עולם הולך ומשתנה במהירות: האם הפינטק בדרך להיעלם?

ב-4.9.1882 פתח תומס אלווה אדיסון את תחנת הכוח הראשונה בעולם. היתה זו התחנה ברחוב פרל (Pearl Street station) במנהטן. נורת הלהט שהמציא ופיתח אדיסון הפכה פופולרית יותר ויותר, ונדרש מרכז יצור חשמל מרכזי כדי ליצור מערך שיאפשר ללקוחות להשתמש בנורות, ולמעשה ייתן הצדקה לרכישה שלהן. עברו כמעט מאה וחמישים שנים מיום פתיחת התחנה, והמודל העסקי של יצור החשמל השתנה לגמרי. החשמל שיוצר, כדי למכור מוצר צריכה, עבר תהליך כפול: הוא נדחק אל מאחורי הקלעים והפך ללא נראה. אך יחד עם זאת, הוא נמצא בכל מקום, קיומו מובן מאליו והוא מצטרף אל יתר התשתיות היסודיות שמאפשרות חיים מודרניים.

ספרי ההיסטוריה של הפינטק שיפורסמו אי אז בעתיד יזהו, ככל הנראה את התחלותיה של המהפכה, כבר בסוף המאה ה-19, כאשר ב-1886 הושק קו התקשורת הטרנס אטלנטי שאפשר העברות כספים. ייסודה של סוויפט בשנות השבעים של המאה העשרים יהוו, גם הוא, נקודת ציון בהתפתחות המודלים העסקיים של הפיננסים הדיגיטליים. אך מנקודת המבט של ימינו קל לזהות נקודת התחלה עם יסודה של Paypal בשנת 1998. מאז הלכה וצמחה מהפכה ששינתה את השוק, את הכלכלה ואת החברה האנושית. אלא שהשלב הראשוני של "הפינטק כעסק" עומד להסתיים בשנים הקרובות, כאשר המערכות העסקיות תשתיתיות עומדות לעבור תהליך שומה לזה שעברה מהפכת יצור החשמל. הפינטק עומד להדחק אל מאחורי הקלעים, להפוך לשירות אינטרנטי מובן מאליו, סטנדרטי ומוטמע בכל נקודה עסקית ברשת. ה"פינטק" יימצא בכל מקום ובשום מקום. מהלך זה מחייב חשיבה על מחודשת על מודלים עסקיים וכיווני התפתחות של חברות הבנויות על קיומו של "הפינטק כעסק".

במאמר מרתק שפורסם בשני חלקים בשנת 2019 טוען מאט האריס (Matt Harris) מ- Bain Capital Ventures, כי הפינטק עומד להפוך לשכבה הרביעית והבלתי נראית של האינטרנט כולו.

השכבה הראשונה היתה שכבת הקישוריות (Connectivity). כאשר האינטרנט היה בחיתוליו, אי אז בשנות התשעים היו אתרי הקישור והחיבור מעין חיקויים, או תרגומים אחד לאחד של מגזינים פופולריים או חברות עסקיות. רק ב-2004 כשהוקם פייסבוק נולד מודל חדש ונולדה קישוריות חדשה ומאובחנת, שדחקה את המודלים האחרים אל מחוץ למשחק, והפכה את החיבוריות למצרך יסוד מודרני תשתיתי. במקום לדבר על חברות אינטרנט, הפכו כל החברות לחברות הנמצאות באינטרנט.

השכבה השניה של האינטרנט, לפי האריס, היא שכבת התוכנה על הענן או ה - SaaS. תוכנות כאלה קיימות, גם הן, משנות השישים, אך רק בעשור האחרון הפכו לחלק תשתיתי מהפעילות הרשתית. הן בכל מקום ובשום מקום. חברות כבר לא בונות חלק מהשירותים שלהן בענן, אלא מייצרות את עצמן כחברות ענן.

השכבה השלישית, לפי האריס, היא האפשרות לאל- מקומיות (Ubiquity). את התרגום של תוכנות דסקטופ לעולם המובייל מחליפה האפליקציה הסלולרית שמאפשרת פעילות רציפה 24/7 ללא תלות במקום המצאו של המשתמש. גם האפליקציה האינטרנטית הפכה רכיב תשתיתי של עולם האינטרנט. היא נמצאת ברקע, בכל. היא כבר לא עניין. היא מובן מאליו כמעט שקוף המחייב כל נקודה עסקית חפצת שרידה בכלכלה של ימינו.

אך לב טענתו של האריס הוא כי הפינטק נמצא כבר בליבו של תהליך דומה. תהליך של הפיכתו מ"עסק" לתשתית שקופה ומוטמעת. כחלק מהחיים האינטרנטיים הרגילים ולא כמודל עסקי ייחודי העומד בפני עצמו כבסיס לחברות פינטק.

חברת Plaid מדגימה את המעבר. החברה יוצרת רשת המאפשרת ליוצרי אפליקציות לחבר את לקוחות הבנקים עם הבנקים עצמם ובכך יוצרת, בין היתר, את התשתית לבנקאות הפתוחה. חברת Wisetack מאפשרת לעסקים שונים להציע עסקאות מימון ללקוחותיהן. החברה מטמיעה אפשרויות פיננסיות לתוך הפלטפורמות המשמשות את העסקים בניהול היומיומי שלהם, כאשר בנק שותף ומממן נמצא ברקע. דוגמה נוספת היא פלטפורמת Tarya הישראלית, המספקת שירותי תשתית למיליארדי טרנזאקציות פיננסיות בהודו ובמדינות אפריקה, ומאפשרת חיתום על ידי "כספומטים אנושיים" בנקודות הנידחות ביותר במדינות האלה.

לפני כעשור טען העתידן היפני מיצ'יו קאקו (Michio Kaku) כי האינטרנט יצעד בעקבות החשמל והמים: "הם בכל מקום ובשום מקום בו זמנית. איש לא מדבר על חשמל ומים, ואיש לא שואל מאיפה הם באים". חזונו האינטרנטי התגשם. הפינטק, כך נראה, עומד לעבור תהליך היעלמות וטמיעה דומה.