"התלהבות יתר מטכנולוגיות? בהחלט כן": מנהלי קרן ההשקעות של אינטל משרטטים את עתיד ההייטק הישראלי

הריאיון המשותף עם המנהל היוצא והמנהל הנכנס של אינטל קפיטל הוא מעמד מעט חריג. כשמגיע מנהל חדש, רוב תשומת הלב מופנית אליו, מתוך רצון להכיר אותו ואת מפת הדרכים שהוא משרטט. לראיון שלפניכם התייצבו שניים - המנהל החדש, רועי בר-קט, יחד עם יאיר שוהם, קודמו בתפקיד. שוהם, מוותיקי ההייטק הישראלי, פרש בתחילת השנה לאחר כשמונה שנים בתפקיד, מסיבות אישיות משפחתיות. 

בינתיים, הפרישה בשלה נקבע הריאיון, התמוססה מעט. בשל המצב בשוק, מוסיף שוהם ומלווה כמה מחברות הפורטפוליו של הקרן. "אני בשלבי פרישה, ותכננתי להאיץ את העזיבה", הוא מספר, "אבל בגלל מה שקורה בשווקים זה קשה. כל החברות מגייסות, יש הרבה עסקאות מיזוג ורכישות, והחברות שנשארתי לעזור להן נמצאות כולן בשלבי גיוס, או פוסט גיוס. אני רק מקווה שזו לא בועה, כמו שכל רואי השחורות אומרים. ושגם אם המצב לא ימשך כפי שהוא, אלא רק יתמתן, אז שלא יצלול".

 יאיר שוהם / צילום: יח

30 שנים של העסקאות הבולטות בהייטק

אי אפשר לדבר על האקוסיסטם הישראלי, מבלי לדבר על אינטל. ענקית השבבים האמריקאית היא לא רק המעסיק והיצואן הכי גדול בהייטק הישראלי, אלא גם הרוכשת הכי גדולה בהייטק הישראלי. אינטל קפיטל אמנם לא עומדת מאחורי הרכישה הגדולה והמפורסמת של אינטל בישראל - חברת מובילאי, אבל קרן ההון סיכון התאגידית של אינטל כן השקיעה בחברות מפורסמות אחרות שעשו אקזיטים מרשימים או הנפקות מוצלחות. Moovit ו"הבאנה" הישראליות, בהן השקיעה אינטל קפיטל נמכרו לאינטל במיליארדי דולרים, והקרן השקיעה גם בחברות שהנפיקו בהצלחה כמו נובה ומלאנוקס, (שנרכשה מאוחר יותר דווקא על ידי המתחרה של אינטל - אנבידיה).

לצד אלה השקיעה הקרן, שפועלת כבר כשלושים שנה, גם בחברות פחות מוכרות בציבור הרחב אך נחשבות לעסקאות מן הבולטות בהייטק הישראלי, כמו "אנוביט" שנמכרה לאפל. "בשנתיים האחרונות אנחנו מהווים רבע מההשקעות ומההחזרים", אמר מנהל הקרן הנכנס, בר-קט.

כיום מונה הפורטפוליו של אינטל קפיטל כשלושים חברות, בין החברות שאינטל קפיטל השקיעה בהן ונמצאות עדיין בפורטפוליו של החברה, אפשר למצוא חברות כמו TriEye, שפיתחה חיישן המסוגל לראות בתנאי תאורה ומזג אוויר קשים כמו ערפל או סופות אבק כבדות בהם מצלמות רגילות לא יכולות לפעול. בחברה השקיעה בין השאר גם זרוע ההשקעות של יצרני רכבי היוקרה "פורשה".

עוד חברות בולטות הן מפתחת שבבי הבינה המלאכותית "נוירובלייד"; חברת "דואליטי" שמפתחת טכנולוגיות הצפנה שמאפשרות שיתוף מידע סודי בין חברות; "סנטריקל" שמפתחת פלטפורמה לשיתוף פעולה תוך ארגוני תוך שימוש באלמנטים של 'משחקיות' (גיימיפיקציה); "קלטורה", שפיתחה פלטפורמה לניהול וידאו לארגונים עסקיים וחברות מדיה. קלטורה הגישה לאחרונה תשקיף חדש לפני הנפקה, לאחר שדחתה ברגע האחרון הנפקה שתוכננה לסוף מרץ השנה; חברת שבבי האחסון "פליפוס"; חברת טכנולוגיות גיוס כוח האדם Gloat; וסטארטאפ שבבי התקשורת לדאטה סנטרים Xsight Labs, שנוסד על ידי יוצאי מלאנוקס, ונחשף לראשונה בדצמבר בשנה שעברה.

 רועי בר-קט / צילום: יח

נוכחות משמעותית של ישראל בקרן של אינטל

מבין שלושים החברות, ממשיך שוהם ומלווה כ-4-6 חברות בצורה כזו או אחרת. שוהם מקווה, לדבריו, שעד סוף השנה יימצא מחליף למחליפו, בכדי שיוכל לסיים את משימותיו, ולפרוש מהקרן. הקרן מעסיקה שלושה דירקטורים להשקעות וכעת מחפשת לאייש את משרת דירקטור שהתפנתה עם מינוי של בר-קט לתפקיד. דירקטור ההשקעות השלישי הוא נועם קייזר. "כשאני הייתי בחממה של פרי גרין, קייזר היה באחים עופר. כשאני הייתי בחברה הציבורית האמריקאית ליברטי מדיה, (בעלת השליטה של טריפ אדוויזור), קייזר היה באמזון AWS. לאחר מכן, כשאני הייתי בג'נסיס, הוא היה בג'מיני, ואז לפני כשנתיים, שנינו הצטרפנו לאינטל קפיטל", סיפר בר-קט.

נוסף עליהם, פועלים בקרן מנהלת ההשקעות עדי כספי, שנמצאת באינטל קפיטל, על פי שוהם ובר-קט, עוד מאז שהיתה במשרת סטודנט, והאנליסטית שירה ויסוקר. לישראל יש נוכחות בקרן גם מחוץ לישראל, כשלמנהל הטכנולוגיות (CTO) של הקרן מדווחים שני ישראלים - אבישי וליטל. עוד מנהל השקעות יושב לדבריהם בישראל, ותפקידו לבחון טכנולוגיות של בינה מלאכותית (AI) ולמידת מכונה (ML) ברחבי העולם.

משתדלים לא להשקיע במתחרים של אינטל

"ההצלחות הגדולות שלי הם בתחום החומרה. אקזיטים כמו אלה של חברות כמו רוקטיק והבאנה, ועוד לפני כן, עם קרן ההון סיכון ג'נסיס, והאקזיט של אם-סיסטמס", מעיד על עצמו שוהם. הדגש שלו לדבריו הוא על חברות דיפ-טק, יותר מאשר תוכנה. כדוגמה הוא מזכיר שתיים מן החברות שאיתן הוא ממשיך לעבוד, "אקסייט לאב" ו"פליפוס".

נוסף על ישראל, פועלת כיום אינטל קפיטל רק בארה"ב ובסין. במנעד שבין קרן פיננסית שמשקיעה לפי פרמטרים של תשואה אפשרית על ההון, לבין השקעות אסטרטגיות שנועדו כדי להשלים את הצרכים הטכנולוגיים של התאגיד, אינטל קפיטל היא לדברי בר קט "יותר קרן פיננסית קלאסית שמחפשת סטארטאפים עם שוק גדול, פוטנציאל להצליח, טכנולוגיה עמוקה וצוות חזק - מאשר קרן שמשמשת זרוע של התאגיד שנועדה להשלים עבורו את הפערים של היחידות העסקיות השונות". בר-קט הסביר כי "אנחנו לא שם, כי אנו מאמינים שהשקעת הון סיכון טובה תביא גם את הערך האסטרטגי לארגון".

עם זאת, הקרן לא תשקיע לדבריהם בחברות שמתחרות באינטל עצמה, כמו סטארטאפ שבבי הבינה המלאכותית לאדג' (מכשירי ושרת קצה) היילו. "הסתכלנו עליהם לעומק, אבל קיימת כבר פעילות דומה בתוך אינטל ואנחנו משתדלים שלא להשקיע בדברים שמתחרים במה שאינטל עושה. אנחנו לא חושבים שזה בריא, בניגוד למשקיעי הון סיכון פיננסים כאלה ואחרים שדווקא בונים פורטפוליו של חברות באותו תחום בין אם זה אחסון או ענן למשל", הסביר שוהם.

מכוונים לתחומי עניין "קרובים" לחברה האם

אז אמנם אינטל קפיטל מעדיפה שלא להשקיע בחברות שמתחרטת בה, אבל היא כן מחפשת להשקיע בחברות שהן כהגדרתו של בר-קט - "במיינסטרים האינטלי". כדוגמה בולטת לחברות מסוג זה הם מציינים את נוירובלייד. עוד תחומים שלדברי בר קט אינטל קפיטל לא תשקיע בהם הם אפליקציות צרכניות (קונסיומר), או איזורים שהוא מגדיר "רחוקים", כמו חקלאות. למרות זאת הוא מדגיש כי "מנעד הנושאים רחב מזה של אינטל כי אינטל קפיטל גם מחפשת להיות זו שמוצאת את אפיקי ההתפתחות העתידיים של החברה".

ומה קורה אם חברה לא במיינסטרים האינטלי, אבל אתם רוצים אותה בכל זאת?
שוהם: "כשב-2013 פגשנו את רוקטיק, חברה שרועי ליווה עוד בכובע הקודם שלו, היא פיתחה מוצר תוכנה בתחום תכנון השבבים (EDA) שתאם לפתרונות של אנבידיה על מאיצים גרפיים (GPU). אני התלהבתי, אבל לצערנו הם לא נגעו במה שאינטל עושים, כי באותה תקופה לא נגענו ב-GPU. אז באנו לחברה, ואמרנו לה שאם הם יסכימו להתאים את התהליך גם למעבד המרכזי (CPU), גם נממן את ההתאמה, וגם נשקיע בחברה. כך הבאנו אותם לשוק חדש שייתכן שהם לא היו מגיעים אליו ללא אינטל. זה היה SALE של חמש דקות למנכ"ל ולמשקיעים הקודמים. תוך שנתיים החברה הוסיפה את שוק ה-CPU ולאחר מכן נהנתה מאקזיט יפה לחברה, שאחרת לא היה קורה".

העלייה בצריכת הדאטה, שהועצמה על ידי משבר הקורונה, הביאה לזינוק בשוק השבבים. מי שנהנו מכך הן חברות ציבוריות שנהנו מזינוק בשווי השוק, מצד אחד, וסטארטאפים שמפתחים את הדורות הבאים של השבבים, כמו נוירובלייד, מצד שני. אלא שמאיצי בינה מלאכותית כמו נוירובלייד או הבאנה, הם רק חלק מהסיפור. שוהם מציין בהקשר זה שוב את שתי חברות - "אקסייט" ו"פליאופס", "שמטפלות בהתפוצצות צריכת הדאטה בעולם".

"זו שרשרת מזון ענקית שלכל אחד מהמרכיבים שלה צריך לעשות אופטימיזציה", הוא מסביר, "ואנו משתדלים להשקיע לכל ארכה של השרשרת. כך, אקסייט, למשל, עוסקת בשליפה של המידע מרכיב האחסון אל רכיב העיבוד. ופליאופס, מטפלת באחסון עצמו. תיאוריית ההשקעה שלנו היא למצוא את החברות הכי טובות שמשרתות את פיענוח, האצת, והנגשת המידע".

"בלי תקשורת טובה, דברים לא יקרו"

שוהם מתאר את המצב כיום בשוק השבבים שבו כולם מסתכלים על כל הרבדים - ענן (קלאוד), ערפל (פוג) וקצה (אדג'), גם בענן הציבורי, גם בענן הפרטי, וגם בענן המשולב (היבריד). "כולם מנסים להתחמש בהכל", הוא קובע, "והטכנולוגיות שבהן אנו משקיעים, תומכים ומחזקים את כולם בכל הרבדים שלהם - גם בחישוב (קומפיוט), גם בתקשורת, גם באחסון, וכמובן בכל הרובד האפליקטיבי שמעליהם. זה גם המניע לרכישת מלאנוקס על ידי אנבידיה - הצורך להביא עוד פתרונות חדשים אל תוך מאגר הפתרונות שספק מביא לכלל הלקוחות שלו. בתחום תשתיות התקשורת, גם אנחנו עושים הרבה השקעות, הן כאינטל והן כאינטל קפיטל, משום שברור שבלי תקשורת טובה, דברים אחרים שצריכים לקרות לא יקרו".

"ה־FOMO ואפקט העדר משפיעים על המשקיעים"

האם על פי אבחנתכם, יותר קשה למצוא היום חברות טובות להשקעה?
בר-קט: "אולי לא יותר קשה למצוא את החברות הטובות, אבל זה בהחלט יותר קשה לסגור עסקאות עם הגיון כלכלי. וזה לא רק המחירים, אלא גם התהליך בדרך להשקעה. כדי שמשקיע מקצועי יוכל לנתח הזדמנות לעומק לפני שהוא מקבל החלטה, צריך זמן לבדיקת נאותות (דיו-דיליג'נס). אלא שהיום, בין אם זה בגלל אפקט העדר או הפחד לפספס (FOMO). אנחנו רואים מקרים שהמשקיעים נותנים לחברות הסכם עקרונות (טרם שיט) מהר, לפני שלב בדיקת הנאותות, ובמחירים גבוהים".

שוהם: "אני מסכים עם רועי שהערכות השווי (ולואציה) לעיתים גבוהות מדי, ואין לי בהכרח הסבר להן. אני לא רוצה להאמין שאנחנו האנשים היחידים בשוק שמבינים את זה. אני חושב שכולם מבינים את זה. אלא שיש כאן תופעה שבמסגרתה אנשים מתלהבים מטכנולוגיות, כמו בתחום הדאטה סנטר. מהאפשרויות הבלתי מוגבלות והצריכה העתידית שתהיה שם. מסתבר שאנשים באמת מאמינים שהמכפילים של החברות בהן הם משקיעים כיום נמוכים לעומת המכפילים שצפויים לדעתם להיות בעוד שנתיים-שלוש. האם יש פה התלהבות יתר? כן יש בהחלט".

"מצד שני צריך לזכור שאנחנו קודם משקיעים פיננסיים. אם אנשים מוכנים לרכוש חברת סייבר ב-3 מיליארד דולר, כשאין להם דולר מכירות, אז אני כנראה ארצה להיות בתחום הזה גם כן. האם יש יותר מדי חברות בתחומים מסוימים - אין ספק שכן".

"אומר לילדים שכדאי להמשיך לגור בארץ"

בראייה היסטורית, איפה נמצא ההייטק הישראלי היום לעומת שנות התשעים, והאם אתה אופטימי?
שוהם: "אני רואה את בגרות השוק הישראלי ואיך התמודדנו בצורה טובה עם משברים משמעותיים. להייטק המקומי הייתה רגישות לא להשקיע יותר מדי בדברים רק בגלל ההייפ סביבם. זה נראה אולי מפחיד לראות חברות שמגייסות 50-100 מיליון דולר, אפשר לשאול מה הן יעשו עם הכסף הזה, אבל ניסיון העבר עם גיוסי ענק שכאלה הראה שהכסף נשרף לא בגלל שאנשים היו בזבזנים, אלא בגלל שהם לא היו מפוקסים. היום יש לי רמת ביטחון שהסטארט-אפים יעשו בו שימוש נכון. זה נובע מניהול טוב, מכיוונים ושוק הרבה יותר מוגדרים, ומכך שיש משקיעים הרבה יותר מתוחכמים, גם בישראל וגם בעולם. אני אומר לילדים שלי שכדאי להמשיך לחיות בארץ, כי אנחנו הולכים למקום טוב, וזה עוד רק הולך להשתפר".

יאיר שוהם

אישי: מתגורר ברעות
מקצועי: מעל 30 שנה בהייטק הישראלי, הקים את החממה הטכנולוגית הראשונה שלו ב־1995, היה שותף בקרן ג'נסיס
עוד משהו: החל את דרכו כעורך דין בשיקגו ומאוחר יותר גם בתל אביב

רועי בר-קט

אישי: מתגורר בתל אביב
מקצועי: בתעשיית ההון-סיכון מ־2009, היה מנהל בקרנות פרגרין, ג'נסיס וליברטי לפני שמונה למנהל אינטל קפיטל
עוד משהו: ניהל בלוג בישול בשם "על אש קטנה" עד 2015