ההייטק הישראלי לא מפסיק לגייס, השאלה היא איך זה יגמר

קשים חייו של כתב טכנולוגיה בימי גאות חסרת תקדים בשוק ההייטק הישראלי. מדי יום מצטברים עוד ועוד גיוסי הון חדשים על שולחנו של הכתב ונראה שכולם מסטארט-אפים צעירים עד כאלו שקמו לפני עשור מקבלים מימון. אם פעם גיוס הון של 30 מיליון דולר היה נחשב מכובד, היום זה כבר הפך לאירוע קטן מאוד, שלא שווה סיקור בכלל.

  

אבל נעזוב אותנו הכתבים. אלו הם ימים נפלאים להיות יזם בתל אביב. בימי הגאות הנוכחיים יזם עם רעיון ראשוני מבטיח יכול להרשות לעצמו לראיין משקיעים פוטנציאליים כדי למצוא את זה שהכי מתאים לו, במקום להתדפק על דלתות כמו בעבר. בימים כאלה השמיים הם באמת הגבול וכל יזם שהפך לחד-קרן לפני רגע כבר מדבר על הנפקה והפיכה לענקית טכנולוגיה עם שווי של 20 מיליארד דולר צפונה. בימים כאלה לגייס עובדים זאת משימה הרבה יותר מורכבת מאשר להשיג כסף, מזה יש בשפע.

המצב של משקיעים בשוק אולי טיפה יותר מורכב. הם צריכים לשלם יותר ממה שחלמו על ההשקעה ולהתחרות מול כסף אדיר שמגיע מכל הכיוונים. אבל גם עליהם לא צריך לרחם. כשחברות ישראליות מנפיקות זו אחר זו במיליארדים, כל משקיע יכול לטעון שיש לו את מגע הזהב הטוב מכולם.

רבים בשוק משכנעים את עצמם שמאחורי כל הטירוף הזה יש בעצם איזשהו היגיון, שהעולם צריך יותר תוכנה ויותר טכנולוגיה בעקבות הקורונה, שעכשיו מכירים באמת בערך המוח היהודי. אבל בפנים פנים כולם חוששים שכל הטוב הזה יגמר מתישהו, אפילו שאף אחד עדיין לא בטוח מתי זה יקרה ועד כמה כואב זה יהיה.