצאת לחופשה כזו באירופה. הוא פרסם את הווילה היפה שלו בפאתי פאדובה בקבוצות החלפת בתים איטלקיות, אבל לא היו קופצים. "האירופאים מפונקים מאוד בהחלפות שלהם", הוא מספר מאיטליה. "מי שגר ליד הים רוצה בית יפה בהרים, והבית שלנו נמצא במיקום לא אטרקטיבי במיוחד. אז החלטתי לפתוח קבוצה משלי בשם 'ישראלים באירופה מחליפים בתים'. מיד מצאתי מישהי ממינכן שרצתה להחליף. הקבוצה התחילה לגדול והקמתי עוד ועוד קבוצות של ישראלים להחלפת בתים. היום יש 12 קבוצות, שכוללות 50 אלף חברים, בהן 'החלפת בתים ישראל־אירופה' ו'החלפת בתים בעולם'".
השנה ישנה תנועה ערה של ישראלים שגרים בחו"ל, והחמיצו שנה של ביקור משפחתי. בשל חובת הבידוד הם נאלצים למצוא פתרונות ארוכי טווח, והחלפת בתים יכולה להתאים.
ואם ורדי הפך את החלפת הבתים לקונגלומרט של קבוצות פייסבוק, הרי שדברת ואסף גטניו מתל אביב, הורים לשניים, הפכו את זה למקצוע. השניים רצו לצאת לפני שנתיים לחופשת קיץ עם הילדים, המלונות היו מלאים ויקרים להחריד, ולפני שוויתרו על הרעיון, דברת (40) נתקלה בקבוצת פייסבוק להחלפת דירות. "מצאנו משהו שאהבנו בבית הלל ונסענו. הגענו לבית, שתי דקות מהנחל, עם ערסל בגינה. אלה היו שני לילות קסומים. מאז עשינו המון החלפות.
"בשנה האחרונה נכנסנו חזק לעולם הזה. הבנו שאנחנו חיים ונושמים אותו והחלטנו לעזוב את מקומות העבודה שלנו - אני בגיוס ו-HR בהייטק ואסף טכנולוג שעבד בסטארט־אפים והקים אחד בעצמו - ופיתחנו פלטפורמה קהילתית להחלפת בתים למטרות נופש". האפליקציה שייסדו, הומידיי, היא מעין Airbnb להחלפת בתים. ד"ר ערן כתר משמש כיועץ שלהם.
"את מעלה את הפרופיל האישי והמשפחתי, תמונות של הבית, מה מיוחד בו, אטרקציות מסביב, אם הוא מתאים לילדים, ויש פילטר שמסנן את התוצאות ומתאים אותן אלייך", מסבירים השניים. "זה הרבה יותר קל מחיפוש בפייסבוק, שהופך לא פעם לעבודה ממש".
הומידיי מדרגת את המחליפים ומאמתת את זהותם, וכרגע מודל הרווח שלה מבוסס על הפחד הכי גדול של הורים לילדים קטנים - שמשהו בבית המארח יישבר, שפיקאסו החבוי יפרוץ על אחד מהקירות הלבנים ועוד שפע קטסטרופות צפויות. לשם כך הזוג גטניו יצר קשר עם חברת מגדל, ויחד הם מציעים לרכוש ביטוח נזק, גם לצד שלישי, ובעתיד מתכוונים לספק שירותים נוספים בתשלום. במבצע "שומר החומות" העלו בהומידייי פיצ'ר שהזמין תושבים מיישובי העוטף והדרום להתארח אצל משפחות באזורים בטוחים.
אפרת שביט, עד לא מזמן מנהלת קהילה בקיבוץ דליה, רשומה בהומידיי ומרגישה היטב את התכונה הערה בבתים של ישראלים. "אם קודם היו מעט אנשים שפרסמו בתים להחלפה, היום יש המון. אז נכון, זו לא חופשה של סתלבט מלא, אלא יותר חוויה וטיול, אבל לנו זה מתאים. יש פה גם אלמנטים חברתיים שיש להם ערך, מעבר לחוויה ולחיסכון, אפשרות לקירוב לבבות ופירוק סטיגמות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
