למה הצעירים מתעדכנים בחדשות ברשתות החברתיות, והאם זה רע?

כשבני הנוער צורכים את הרשתות החברתיות כמנת התרבות או הבידור היומית שלהן, ברור שהם גם יעדיפו להישאר באותו המקום כדי לקבל גם חדשות. מהדורת החדשות הופכת ללא רלוונטית, שכן למה לחכות לשמונה בערב אם אפשר לצרוך את המידע מיד ברשת החברתית הקרובה לאצבע שלכם?

● נוהרים לגיימינג ולרשתות החברתיות: חברות המדיה מאבדות את דור ה-Z

הבעיה היא שברשת אנשים מרשים לעצמם לפרסם מידע כוזב, לפעמים כדי לשרת נרטיב מסוים ולפעמים כדי לגרוף כמה שיותר לייקים. על חדשות הכזב - או בשם הלועזי, ה"פייק ניוז" - דובר לא מעט, ונראה כי התופעה משתלטת על השיח.

ברשתות החברתיות נדרשו להתייחס למגמה שזינקה בשנים האחרונות. בכללי הקהילה של פייסבוק כתוב כי "קיים קו דק בין חדשות מזויפות לבין סאטירה או דעה. לכן איננו מסירים חדשות מזויפות מפייסבוק, אך אנחנו מצמצמים באופן משמעותי את הפצתן, על-ידי הצגתן במקום נמוך יותר בניוז פיד". כלומר, פייסבוק בוחרת שלא לנקש את עשבי הפייק ניוז השוטים במרחב שלה, למרות שבנוגע לקורונה, היא נוקטת גישה פחות מכילה, וגם כשמדובר בתוכן שעובר על כללי השימוש שלה.

טוויטר נמנעת מהמילה "מידע כוזב", ומסווגת את המדיניות שלה בסוגיה תחת הכותרת "אותנטיות". החברה מסבירה בתנאי השימוש שלה על האיסור לפרסם מניפולציות, פגיעה בהליכים אזרחיים, מדיה מניפוליטיבית ועוד. טוויטר בעיקר אומרת שהמשתמשים לא רשאים לשתף מידע שכזה, ומציגה את דרך האכיפה: תוויות מידע מזהירות, אזהרות למשתמשים לפני שהם משתפים את התוכן, הפחתת החשיפה בטוויטר או הגבלת הציוץ עצמו. הציוץ יוסר כשקיימת סבירות גבוהה לפגיעה קשה או פגיעה בבטיחות.

ולמען האמת, היעדר הרגולציה במדינת ישראל על הרשתות החברתיות מוליד את המצב המסוכן הזה. כשמידע חסר בסיס ומזויף מתפרסם בכל רחבי הרשת מבלי שום מחויבות לכללי האתיקה והעיתונות, אנחנו לא יוצרים רק ידיעות שקריות שעלולות לפגוע באנשים - אלא אנחנו מרדדים את השיח ויוצרים חוסר תקשורת בסיסית בין הצדדים השונים של כל מחלוקת. במקום לטפל במידע הפסול - אנחנו לוקחים משכך כאבים שאמור להרגיע את המצב עד שיחלוף הזעם. ומהבחינה הזו, ענקיות האינטרנט עדיין לא מצליחות לטפל בבעיה באופן שורשי, כי הן מתמודדות עם הוויכוח הכי עמוק שיש בנושא: מהן גבולות חופש הביטוי ומי צריך לקבוע מה נכון ומה לא.