בזמן ששוק הרכב העולמי מתקשה להשתקם מהמגפה, בארץ שוברים שיאים

שוק הרכב הישראלי לימד אותנו בשנה החולפת שיעור חשוב בענווה. אחרי שחשבנו שאין מה שיכול עוד להפתיע אותנו, קרסו כל התחזיות המלומדות בזו אחר זו. למרות נתוני מאקרו קודרים עם גירעון דו-ספרתי בתוצר, שיעורי אבטלה גבוהים, עומסים תחבורתיים בלי נסבלים ולמרות שרוב שווקי הרכב במדינות המפותחות עדיין רחוקים מלחזור לנתוני המכירות של לפני הקורונה, שוק הרכב הישראלי שבר השנה את כל שיאי המכירות לחודשים ינואר-מאי.

עם למעלה מ-152 אלף מסירות וקצב ממוצע של כ-30 אלף יחידות בחודש מינואר עד מאי, השוק עשוי לעקוף כבר ביולי את סך המסירות של כל 2020 ולהותיר מאחור גם את 2019. חודש מאי לבדו, עם עשרה ימים של מתיחות וקרבות, רשם את אחד מנתוני המכירות החזקים ביותר שנרשמו אי-פעם בישראל בחודש זה.

הביקוש הישראלי: אדיש לטרנדים גלובליים

יש מי שמסביר את התופעה בסגירת פערי הצטיידות מהשנה שעברה, בעיקר בשוק הליסינג ש"איבד" ב-2020 כ-45 אלף רכישות. אחרים מסבירים זאת במוטיבציה מוגברת להקדמת רכישות רכב בשל החוסרים שצפויים באספקה לישראל במחצית השנייה עקב "משבר הצ'יפים" בתעשיית הרכב, או בעודף הכנסה פנויה של משקי הבית בשל עצירת הנסיעות לחו"ל.

אבל בשורה התחתונה המספרים של ינואר מלמדים יותר מכל על הקשיחות יוצאת הדופן של הביקוש לרכב פרטי בישראל, שכאילו מפגינה אדישות כלפי טרנדים גלובליים, השפעת המאקרו על המיקרו ואפילו כלפי חוסר יציבות ביטחוני. לפיכך בתחזית התקופתית שלנו על הצפוי בהמשך נאמץ גישה של אופטימיות מפוקחת.

ההכנסות ממיסוי על רכישת רכב ועל השימוש בו המשיכו להאיר השנה את אפלולית נתוני המאקרו. השוואה לתקופת הסגרים המקבילה של השנה שעברה לא תהיה אמינה אבל גם בהשוואה לנתוני 2019, שהייתה שנה לא רעה בגביית מיסוי רכב בישראל, מדובר בקפיצה מכובדת. על פי הדוח החודשי של משרד האוצר, ההכנסות ממסים עקיפים, שמיסוי הרכב והדלק מהווים חלק משמעותי מהן, רשמו במאי קפיצה של 9.1% ביחס למאי אשתקד. ההכנסות ממס יבוא, שמס קנייה על רכב תופס כשני שליש מהם, הסתכמו בכ-1.8 מיליארד שקל ואילו ההכנסות מבלו דלק הוסיפו עוד 1.5 מיליארד.

אבל עד כמה שנתוני הגבייה הללו מרשימים, בתמונה הכוללת הם משולים לניסיון למלא באר חרבה באמצעות כוס. על פי נתוני האוצר מתחילת 2021 נרשם גירעון מצטבר של כ-34.8 מיליארד שקל. אמנם מדובר בהאטה משמעותית בקצב העמקת הגירעון לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אבל הגירעון ביחס לתוצר עדיין עומד על כ-10.1% וסך הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים נושק ל-150 מיליארד שקל.

האוצר יצמצם הטבות ירוקות?

השאלה הגדולה היא מה תעשה הממשלה החדשה כדי למלא את הבאר הזו והאם היא תנסה לרתום את הביקוש הקשיח לרכב כדי להגדיל את שאיבת המס. נזכיר שבאוצר קיימות מזה זמן מה תוכניות מגירה למהלכים כאלה, שכוללות צעדים רוחביים כמו העלאת המע"מ וגם צעדים ממוקדים כמו מס נסועה, שיישומו יארך לפחות שנתיים, העלאת הבלו על הדלק והקטנת הטבות המס על כלי רכב "ירוקים" במסלול מואץ.

מנקודת המבט של האוצר, הנתונים בשטח תומכים במהלך לצמצום ההטבות הירוקות. המעבר המהיר של העולם לייצור כלי רכב "מחושמלים" ומופחתי פליטה ותקנות הפליטה המחמירות של אירופה "מכריחים" את השוק הישראלי לבצע מעבר מהיר לרכב ירוק, מורידים דרמטית את ממוצע הפליטה בשוק הרכב הפרטי ולמעשה מייתרים את "הנוסחה הירוקה" הנוכחית שעל פיה נקבעות הטבות המס.

די ברור שהקטנה או ביטול של הטבות המס הירוק, שמשמען העלאה של מס הקנייה הריאלי על דגמי רכב פופולריים רבים, לא תהיה מהלך אהוד, בלשון המעטה, אבל הוא כנראה בלתי נמנע. לפיכך לא נופתע אם בחודשים הקרובים יעבור כל מנגנון "הנוסחה הירוקה" שינוי יסודי כצעד ביניים עד לכינון "מס נסועה". אם זה יקרה, תהיה לכך השפעה משמעותית על היקף הרכישות והיבוא בחודשים הבאים.

החשמליות מגדילות את השוק

השנה הקדשנו לא מעט מילים ותחזיות לשוק הרכב החשמלי בישראל, אבל מדי חודש אנחנו נאלצים לחשב מסלול מחדש לאור הזינוק המרשים במכירות בפלח. אחרי שנים ארוכות שבהן הציבור הישראלי גילה אדישות כמעט מוחלטת כלפי הרכב החשמלי, נפרצו השנה הסכרים ועד לסוף השבוע השני של מאי נמסרו בישראל ללקוחות כ-2,940 מכוניות חשמליות, שהן יותר מסך המכירות המצטבר של הרכב החשמלי בישראל בכל העשור החולף.

החלוצה הייתה MG, שבשנתיים האחרונות "שכבה על הגדר" עבור השוק ויצרה את מאסת המכירות הראשונית. אבל את הזינוק המשמעותי הביאה טסלה שנכנסה בינואר לישראל. נכון לסוף השבוע שעבר טסלה מסרה השנה בישראל כ-1,587 כלי רכב שהם כ-54% מכלל המכירות בפלח החשמליות באותה התקופה. אבל צריך לקחת בחשבון, שלטסלה יש בישראל עוד כ-1,200 כלי רכב מכורים מראש, שרובם צפויים להימסר ללקוחות בשבועות הקרובים. לפיכך, אפשר להניח שהמחצית הראשונה של השנה תסתיים עם כ-5,000 מכירות של כלי רכב חשמליים מכל המותגים, או כמעט 3% מכלל השוק. עד סוף השנה הנתח עשוי לטפס ל-4%-5%.

3 שאלות על עתיד הרכב החשמלי

שינוי כה מהיר מעלה שאלות חיוניות להערכת התנהגות השוק במחצית השנייה של 2021 והלאה. השאלה הראשונה היא האם מדובר בגל ראשוני של "מסגלים מוקדמים" של רכב חשמלי, שעתיד לדעוך ככל שיידעך אפקט החדשנות? או שמא מדובר בתחילתו של טרנד שימשיך לצבור תאוצה? התשובה תלויה במידה רבה בצבר ההזמנות של טסלה לרבעון השלישי ואילך. אנחנו יודעים בינתיים על עוד משלוח משמעותי של רכבי טסלה, שצפוי לנחות לקראת ספטמבר, אבל החברה כמנהגה שומרת את הקלפים עמוק בכיס.

השאלה השנייה, שקשורה ישירות לראשונה, היא מה היקף הביקוש המיידי לרכב החשמלי שקיים בשוק הציים, שאחראי מדי שנה לכשליש מרכישת הרכב החדש בישראל. משיחות עם מנהלי ציים בשבועות האחרונים ניתן, להעריך שקיים כיום בקרב חברות ביקוש לאלפי יחידות, כולל חברות שמעוניינות להעביר את כל צי הרכב שלהם לחשמל. כרגע היבואנים (בעיקר טסלה) וחברות הליסינג, לא רוצים או לא יכולים לספק את הביקוש הזה. עוד מגמה שמסתמנת בשוק, בינתיים בהיקף ראשוני, היא "נטישת" רכבי ליסינג קיימים לטובת רכישת רכב חשמלי בבעלות פרטית מכיוון שהבעלות על רכב חשמלי מייתרת במידה רבה את הטבת "הדלק חינם", שהיא אחת המוטיבציות המרכזיות לקבלת רכב ליסינג צמוד.

הביקוש המוסדי לא ינותב בהכרח אל טסלה מכיוון שברבעון השלישי ייכנסו לשוק מתמודדים חזקים נוספים, כמו למשל איוניק החשמלית של יונדאי, כך שהביקוש של ציי הרכב יקבל מענה. נציין, שחלון האספקה של רכב חדש, חשמלי או אחר, לחברות הליסינג די צר, מכיוון שרכישות הרכב המוסדיות ברבעון האחרון של השנה הן מזעריות. לפיכך עיתוי פריצת הדרך של אספקת חשמליות לציים תלוי בזמינות ההיצע.

השאלה השלישית שמעסיקה את הענף היא "על חשבון מי תבוא פריצת הדרך של החשמליות". בינתיים נראה שהרכב החשמלי לא בא במקום רכישות אחרות, אלא נוסף לרכבי הבנזין הקיימים במשקי הבית, כרכב שני או שלישי של לקוחות מבוססים. אפשר להגיע למסקנה הזו גם מכך שפלח רכבי הפלאג-אין, שהיא אולי "הקורבן" הראשון והמתבקש של כניסת החשמליות, לא התכווץ אלא התרחב עם כ-5,500 מסירות עד סוף השבוע שעבר. במילים אחרות, לפחות בשלב הראשון, המכוניות החשמליות תורמות להגדלת כלל השוק. כמה זמן זה יימשך? קשה למצוא מישהו שמוכן להמר.