זוכרים את החיסון לקורונה של מיג"ל? הוא יפותח כחיסון דחף בבליעה

בתחילת מגפת הקורונה, נתלתה תקווה בשני מקורות ישראלים לחיסונים חדשים. המכון הביולוגי בנס ציונה ומכון מיג"ל בגליל. החיסון של המכון הביולוגי נכנס במהירות לניסויים, אולם חלו עיכובים וכעת לא ברור כיצד ישלים את תוכנית הפיתוח שלו, ואיזה שוק יחכה לו, כאשר כבר קיימים מעל לחמישה חיסונים מוכחים בשוק ועוד עשרות בצנרת. מהמוצר של מיג"ל, שמוסחר לחברת MiVax, לא שמענו חדשות כבר זמן רב, ולא היה ברור אם הוחלט להמשיך לפתחו על רקע התחרות.

אך מסתבר שלמרות ששוק החיסונים לקורונה כבר הפך תחרותי מאוד, החברה לא זנחה את המאמץ לפתח את החיסון. כדי למצוא בידול בשוק, היא מתכננת פיתוח של חיסון הניתן בבליעה, ולא בזריקה, כמנת דחף עבור מי שכבר התחסנו בעבר.

החברה דיווחה בסוף השבוע כי המוצר הניתן בבליעה השיג תוצאות טובות בבעלי חיים.

המוצר נבדק בחיות שכבר חוסנו פעמיים נגד קורונה באמצעות אחד החיסונים הקיימים. לאחר מכן חולקו בעלי החיים לשלוש קבוצות - קבוצתה אחת קיבלה זריקה נוספת, קבוצה אחת קיבלה חיסון דמה וקבוצה שלישית קיבלה חיסון של מיווקס בבליעה. החיסון בבליעה העלה את כמות הנוגדנים המנטרלים בדם של החיות בשיעור דומה לזה של החיסון בהזרקה, ויותר מפלצבו.

החיסון של מיג"ל לקורונה פותח במקור כחיסון נגד קורונה בעופות. כאשר פרצה המגפה, הוא הוסב לחיסון בבני אדם. בימים אלה החברה מגייסת הון לתחילת ניסויים בבני אדם. סבב ההשקעות הראשון בחברה הובל על ידי OurCrowd, פלטפורמת השקעות סיכון עולמית המאפשרת מוסדות ואנשים פרטיים להשקיע ולעסוק בחברות מתפתחות.

רמות נוגדנים נוטות לעלות לאחר מתן חיסון, להגיע לשיא ואז לרדת בהדרגה. מנות דחף נועדו לשמור על רמות הנוגדנים גבוהות. היום עדיין לא ידוע האם הנוגדנים בחיסונים נגד קורונה, למשל החיסון של חברת פייזר בו חוסנה מרבית אוכלוסיית ישראל, דועכים עד רמת חוסר יעילות אחרי תקופה, ואם כן - מהי אותה תקופה. אולם הממשלות משתדלות להיערך עם תוכנית גיבוי למקרה שבו היעילות של החיסונים תרד.

מ-Mivax נמסר כי בעת הצורך, מתן זריקת הדחף בבליעה יכולה לחסוך צורך באיש מקצוע, ולכן ניתן לתת כך בוסטר לאוכלוסייה גדולה במהירות. ניתן להתאים את החיסון לוריאנטים חדשים של קורונה, אם יסתבר ששתי מנות של החיסון הקיים אינן מגינות מפני וריאנט כלשהו. החברה ציינה כי החיסון שלה עשוי להיות יעיל לתקופות ארוכות, ויש לו גם יעילות בריריות, כלומר הוא יכול להיות יעיל נגד הדבקה. החיסון מצריך קירור, אך לא הקפאה עמוקה. הוא מכיל את חלבון ה"ספייק" של הקורונה, אך לא חומר גנטי או וירוסים נוספים, וכיום אין חיסון אחר כזה, אלא בשלבי פיתוח. יש מי שחושבים שחיסון כזה יהיה מסוכן פחות, אם כי אין לכך עדויות בינתיים.

עדיין לא ברור מה תהיה ההשפעה של מתן החיסון בבליעה. חיסון בבליעה מתפזר דרך מערכות אחרות, שחיסון הניתן בזריקה אינו עובר דרכן, ולכן תופעות הלוואי שלו והפיזור שלו בגוף עשויים להיות שונים מאלה של החיסון בזריקה.

חברה ישראלית נוספת, אורמד, מפתחת גם היא חיסון קורונה בזריקה, וישנן מתחרות נוספות בעולם, המפתחות מוצרים המבוססים על שיטות חיסון שונות.

פרופ' איתמר שליט, המומחה למחלות זיהומיות ויועץ של MigVax. אומר: "תוצאות ניסוי זה מגדילות את הביטחון שלנו, כי חיסון אוראלי דרך הפה, מיגווקס-101, יתרום תרומה חיובית לעולם המתמודד עם המציאות הפוסט-מגפה החדשה. 15 חודשים לפנדמיה, אנו רואים כעת, שהמאבק על השליטה בנגיף הקורונה הוא מאתגר. חיסון דחף אוראלי כמו ה- MigVax-101 שלנו יעזרו לארגוני הבריאות ברחבי העולם לעבור ממצב חירום לשגרה, בשל יכולתם להפחית את העלות ולהרחיב את טווח ההגעה למדינות רבות ברחבי העולם".