מנהיגי העולם הדמוקרטי ירדו לבונקר כדי לדון בבלימת סין ורוסיה

האירוניה היתה כמעט מושלמת: מנהיגי שבע הדמוקרטיות התעשייתיות הגדולות ביותר הוכנסו לחדר אטום. הם נותקו מן האינטרנט ומסיגנלים של טלפונים סלולריים. הניתוק נועד להגן עליהם מפני אוזניהם הכרויות של זרים לא־ידידותיים, למשל סין ורוסיה, אולי צפון קוריאה, או איראן.

האירוניה הייתה בנסיבות ובאסוציאציות. הם התכנסו בחוף הדרום־מערבי של אנגליה, כדי להפגין את אחדות השורות של העולם הדמוקרטי לאחר ארבע שנים של פילוג, של התרחקות ושל חשד מתוצרת דונלד טראמפ. ג'ו ביידן חוזר ומזכיר בחודשים האחרונים, שעדיין כוחה של הדמוקרטיה המערבית במותניה.

אבל לטובת ביטחונם של הנאספים, מנהיגי ה־G7 עשו מה שחוזרים ועושים הדיקטטורים: מנתקים את האינטרנט. הם עושים כן כדי להגן על שלומן של הדיקטטורות; והדמוקרטים עושים כן מפני שהם מתקשים יותר ויותר להגן על שלומן של הדמוקרטיות. האקרים רוסיים חוזרים ופורצים אל תוך הרשת האמריקאית, אם כדי לגנוב סודות, אם כדי להניח מוקשים לקראת מלחמת גוג ומגוג, אם כדי להשאיר דרישות לתשלום כופר ביטקוין. כדי להיאבק בהם צריך להתכנס בבונקר דיגיטלי.

כמו ב־1975, המערב מתגונן

המועדון המיוחס הזה של שבעת מנהיגי המערב נוסד לפני 45 שנה (וכלל תחילה רק חמישה) בזמנים קשים מאוד למערב: משבר אנרגיה רב־יבשתי, שהטיל את העולם המתועש אל "סטגפלציה", הצירוף של מיתון ושל אינפלציה; התקפלות אסטרטגית של ארה"ב, לאחר תבוסתה האיומה לקומוניסטים בהודו־סין ושרשרת של הישגים סובייטיים באפריקה; ספקות ביחס לאטרקטיביות של הדמוקרטיה המערבית בלב אירופה. הסימן החיובי ביותר ניתן אז בבריטניה, שהכריעה אחת ולתמיד במשאל־עם לטובת הישארות בקהילה האירופית (גלגולו הקודם של האיחוד האירופי).

המכנה המשותף ב־1975, כאשר האבות המייסדים התכנסו בטירת ראמבויה, ליד פאריס, היה העדפת הדמוקרטיה הקפיטליסטית במאבק אידיאולוגי מר נגד אויבים ששנאו הן את הדמוקרטיה והן את הקפיטליזם. מאז, המרקסיזם־לניניזם חדל להציג חלופות של ממש לבחירות הכלכליות של המערב. הוא מסתפק, במקרה של סין, בהצגת חלופות טוטליטריות למשטר הפוליטי. לשיטתו, הוא עושה כן בהצלחה. הוא משווק את הצלחתו במאבק רב־יבשתי על משאבים ועל עמדות השפעה. כמו ב־1975, המערב מתגונן; בניגוד ל־1975, הוא נאלץ להתגונן לאורך חזית הרבה יותר רחבה, הכוללת איום ממשי על עליונותו הטכנולוגית והפיננסית.

הסינים: "זו פרנויה"

ג'ו ביידן הגיע אל קורנוול המקסימה, במסעו הראשון כנשיא, כדי להודיע ש"ארה"ב חוזרת", כלומר חוזרת לשתף פעולה עם בעלות בריתה ההיסטוריות. הן בהחלט שמחו לשמוע. "טוב שיש שוב מנהיג אמריקאי המוכן להיות חבר במועדון", אמר נשיא צרפת עמנואל מקרון. הוא העלה על נס את "המנהיגות באמצעות שותפות". שזה פחות או יותר ההיפך מדונלד טראמפ.

הנשיא לשעבר הרבה להפגין עד כמה אין הוא סובל את בעלי הברית ואת סדרי היום הגלובליסטיים שלהם. הוא נהג להתלונן שהם "מסדרים" את אמריקה בענייני סחר וביטחון לאומי. בימים האחרונים חזר והוצג צילום אופייני מוועידת ה־G7 של 2018, המראה את טראמפ יושב ליד שולחן כתיבה, ומתבונן בהבעה שספקנות ואדישות משמשות בה בערבוביה, בשעה שמנהיגי הדמוקרטיות המערביות רוכנים על שולחנו במחווה של תחינה לקצת תשומת לב. לא הפעם. תשומת הלב ניתנה להם עד כדי הפרזה.

ג'ו ביידן הוא זה שייחל לתשומת לב, בייחוד בעניין עיקרי אחד: מה לעשות בסין. ערב מסעו, הסנאט של ארה"ב, בהפגנה לא־אופיינית של הסכמה דו־מפלגתית, הצביע להקצות 250 מיליארד דולר למאמץ לבלום את שאיפותיה הצבאיות, הכלכליות והמדעיות של סין. החוק לא יוגש לחתימת הנשיא אלא לאחר שבית הנבחרים יסמוך עליו את ידיו, אבל הדעת נותנת שהוא יאושר גם שם.

הסינים אומרים שהחוק משקף "פרנויה", והם מוצאים תומכים לעמדה הזו בשמאל הרדיקלי האמריקאי. אבל לא בממשל ביידן. מזכיר המדינה טוני בלינקן טילפן ערב הפסגה בקורנוול אל שר החוץ הסיני, להזהיר אותו, שארה"ב תתנגד בתוקף ל"השמדת העם ולטיהור האתני" של האויגורים, המיעוט המוסלמי דובר הטורקית בחבל שינג'יאנג, בצפון מערב סין; ול"הידרדרות הנורמות הדמוקרטיות" בהונג קונג. סין חוזרת ומכחישה את ההאשמות בעניין האויגורים, וחוזרת ודוחה את ההתערבות בענייניה הפנימיים בהונג קונג.

בעייתה של ארה"ב היא הקושי לכונן חזית משותפת נגד סין. אמנם גם האויגורים וגם התנועה לטובת דמוקרטיה בהונג קונג נהנים מאהדה ניכרת של דעת הקהל האירופית, אבל אינטרסים כלכליים ומסחריים בגרמניה ובאיטליה עומדים לרועץ. ענקי הרכב של גרמניה תלויים בשוק הסיני. איטליה מעוניינת בהשקעות תשתית סיניות, שיחברו אותה אל "יוזמת החגורה והדרך", גלגול מודרני של דרך המשי העתיקה, שנועדה להפוך את סין לבית־הנתיבות של העולם.

אף על פי כן יש סימנים שגם האירופים מודאגים מהיקף חדירתה הכלכלית של סין ומן התלות הגוברת שהם מפתחים במקורות אספקה סיניים. דוגמה ברורה של הזמן האחרון היא המחסור בשביבים, המעיק על תעשיית הרכב ומלבה לחצים אינפלציוניים.

מיליארד חיסונים

ברקע מוסיף לרחף משבר הקורונה, שהמחיש גם את הקושי בשיתוף פעולה עם סין וגם את הקושי להתחרות בה. היא נחלצה במהירות גדולה לעזרת ארצות עניות, והחישה עשרות מיליוני חיסונים, בשעה שהדמוקרטיות העשירות הבהירו כי עניי עירן קודמים. עכשיו, משהוקל מאוד המשבר במערב, ה־G7 מתכוננות לשווק מיליארד חיסונים בארצות העניות. אבל התמהמהותן עלתה להן בשיעורים ניכרים של רצון טוב.

לאטרקטיביות של סין בארצות המתפתחות יש בסיס רחב מאוד, החורג הרבה מעבר לחוויית הקורונה. הסינים חוזרים ומוכיחים את זריזותם ואת פתיחותם. הם אינם מעמידים תנאים, הם אינם מתווכחים על זכויות אדם, הם אינם מנסים להכתיב מדיניות. הם גם יוצרים משוואות של תלות ארוכת טווח מצד ארצות הלוות מהם מיליארדים. אבל הטווח הארוך הוא עדיין ארוך מכדי להישקל.

פגישה לא־לבבית

ביום רביעי עומד ביידן לפגוש את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בז'נבה. פגישה לבבית פחות ומתוחה יותר בין מנהיגי שתי הארצות האלה לא הייתה אולי מאז 1961, כאשר ג'ון קנדי וניקיטה חרושצ'וב נפגשו בווינה. פוטין, בשנה ה־22 של שלטונו, מגלה זלזול כמעט גלוי בביידן. הוא אפילו חלק מחמאות לדונלד טראמפ בראיון לרשת הטלוויזיה האמריקאית אן.בי.סי בסוף השבוע. ביידן מצידו הקדים להבהיר, שאין לו כל כוונה לערוך מסיבת עיתונאים משותפת עם פוטין בסוף פגישתם.

 ביידן, אז סגן הנשיא, ופוטין, אז ראש ממשלה, בפגישה במוסקבה, 2011 / צילום: Associated Press, Alexander Zemlianichenko

בסוף החודש שעבר הגיע אל קיצו הסכם בן 30 בין שתי הארצות, שפתח את מרחבי האוויר שלהן בפני טיסות תצפית זו של זו כדי לעקוב אחר תנועות של כוחות צבא. ההסכם נחתם בשיא ההתקרבות של סוף המלחמה הקרה. מאז, הקשרים התרוקנו מכל מראית עין של רצון טוב.

למה מקווה אפוא ביידן? הוא אומר, שהמטרה העיקרית של הפגישה עם פוטין היא "יציבות אסטרטגית". לשון אחר, הימנעות של רוסיה מלהפיח משברים חדשים בגבולותיה ובאזורים, שבהם היא מרחיבה את השפעתה. הידיעה על כוונת רוסיה לצייד את איראן בלוויינים משוכללים עם "מצלמות בעלות רזולוציה גבוהה" מחזקת את החשש מפני מגמת פניה. פוטין הכחיש את הידיעה כ"פייק ניוז".

טראמפ שלח בינתיים בקשה נוטפת סרקזם שביידן ימסור דרישת שלום פוטין וישתדל שלא להירדם במהלך הפגישה. פוטין אל נכון גיחך בעונג.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny־globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny